יש לחקור, מה דינו של קטן שהגיע להגיל שיכול לאחוז בידיו של אביו ולעלות לירושלים, שלפי ב"ה וכן ההלכה, שמדין חינוך מחיוב במצות ראיה. אבל דא עקא, שאביו פטור מראיה, כגון שאינו יכול לעלות ברגליו וכדו', האם יש חיוב להאב לשלוח את הבן אם מישהו אחר שנוסע לירושלים כיון שהקטן כבר הגיע לגיל חינוך וחייב לחנכו, או אפשר לומר, כיון שהקטן אינו יכול לאחוז בידיו של אביו, דהא אביו פטור מראיה, גם אין עליו חיוב לחנך כעת את בנו בענין זה.
ובמילים אחרים: האם הדין 'יכול לאחוז בידיו של אביו' הוא 'סימן' שהבן הגיע לגיל חינוך, והאב חייב לחנכו, או הדין 'יכול לאחוז בידיו של אביו' הוא גם 'סיבה' בנוסף להסימן, ופירושו: שאם אביו אינו יכול לעלות לירושלים כיון שאינו יכול לעלות ברגליו, גם אין עליו חיוב להשתדל שבנו יגיע לירושלים.
ושאלתי את זה מכמה ת"ח ולא היה מענה בפיהם, ע"כ אבקש מחבירי הת"ח שמסתובבים להאיר ולהעיר בענין זה