הניחא לר"מ. דמנו להו להא דמניח כלים תחת הצינור הוו להו י"ח ט' דפסלי תרומה ואין קורין ואין פולין הא חדסר פשו להו ז' צינור ומרדע ובנות כותים ובוצר וגידולי תרומה ונותן כיסו ופיתן ושמנן חדא:
כידוע שיש בזה דעות נוספות איפה מונים הגזירות (עי' ברע"ב על המשנה ועוד) ולא ראיתי עדיין מי שיחשוב ב' הגזירות של אין קורין ואין פולין לאור הנר לחדא גזירה, והלא דבר הוא, בכל השאר דמיפלגי (לדוגמא אוכלין טמאין - משקין טמאין, או אוכל אוכל ראשון ואוכל אוכל שני) שיש מי שחשבו הב' לאחד צריכין לדחוק שכולהו חדא גזירה או אי לא הא לא קיימו הא, אבל במה נחשבו האיסורין שאל אין פולין ואין קורין לשני גזירות? הלא היינו הך, ב' הדברים צריכים עיון וחיישי' שמה יטה הנר, ובאמת כן הדין בכל דבר הצריך עיון אסור לעשותו לאור הנר משום נחשש של שמה יטה?