דף כג עמוד א בזיון לתפילין הכי דמי

[רחמים]

האם השתנה בתפילין לא הוי בזיון כמו הפחה?‏
הגמ' אומרת שאסור להשתין בתפילין משום שמא יפיח בהם
‏וצ"ע הרי השתנה עצמה היא יותר בזיון מהפחה?
ויש להוכיח שהפחה ‏קלה מהשתנה דהרי פסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן ע"ט סעיף ט') [ע"פ הגמ' ‏לקמן (כ"ה.)] ‏וז"ל: יצא ממנו ריח מלמטה, אסור בדברי תורה עד שיכלה ‏הריח; ואם יצא ‏מחבירו, מותר בדברי תורה משום דאי אפשר, ‏שהתלמידים קצתם ‏גורסים וקצתם ישנים ומפיחים בתוך השינה. אבל ‏לקרות קריאת שמע, ‏אסור עד שיכלה הריח. ‏עכ"ל. לאומת זאת לגבי ‏השתנה פסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן ע"ו סעיף ז') ‏[ע"פ הגמ' לקמן (כ"ה.)] וז"ל: ‏אבל ספק מי רגלים, אפילו באשפה, מותר משום דלא אסרה ‏תורה ‏לקרות כנגד מי רגלים אלא כנגד עמוד של קלוח, ואחר שנפל ‏לא ‏מיתסר אלא מדרבנן, ובספיקן לא גזרו. ‏עכ"ל. חזינן שעמוד הקילוח ‏אסור מהתורה ואפי' של חברו משאין כן הפחה וצ"ע.‏

[צביב]

כיון שאין ריח יותר קל