כד יתבין ישראל...

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' מאי 06, 2010 11:55 pm

מישהו יכול להעיר את עיני ולגלות 'מקור' ל'פיוט' המפורסם: "כד יתבין ישראל"?
מלשונו משמע, שהוא בספר הזוהר. ואולם חיפושים ממושכים לא מצאוהו.

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ו' מאי 07, 2010 12:48 am

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?w ... rum_id=771

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' מאי 07, 2010 12:56 am

בקובץ אסופות הבא יתפרסם על כך מאמר מקיף השיר, מילותיו ולחניו.

מנחם · הודעהעל ידי **מנחם** » ו' מאי 07, 2010 1:34 am

אליהוא כתב:http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1925615&forum_id=771

ומה יעשו חסומי המחשב?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' מאי 07, 2010 1:46 am

ימתינו לאסופות.

הכותב הבטיח להביאו לאכסניא זו, לכשייצא משולחנו של המעמד. עוד טרם הדפסתו.
וע"כ יאותה לו הברכה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ו' מאי 07, 2010 3:08 am

תודה לכל המשיבים. לא נותר לי אלא להמתין לאסופות הבא, מתי הוא אמור להופיע?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מאי 10, 2010 3:09 pm

א

: 100_Page_1.jpg (368.88 KiB) נצפה 29788 פעמים

: 100_Page_2.jpg (218.87 KiB) נצפה 29785 פעמים

: 100_Page_4.jpg (117.14 KiB) נצפה 29779 פעמים

: 100_Page_3.jpg (135.93 KiB) נצפה 29773 פעמים

תודת כולנו נתונה לעורכי הירחון הנפלא אסופות ולידידנו הכותב הנעלה, חכם צנוע ומעלי.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' מאי 10, 2010 7:45 pm

ואני עוד חשבתי שמדובר ב'אסופות' שבהוצאת יד הרב נסים, והתפלאתי על הכללת מאמר מעין זה אך גם שמחתי שהוא ממשיך לצאת לאור גם לאחר פטירת פרופ' מ' בניהו.
כל המאמר שב'אסופות' אינו אלא קמחא טחינא, במחילה מכבודו. כי אם היה 'חופר' מעט בספרי זכרונות, היה מוצא כהנה וכהנה. הרבה מקורות לענין מצויים עמדי, ואני שפתחתי את האשכול לא ביקשתי אלא לגלות מקורות נוספים, ובינתיים תוחלתי נכזבה.
הנה לדוגמא, מקור אחד:

אברהם וואלט (א' ליעסין), בספרו לידער און פאעמען, באנד איינס, ניו יארק 1938, עמ' 25-22: שיר 'שמחת תורה ביינאכט ...', ניו יארק 1933.
בשירו זה הוא מביא שיר ששרו בילדותו בשעת ההקפות:
בשעה שישראל שמחים בשמחת התורה
קודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו:
חזו בני חביבי, חזו בני חביבי
שהם משתכחים בצרותא דלהון
ועוסקים ועוסקים בשמחה דלי.
והוא מעיר: פון וואנען אט-די וואונדער-שיינע ווערטער זיינען גענומען - ווייס איך ניט. איך האב נאכגעזוכט, זיך נארכגעפרעגט, און ניט געקענט אויסגעפינען. און געהערט האב איך דעם זמר נאר אין מינסק, אין מיין געבורט-שטאט, און נאר אין בלומקעס קלויז - אין אלט-אלטער קלויז, וואס איז פארבונדן מיט זכרונות נאך וועגן שאגת אריה און זיין פלימעניק ר' רפאל כהן. זייט איך געדענק זיך, געדיינק איך אויך אט-דעם זמר, וואס מען פלעגט זינגען מיט ברען, מיט באגייסטערונג.
אברהם זה נולד במינסק בשנת תרל"ב.
וכאן אנו שומעים דברים חדשים על השיר, על יחוסו, ועל התפשטותו.

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ב' מאי 10, 2010 7:54 pm

חכם באשי.
אתה עוד לא קלטת שכאן מביאים רק מקורות מספרים שמופיעים באוצה"ח,והרי כל הגילויים ה'מרעישים' של כותב המאמר ניתן להגיע אליהם דרך חיפוש בסיסי באוצר וידועים הם לכל המתעניין בנושא לעוס זה,ושאר השמועות שהביא(חזו"א וכאלה) אין בהם שום סקופ ומתבדרות הם מזה כבר,וגם הקלטת שהגיעה לידי אסופות של רמ"ש שפירא יורשה לי לפקפק ביחודיותה.

