אתי שפיר כתב:במשנה (חגיגה ט"ז ע"א) מבואר שורה ארוכה של נשיאי ישראל וראשי בית דין במשך כמה דורות, המוכרים כ"זוגות", שנחלקו אם מותר לסמוך על בהמה הקרבה ביום טוב, או שאסור לסמוך,
ובמשך כל הדורות, הנשיא סב"ל שלא לסמוך, והאב בית דין סב"ל לסמוך,
שש ושמח כתב:אצלי במשנה מבואר שבשלשת הדורות הראשונים הנשיא ס"ל שלא לסמוך ואב"ד לסמוך, ובשני הדורות האחרונים הנשיא ס"ל לסמוך ואב"ד שלא לסמוך.
אתי שפיר כתב:לא ברור לי כוונת מעכ"ת האם הכוונה לומר, שלא הסמיכו רק למי שסבר כמו הרב הסומך בדין סמיכה ביום טוב?
אתי שפיר כתב:והיא, שידוע שקבעו הלכה כבית הלל משום שהיו ענוותנים, וכמו שאמרו, שתמיד אמרו גם דעתם של בית שמאי "ולא עוד, אלא הקדימו דברי בית שמאי לדבדריהם" וכמו שאיתא בכל מקום בש"ס, שמאי אומר, הלל אומר וכו',
אהרן תאומים כתב:אתי שפיר כתב:והיא, שידוע שקבעו הלכה כבית הלל משום שהיו ענוותנים, וכמו שאמרו, שתמיד אמרו גם דעתם של בית שמאי "ולא עוד, אלא הקדימו דברי בית שמאי לדבדריהם" וכמו שאיתא בכל מקום בש"ס, שמאי אומר, הלל אומר וכו',
אינני חושב שיש קשר בין סידורם בכלל המשניות בית שמאי לפני בית הלל לנאמר בעירובין י"ג:
מפני מה זכו ב''ה לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי ב''ש ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב''ש לדבריהן כאותה ששנינו מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין וב''ה מכשירין אמרו ב''ה לב''ש לא כך היה מעשה שהלכו זקני ב''ש וזקני ב''ה לבקר את ר' יוחנן בן החורנית ומצאוהו יושב ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית אמרו להן בית שמאי (אי) משם ראיה אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך ללמדך שכל המשפיל עצמו הקב''ה מגביהו וכל המגביה עצמו הקב''ה משפילו כל המחזר על הגדולה גדולה בורחת ממנו וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו וכל הדוחק את השעה שעה דוחקתו וכל הנדחה מפני שעה שעה עומדת לו
כך שמאותה משנה מבינים שזה היה סדר הדיאולוג ביניהם, וגם כוונת המאמר שהיו חוזרים על דברי בית שמאי לפני שאומרים את דבריהם כדרך ארץ, כהסברו של רש"י
ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. כשהיו ב''ש מביאין ראיה לדבריהם מן התורה וב''ה מביאין ראיה ממקרא אחר והיו ב''ה דורשין את המקרא של ב''ש למה בא ולא היה קל בעיניהם כאותה ששנינו במסכת ברכות (ד' י:) ב''ש אומרים בערב כל אדם יטה ויקרא ובבקר יעמוד שנאמר בשכבך ובקומך וב''ה אומרים כל אדם קורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך אם כן למה נאמר בשכבך ובקומך בשעה שדרך בני אדם שוכבין ובשעה שדרך בני אדם עומדין: שמקדימין דברי ב''ש לדבריהן. דקאמרי להו מעשה שהלכו זקני ב''ש והדר זקני ב''ה:
על פי זה הכל אתי שפיר
מעיין כתב:(אבקש מטו מחברינו ".השוחט" ו"אתי שפיר" שהסכים על ידו על הרעיון המבריק ואין כוונתי ח"ו עליהם)
יוסף בניהו כתב:בהמשך לדברי המעיין
עדיין זה לא ברור מדוע המחלוקת לא הוכרעה הרי כל פעם שהייתה מחלוקת היו עומדים למנין ומכרעים ע"פ הרוב
וראיתי תשובה מחודשת בדברי הגאון ר' ראובן מרגליות בספרו יסוד המשנה ועריכתה בברורים ד ע"ש נפלאות מתורתו
יוסף בניהו כתב:לא מכיר את דברי הראי"ה
אך הוא מציין למה שכתב באורך בגליון קול תורה
שביאר שאב"ד לא היה בסנהדרין מתוך השבעים ואחד אלא היה לו יכולת והסמכה להחזיר לדיון דברים שכבר הוכרעו וא"כ כיון שהיה לו דיעה מסיומת בנושא אף שהדברים הוכרעו כמו הנשיא הוא תמיד החזיר את זה לדיון וזה נחשב כלא הוכרע
מקווה שהנתי את דבריו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים