יומא י: דירה בעל כרחה וחיובה במזוזה

[מיללער]

בגמ דף י' ע"ב:
ולשכה טעמא לחוד רבנן סברי דירה בעל כרחה שמה דירה ורבי יהודה סבר דירה בעל כרחה לא שמה דירה ומדרבנן הוא דתקינו לה שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורין.

יש חילוקי גרסאות בין רש"י ותוספות בזה, לרש"י החשש של "שלא יאמרו חבוש בבית האסורין" הוא על הכה"ג בלשכת פרהדרין ולתוס' זה מוסב על חיוב מזוזה בסוכה אליבא דרבי יהודה, ובלשונם (ד"ה רבנן סברי) "ור' יהודה גזר שלא יאמרו היושב בסוכה בחג חבוש בבית האסורין הוא ויש בדבר גנאי ובזוי מצוה ונראה כאילו הקב"ה מטריח על ישראל וחובשן בבית האסורים להכי חייבת במזוזה" ע"כ.
ובתוס' ישנים נתקשו לשיטת רש"י למה דוקא לשכת פרהדרין יחשב לדירה בע"כ ולא סוכה, הרי גם שם הישיבה והדירה הוא בגזירת המלך ועיי"ש מה שחילקו (ועי' גם בשפת אמת בזה).

הכלל העולה הוא שמצוה שאדם עושה בגזירת ומצוות השם קרוי "בעל כרחה", וממילא צריכים לברר החיוב במזוזה בלשכת פרהדרין ובסוכה משום דירה בע"כ, ולמה זה כך? האם זה דבר מוסכם שמה שאדם עושה לקיים מצות הבורא זה בע"כ, הלא יש לכל אחד הבחירה חפשית, והבוחר בחיי חיים ומקיים את דברי הקב"ה ובחרת בחיים למען תחיה, יקרא שעושה בעל כרחו?
(השווה לזה דברי רש"י הידועים על "מצוות לאו ליהנות ניתנו אלא לעול על צאווריהם")

והשנית, מה החשש הזה של "שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורין", מי יאמר ומה יאמרו? אם ההלכה חושבת את דירת הכה"ג בלשכת פרהדרין או ישיבת הסוכה כדירה בע"כ משום גזירת המלך, מה איכפת לן אם מישהו יקרא לזה "בית האסורין" האם מדובר בליצים או אומה"ע שמונין את ישראל ואת חובבי מצוות הבורא? יש בזה ענין של הסר ממך לזות שפתים או והייתם נקיים?

[ולא אמנע מלהביא דבר מתמיה שראיתי בספר גבורת ארי על הסוגיא, הגב"א כותב שלשכת פרהדרין היה שייך להכה"ג כנכסו הפרטי ובלשונו "דכל כה"ג היה בונה אותה משלו מחדש, וסותר את של חבירו דמש"ה קרויה פרהדרין כאר"י לעיל דף ח'" עכ"ל ומה שציין לדף ח' לכאורה אינו ראיה בכלל כי שם מדבר רק ע"ז שהכהנים גדולים היו מתחלפים מדי שנה אבל אין שם שמץ ראי' לזה שסתרו את הלשכה (מצינו את זה בשקים בענין כבש הפרה ושם אמרו בירושלמי שהיה בזה שחצנות של הכה"ג שלא רצו להשתמש בשל חבריהם), האם יש מקור קדום לדברי השאג"א?]

[בברכה המשולשת]

הכלל העולה הוא שמצוה שאדם עושה בגזירת ומצוות השם קרוי "בעל כרחה", וממילא צריכים לברר החיוב במזוזה בלשכת פרהדרין ובסוכה משום דירה בע"כ, ולמה זה כך? האם זה דבר מוסכם שמה שאדם עושה לקיים מצות הבורא זה בע"כ, הלא יש לכל אחד הבחירה חפשית, והבוחר בחיי חיים ומקיים את דברי הקב"ה ובחרת בחיים למען תחיה, יקרא שעושה בעל כרחו?
(השווה לזה דברי רש"י הידועים על "מצוות לאו ליהנות ניתנו אלא לעול על צאווריהם")

אולי מעין דברי מרנא המהר"ל בתפארת ישראל שכפה עליהם הר כגיגית זה שבחה של תורה שאינה תלויה בבחירה חופשית אלא היא מוכרחת כי כל המציאות בנויה עליה

[מ.ל.]

[ולא אמנע מלהביא דבר מתמיה שראיתי בספר גבורת ארי על הסוגיא, הגב"א כותב שלשכת פרהדרין היה שייך להכה"ג כנכסו הפרטי ובלשונו "דכל כה"ג היה בונה אותה משלו מחדש, וסותר את של חבירו דמש"ה קרויה פרהדרין כאר"י לעיל דף ח'" עכ"ל ומה שציין לדף ח' לכאורה אינו ראיה בכלל כי שם מדבר רק ע"ז שהכהנים גדולים היו מתחלפים מדי שנה אבל אין שם שמץ ראי' לזה שסתרו את הלשכה

כ"כ רש"י בדף ח ע"ב, ד"ה מחליפין. ולא חידש הגבורת ארי ולא מידי.

[מיללער]

[ולא אמנע מלהביא דבר מתמיה שראיתי בספר גבורת ארי על הסוגיא, הגב"א כותב שלשכת פרהדרין היה שייך להכה"ג כנכסו הפרטי ובלשונו "דכל כה"ג היה בונה אותה משלו מחדש, וסותר את של חבירו דמש"ה קרויה פרהדרין כאר"י לעיל דף ח'" עכ"ל ומה שציין לדף ח' לכאורה אינו ראיה בכלל כי שם מדבר רק ע"ז שהכהנים גדולים היו מתחלפים מדי שנה אבל אין שם שמץ ראי' לזה שסתרו את הלשכה

כ"כ רש"י בדף ח ע"ב, ד"ה מחליפין. ולא חידש הגבורת ארי ולא מידי.

צדקה ממנו! וטעות לעולם חוזר. עכשיו קשה לי, אם הפרהדרין גופא שעל שמם נקרא הלשכה, המלך מחלפן בכל שנה, למה לא יקרא הלשכה פרהדרין אף שהלשכה עצמה לא היתה מתחלפת?
ועיין בהרש"ש שגם הוא פירש שההחלפה היתה בכהונה גדולה ולא בהלשכה וכן פי' הרע"ב במשניות צ"ע

[מ.ל.]

והשנית, מה החשש הזה של "שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורין", מי יאמר ומה יאמרו? אם ההלכה חושבת את דירת הכה"ג בלשכת פרהדרין או ישיבת הסוכה כדירה בע"כ משום גזירת המלך, מה איכפת לן אם מישהו יקרא לזה "בית האסורין" האם מדובר בליצים או אומה"ע שמונין את ישראל ואת חובבי מצוות הבורא? יש בזה ענין של הסר ממך לזות שפתים או והייתם נקיים?

התוס' כתבו לבאר זה במתק לשונם, וכ"כ: "..כי היכי דתיפרסם מילתא לכל, דדירה מעלייתא היא.. ויש בדבר גנאי ובזוי מצוה ונראה כאילו הקב"ה מטריח על ישראל וחובשן בבית האסורים", עיי"ש.

[מיללער]

והשנית, מה החשש הזה של "שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורין", מי יאמר ומה יאמרו? אם ההלכה חושבת את דירת הכה"ג בלשכת פרהדרין או ישיבת הסוכה כדירה בע"כ משום גזירת המלך, מה איכפת לן אם מישהו יקרא לזה "בית האסורין" האם מדובר בליצים או אומה"ע שמונין את ישראל ואת חובבי מצוות הבורא? יש בזה ענין של הסר ממך לזות שפתים או והייתם נקיים?

התוס' כתבו לבאר זה במתק לשונם, וכ"כ: "..כי היכי דתיפרסם מילתא לכל, דדירה מעלייתא היא.. ויש בדבר גנאי ובזוי מצוה ונראה כאילו הקב"ה מטריח על ישראל וחובשן בבית האסורים", עיי"ש.

ראיתי את דברי התוס' אבל מ"מ קשה, זה כל התורה כולה, הקב"ה חובש אותנו ובעל כורחינו גוזר עלינו לקיים את תרי"ג מצוות התורה, מה זה חדש במצוות סוכה או בפרישת כה"ג?

[שנת ישרים]

אולי י''ל דשאני שתי מצוות אלו שעניינן לצאת מדירת קבע לדירת ארעי. והנה בעלמא תרי גווני יש ביציאה כזו, להתארח ולהאסר. אדם מתארח מרצונו, ונאסר בע"כ. וא''כ לכאורה דומות מצוות אלו למאסר, שגם הן מחמת עול ולא מחמת רצון האדם. ונהי דהוא בחר לקבל עול, מ''מ מה שעובר דירה הוא מחמת עול ולא מחמת רצון (זו תשובה על מה נשתנו מצוות אלו לענין בע"כ). וא''כ ר''י דס''ל דדירה בע''כ לא מיקרי דירה היינו משום דבעצמותה מיחזי כמאסר, וכיון שבזיון הוא למצוות המלך, תיקנו לה מזוזה כי היכי דתיחזי כדירה (זו תשובה על מי יאמר ומה יאמר).