אך אתה הבאת מקור חשוב ומברוק לך ע"כ,וכפי שנשמע ממך יש עוד באמתחתך,אז אל נא תמנע טוב מבעליו.

אברך · הודעהעל ידי **אברך** » ב' מאי 10, 2010 8:22 pm

אורח כתב:חכם באשי.
אתה עוד לא קלטת שכאן מביאים רק מקורות מספרים שמופיעים באוצה"ח,

לא ראיתי את גליונות אסופות החדשים מופיעים באוצר החכמה, גם לא בהמקוון.

אורח לרגע · הודעהעל ידי **אורח לרגע** » ב' מאי 10, 2010 8:32 pm

לי הקטן היה פשוט שהכוונה 'דמשתכחין' היינו 'שנמצאים'.
כמו כן, אני מכיר את השיר 'דמשתכחין בצערא דלהון', לפי זה אין שום קושי.

איש אחד · הודעהעל ידי **איש אחד** » ב' מאי 10, 2010 9:02 pm

אורח לרגע כתב:לי הקטן היה פשוט שהכוונה 'דמשתכחין' היינו 'שנמצאים'.
כמו כן, אני מכיר את השיר 'דמשתכחין בצערא דלהון', לפי זה אין שום קושי.

דוקא אני נוטה להסכים עם הכותב, שדחוק להעמיס במשתכחין 'נמצאים'. בשפה הארמית, היה צ"ל 'דקיימי' או ע"ז הדרך, משתכחין בד"כ ענינו 'מצויים' או 'מציאה' על שלל הטיותיה. 'אשכחנא', 'אשכחן' - כל אלו מורים על 'מציאה', לא על 'הימצאות', וההבדל ברור.

אורח לרגע · הודעהעל ידי **אורח לרגע** » ב' מאי 10, 2010 9:08 pm

יכול להיות, אינני בטוח.
אבל זכור לי שיש בזוהר כל מיני לשונות כמו: 'ישראל דמשתכחין בגו גלותא', 'דמשתכחין ביננא'.
למעשה גם בעברית 'נמצא' ו'נמצא' זה אותה המילה...

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ב' מאי 10, 2010 9:13 pm

באשי,

אפעס, מהודעתך הפותחת את האשכול לא נראה שבידיך כה הרבה מובאות עליהם ביקשת רק להוסיף. אתה מציין לשמועה הידועה לפיה המקור מהזוהר, ואת ההכחשה המקובלת... הא ותו לא.

מ"מ גם אני מצטרף לבקשה שתוסיף את כל עשרות ידיעותיך המרתקות בענין.

אגב, אם הינך שולט באידיש, אשמח אם תתרגם את הטקסט שהבאת. בתודה מראש!

כוללניק · הודעהעל ידי **כוללניק** » ב' מאי 10, 2010 9:23 pm

אורח כתב:חכם באשי.
אתה עוד לא קלטת שכאן מביאים רק מקורות מספרים שמופיעים באוצה"ח,והרי כל הגילויים ה'מרעישים' של כותב המאמר ניתן להגיע אליהם דרך חיפוש בסיסי באוצר וידועים הם לכל המתעניין בנושא לעוס זה,ושאר השמועות שהביא(חזו"א וכאלה) אין בהם שום סקופ ומתבדרות הם מזה כבר,וגם הקלטת שהגיעה לידי אסופות של רמ"ש שפירא יורשה לי לפקפק ביחודיותה.

אך אתה הבאת מקור חשוב ומברוק לך ע"כ,וכפי שנשמע ממך יש עוד באמתחתך,אז אל נא תמנע טוב מבעליו.

