בשבת נה: לגבי ראובן, 'שתי מצעות בלבל, אחת של שכינה ואחת של אביו'.
ופירש רש"י ד"ה "אחת של שכינה - כך היה יעקב עושה בארבעה אהלי נשיו, מעמיד מטה לשכינה, ובאותו אהל שהוא רואה בו השכינה הוא בא ולן אותו הלילה".
וקצת התקשיתי דלכאו' איש ואשה זכו שכינה ביניהם הוא על כל איש ואשה, ובוודאי יעקב אבינו עם האמהות הקדושות היה בבחינת 'זכו', וא"כ לכאו' בכל מי שהיה בוחר, היתה באה שם השכינה. וקצת קשה לומר שיש בזה דרגות.
והוא ספק מעניין לגבי מי שיש לו כמה נשים, האם יש בכל זמן ובאותה מידה 'שכינה שרויה' בינו ובין כל נשיו.
[יש כאן בסוגי' זו עוד כמה הערות, וביניהם, איך מחמת הדודאים עברה השכינה לאוהל אחר וצ"ע].