אליהוא כתב:א. באשכול אחר הביאו מדברי הרב שהמצוה ראשונה שמקיים האדם האו ק"ש של ערבית, וראיתי באיזה ספר כקושי' מה הקשו בגמ' ליתני שחרית ברישא הא זה המצוה הראשונה, והתי' דרגילות שערות לבוא בצפרא, וע"כ משום הא שחרית קודם.
אליהוא כתב:ג. ב' ע"ב תוד"ה משעה. תימא עני גופי' כו'. מכאן משמע דלא מהני שומר לזה ודלא כהמ"ב סי' רל"ה וצ"ע.
אליהוא כתב:ב. ברש"י ד"ה עד ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה, צ"ע דמקמי הכי לכאו' הוי יום ולא נתחייב עדיין בק"ש, וא"צ לטעם דלאו זמן שכיבה, וי"ל בכמה אופנים.
אליהוא כתב:ג. ב' ע"ב תוד"ה משעה. תימא עני גופי' כו'. מכאן משמע דלא מהני שומר לזה ודלא כהמ"ב סי' רל"ה וצ"ע.
בברכה המשולשת כתב:זה רק אליבא דשיטה אחרת של רבותינו הראשונים (ר"ת ורבינו אב"ן), ולפי ראשונים אחרים ר' יהודה רק מדבר על תפילת ערבית ולא על ק"ש של ערבית.
שטיינער כתב:בברכה המשולשת כתב:זה רק אליבא דשיטה אחרת של רבותינו הראשונים (ר"ת ורבינו אב"ן), ולפי ראשונים אחרים ר' יהודה רק מדבר על תפילת ערבית ולא על ק"ש של ערבית.
משום מה התעלמת ממה שכתבתי ועוד תנאים... וכוונתי למה שכתבו התוס' למ"ד משקדש היום ומשעה שאנשים נכנסים להסב, שבזה ודאי מדובר לענין ק"ש והיינו מבעוד יום.
אליהוא כתב:לא הבנתי דחייתך שס"ס המצוה הראשונה שהתחייב היה ק"ש של שחרית.
בברכה המשולשת כתב:[
לא התעלמתי, רק קצרתי. תוס' (ור' אב"ן) מסבירים את דברי התנאים שם כעוסקים בקביעת זמן ק"ש של ערבית, אבל הראשונים האחרים מסבירים שזה לא קובע את זמן ק"ש של ערבית (והא ראיה שפסקו שזה מצה"כ כמשנתינו).
בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי. הראשונים פסקו שזמן ק"ש של ערבית מתחיל מצה"כ (חוץ מר"ת ורבינו אב"ן)- אז על כורחינו שהבינו שלא מדובר שם על זמן ק"ש של ערבית, או שכן מדובר- אבל אין הלכה כן אלא כמשנתינו, או שזמנים אלו הם אחרי צה"כ.
לחם_יומם כתב:אעתיק הנה ממה שכתבתי באשכול הכללי (לבקשת מי שביקש זאת):
ברכות ב: תוס' ד"ה דילמא.
לפי פי' התוס' נמצא, כי ביאת השמש היינו בסוף השקיעה, אחר ג' מיל ורביע משעה שהתכסתה השמש מן העיניים, ואילו ביאת אורו היינו בתחילת השקיעה כשהשמש מתכסה מהעין ונכנסת בעובי הרקיע.
לכאו' מצד הלשון, איפכא הוא. כי כשהשמש נכנסת בעובי הרקיע אין היא נראית רק אורה נראה, ומתאים יותר שתחילת השקיעה היא ביאת השמש, וסוף השקיעה כשהאור גם הוא הולך ונעלם יהיה ביאת אורו.