ימחלו הקוטלים למיניהם, אך דומני שמבחן 'אוצר החכמה' הוא שגוי מעיקרו במקרה הזה. אם אדם בא ומוציא ספר חידושים, או שהוא כותב מאמר ומספר שהוא הולך לחשוף סקופים מרעידים - ונתבקש ונמצא כי הכל מצוי בחיפוש באוצה"ח, ניחא.
אך ב'אסופות' הלז (אותו אני רואה כעת לראשונה) - כך אני מתרשם, הרעיון הוא להביא כתבה יפה על המסורות הקיימות, ולסדר אותם על כנם בצורה נאה. אם היו שואלים אי מי מכם: מה המקור של כד יתבין? לבטח התשובה היתה: מהזוהר, אה, יש כאלה שאומרים שלא, זה נושא... הגיע אסופות וסידר את השמועות, (לי באופן אישי הוא חידש את הידיעה מהגר"א), והגיש מאמר נאה ונחמד.
מישהו יעלה על דעתו להתלונן שהכתבות במשפחה וכד' כולם גזורות מהאינטרנט? ודאי שלא. הרעיון הוא, שוב, להביא את השמועות הקיימות, ולסדר אותם. אני מתרשם שהגליון הנ"ל (ע"פ הגרפיקה והצבע וכו') לא מתיימר להיות במה מחקרית ראשונה במעלה, וממילא התלונה לא במקומה.

תוך כדי דיבור

אדון איש אחד, במטותא, אתה מערבב בין הארמית של הש"ס לארמית של הזוהר.

איש אחד · הודעהעל ידי **איש אחד** » ב' מאי 10, 2010 10:06 pm

תוך כדי דיבור כתב:אדון איש אחד, במטותא, אתה מערבב בין הארמית של הש"ס לארמית של הזוהר.

אכן, מודה באשמה. אינני בקי עדיין בזוהר :oops: , ויתכן שכך הם פני הדברים, וכפי שהביא אורח לרגע לעיל.
אדרבה, אשמח להחכים אם יוכל מישהו להרחיב את היריעה.

שותא דינוקי · הודעהעל ידי **שותא דינוקי** » ב' מאי 10, 2010 11:37 pm

במחילה מהכותבים. מה זה אסופות שהובאה כאן דוגמית מכתבה ממנו? מתי זה יוצא? היכן משיגים ולאיזה חסידות או פלג זה משתייך, זה נראה מענין אך לא הייתי רוצה למצוא את עצמי מעלעל בתוך מאמר כזה עם מתכונים וסיפורי צדיקים לילדים... למישהו יש יותר פרטים על הדבר הזה?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' מאי 11, 2010 12:17 am

חבריה, תרגיעו.
פותח האשכול שאל מה המקור של השיר כד יתבין המנוסח בלשון של זוהרית.
המאמר שצורף כאן בהחלט משיב על שאלה זו. במאמר נזכר פסקה מהזוהר קרובה במקצת, ודברי הגר"א הקרובים מאד מאד בתוכנם.
אם הגר"א הוא חידוש או לא, זו שאלה סוביקטיבית לגמרי. מה שמוסכם עד עתה שדברי הגר"א הם המקור וההשראה לשיר, ובנתים איש לא הוכיח אחרת. כך שמן הסתם לא ניתן לספק מקורות חדשים אם הם לא קיימים.
כותב המאמר ליקט את המקורות והשמועות בענין זה, סדרם והציעם בנעימות ברגש ובטוב טעם.
גם אם הוא פספס כמה עדויות של שומעים (ולצורך כך ניתן היה להעזר גם בגוגל בוקס, אלא שהוא חסום בהרבה ספקים מסוננים) עדין לא הופך את דבריו לחסרי ערך ובעיקר עדיין לא מלמד שנותרו חומרים חשובים מחוץ למאמרו. אם באמת יש ביד מישהו כאן מקורות שיש בהם איזה חידוש מעבר לידוע, הוציאום נא אלינו ונדעם.

