ורבא אמר אסור ללתות אלא הא דתניא אין לותתין שעורין בפסח שעורין הוא דלא הא חיטי שרי לא מיבעי' קאמר לא מיבעיא חיטין כיון דאית ביה ציריא עיילי בהו מיא אבל שערי דשיעי אימא שפיר דמי קמ"ל הדר אמר רבא מותר ללתות דתניא יוצאין בפת נקיה והדראה ואי אפשר נקיה בלא לתיתה
אולי נוכל לתרץ שהגם שבלתיתה יש חשש חימוץ, אבל זה יכול ליבטל ברוב, וידוע שביטול ברוב מהני לחמץ של קודם הפסח, אבל חמץ שנתחמץ בפסח איסורו במשהו ולא מהני ביה ביטול, ולפי"ז יוצאין בפת נקיה מיירי במצות שנאפו קודם הפסח שאף שהחטים נלתתו הרי ביטלו ברוב, משא"כ ללתות בפסח זה אסור מדין חמץ במשהו.