היא שיחתי כתב:נתבאר בגמ' דהקב"ה חפץ בציון קודם שנשא שלמה בת פרעה
ואילו לאחר דנשא בת פרעה שוב אין הקב"ה חפץ בציון
ונראה להטעים הדברים להמבואר בגמ' בסנהדרין פרק שני ובשבת נו דבשעה שנשא שלמה בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה ונהיה שרטון שממנו נעשה כרך רומי
דחורבן הבית שורשו היה נעוץ במה שנשא שלמה בת פרעה
דהחורבן הלא היה על ידי כרך של רומי בחורבן השני
ובמה שהקב"ה לא חפץ עוד בציון בזמן שנשא שלמה בת פרעה זהו גופא היה נעיצה של כרך של רומי שהחריבו ביהמ"ק
אכן לפי"ז נמצא דרק חורבן בית שני שייך למה שנשא בת פרעה ולא חורבן הראשון וצ"ע
לחם_יומם כתב:דעת ר' חנינא בזמן שעני נכנס לאכול, ועני היינו שאין לו נר, ומבואר שהוא מאוחר טפי לצאת הכוכבים.
בהכרח צ"ל שיש עדיין אור אחר צאת הכוכבים, דאל"כ מה תועלת יש לו בהקדמת אכילתו.
אליהוא כתב:א. באשכול אחר הביאו מדברי הרב שהמצוה ראשונה שמקיים האדם האו ק"ש של ערבית, וראיתי באיזה ספר כקושי' מה הקשו בגמ' ליתני שחרית ברישא הא זה המצוה הראשונה, והתי' דרגילות שערות לבוא בצפרא, וע"כ משום הא שחרית קודם.
בברכה המשולשת כתב:היא שיחתי כתב:נתבאר בגמ' דהקב"ה חפץ בציון קודם שנשא שלמה בת פרעה
ואילו לאחר דנשא בת פרעה שוב אין הקב"ה חפץ בציון
ונראה להטעים הדברים להמבואר בגמ' בסנהדרין פרק שני ובשבת נו דבשעה שנשא שלמה בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה ונהיה שרטון שממנו נעשה כרך רומי
דחורבן הבית שורשו היה נעוץ במה שנשא שלמה בת פרעה
דהחורבן הלא היה על ידי כרך של רומי בחורבן השני
ובמה שהקב"ה לא חפץ עוד בציון בזמן שנשא שלמה בת פרעה זהו גופא היה נעיצה של כרך של רומי שהחריבו ביהמ"ק
אכן לפי"ז נמצא דרק חורבן בית שני שייך למה שנשא בת פרעה ולא חורבן הראשון וצ"ע
בשיעור אצלנו הסברנו שהכוונה היא שהחרב מונפת מעל ביהמ"ק וירושלים, ותלוי במדרגה הרוחנית של הדור. ולמרות שבבל שהחריבה את בית ראשון זה מכוח טומאת הגויים שהתחזקה באותו שרטון שהרי ראשית גויים עמלק.
בספר אחד כתב שגדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה,
ולכן לאחר ברכות קריאת שמע יש ללמוד תורה
ובוחרים בלימוד התורה שחביב עליו ביותר
ולכן קוראים ק"ש, כי זה הלימוד החביב
א. באשכול אחר הביאו מדברי הרב שהמצוה ראשונה שמקיים האדם האו ק"ש של ערבית, וראיתי באיזה ספר כקושי' מה הקשו בגמ' ליתני שחרית ברישא הא זה המצוה הראשונה, והתי' דרגילות שערות לבוא בצפרא, וע"כ משום הא שחרית קודם.
ארי במסתרים כתב:שאלה:
בין לר' אליעזר ובין לחכמים אנו למדים מ"ובשכבך" שמצות קרי"ש היא בזמן שכיבה, וכל חד כדאית ליה,
וא"כ קשה לחלק מהדעות שהובאו בברייתות לגבי תחילת זמן קרי"ש, דהרי בשעה שבנ"א נכנסים לאכול או שהעני נכנס לאכול וכו' הרי עדיין עסוקין באכילתן וא"כ איך אפשר לקרוא לזמן זה "זמן שכיבה"?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים