שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני
לשם מה צריך את הפסוק
ומניין נחשוב שמי שהיה בזמן דוד ושלמה, יהיה פחות ממי שחי מאות שנים אחריו
[וכעת חשבתי אולי מכח קדושת בית המקדש,
אבל קשה עדיין מה החידוש במקדש שני שאין בראשון]
רבי חייא ורבי יונתן הוו שקלי ואזלי בבית הקברות הוה קשדיא תכלתא דרבי יונתן אמר ליה רבי חייא דלייה כדי שלא יאמרו למחר באין אצלנו ועכשיו מחרפים
רחמים כתב:יש למחר שהוא לאחר הרבה זמן
והכוונה שהם גם יפטרו מהעולם הזה יום אחד ויבואו לעולם האמת
רחמים כתב:מסתבר שהדרך שאתה רוצה להסביר שעוצם התמיהה של המתים היתה שכעת מחרפים ומחר באים להבקש בתפילה בזכותינו או על ידינו - היא נכונה
אבל לפי הדרך שלי כוונתם כך:
לא רק שמחרפים אותנו - שזה דבר גרוע בפני עצמו - אלא שהרי גם הם עצמם יהיו עוד מעט במצבינו וא''כ התמיהה על מעשה החירוף גדלה שבעתיים.
אליהוא כתב:תוד"ה למחר והמתים אינם מצווין וגדול המצווה וכו'.
דברי תימא הם כמובן דבמתים לא שייך כלל ענין קיום מצוה, ובתוס' רבינו יהודה ותורא"ש איתא בנכון דאינם מצווין כלל,
[והגרד"ל שליט"א העיר דגם אינו שלהם ומוכח כמהר"ח או"ז דלצרכיהם יש להם קנין], אמנם עי' ברשב"א בנדה ס"א ע"ב ובביאורי אגדות שלו שם ובריטב"א שם בהך דמצוות בטילו לעתיד לבא, דמבואר ג"כ דדנו בזה מצד איסור ספייה וצ"ע.
ואולי י"ל שהוא לשון מושאל, והכונה שגדול המצוה ממי שאינו מצוה, שרק אותו בחר ה' לצוותו, וזהו לעג לרש ודו"ק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 197 אורחים