אורח לרגע · הודעהעל ידי **אורח לרגע** » ג' מאי 11, 2010 12:34 am

חכם באשי כתב:אברהם וואלט (א' ליעסין), בספרו לידער און פאעמען, באנד איינס, ניו יארק 1938, עמ' 25-22: שיר 'שמחת תורה ביינאכט ...', ניו יארק 1933.
בשירו זה הוא מביא שיר ששרו בילדותו בשעת ההקפות:
בשעה שישראל שמחים בשמחת התורה
קודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו:
חזו בני חביבי, חזו בני חביבי
שהם משתכחים בצרותא דלהון
ועוסקים ועוסקים בשמחה דלי.
והוא מעיר: פון וואנען אט-די וואונדער-שיינע ווערטער זיינען גענומען - ווייס איך ניט. איך האב נאכגעזוכט, זיך נארכגעפרעגט, און ניט געקענט אויסגעפינען. און געהערט האב איך דעם זמר נאר אין מינסק, אין מיין געבורט-שטאט, און נאר אין בלומקעס קלויז - אין אלט-אלטער קלויז, וואס איז פארבונדן מיט זכרונות נאך וועגן שאגת אריה און זיין פלימעניק ר' רפאל כהן. זייט איך געדענק זיך, געדיינק איך אויך אט-דעם זמר, וואס מען פלעגט זינגען מיט ברען, מיט באגייסטערונג.
אברהם זה נולד במינסק בשנת תרל"ב.
וכאן אנו שומעים דברים חדשים על השיר, על יחוסו, ועל התפשטותו.

תרגום הדברים למי שרוצה:
"מהיכן נלקחו המילים הנהדרות הללו - אינני יודע, חיפשתי וחקרתי, ולא הצלחתי למצוא. שמעתי את הזמר הזה עוד במינסק, בעיר הולדתי, ורק בקלויז של 'בלומקע', בקלויז הישן הישן, שקשור בזכרונות עוד מהשאגת אריה ואחיינו ר' רפאל כהן. מאז שאני זוכר את עצמי, אני זוכר גם את הזמר הזה, שהיו שרים בחיות, בהתלהבות".

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ג' מאי 11, 2010 12:35 am

יש כאלה שקודם כל בודקים את הקנקן, האם מדובר בכתב עת של מחקרים, אזי בודאי המאמר טוב והגון ואם לאו בודאי אין בו כלום, אז רק להודיע למי שאינו יודע, שהמאמר ההזוי ביותר שנכתב בחמשים שנה האחרונות - אולי אפילו יותר - שייך לאכסניית אסופות, כן כן 'אסופות' לא של החרדים אלא של הפרו' הנכבד , ושם נטען שרי"ע אלגאזי קם מקברו לחתום על שטר ההתקשרות. איייייי אייייי :roll: :? :shock: :o .

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ג' מאי 11, 2010 1:30 am

איש_ספר כתב:גם אם הוא פספס כמה עדויות של שומעים (ולצורך כך ניתן היה להעזר גם בגוגל בוקס, אלא שהוא חסום בהרבה ספקים מסוננים)

אני מוחה על כבודו של החכם באשי,שנשמע מדבריך כאילו הגיע למקור זה דרך הגוגל בוקס בשעה שבחיפוש שאני עשיתי שם כרגע לא הגעתי לזה.

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ג' מאי 11, 2010 11:49 am

במחילה, יש במקור של החכם כמה חידושים א' שהיו שרים אותו גם בש"ת [האם מובא אצל יערי?]
ב' שלא רק באיזור וילנא היו שרים אותו. וג' שגם אז לא היה ידוע מקורו.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' מאי 11, 2010 2:07 pm

תודה לאורח לרגע שתרגם את הפיסקא עבור ר' אורח (יש בינכם קרבת משפחה?)

לגבי ה'אסופות', לא התכוונתי ללעוג לבטאון התורני היוצא לאור לאחרונה תחת השם הזה. רק ציינתי, שאצלי 'אסופות' מתקשר אוטומטי לכתב העת שיצא לאור ע"י יד הרב נסים.
את ה'אסופות' התורני אני מכיר, איני רוכש אותו כפי שאיני רוכש שאר בטאונים ועתונים, אך אני מקבל אותו בהשאלה מחבר קבוע, אני קורא אותו ונהנה ממנו. ואף יש לי קשר עם שנים מהכותבים הקבועים שם.
ולזה שטען שב'אסופות' של יד הרב נסים התפרסם מאמר מוטעה. - מה אתה סבור? שאני חושב שכל הדברים המתפרסמים שם ובכתבי עת אקדמיים אחרים הם 'תורה מסיני'? ואין בהם סירכה? ברור שיש בהם טעויות, וגם 'ערמות טעויות', ולפעמים אף טעויות מגוחכות, שכן דרכם של בני אדם. גם אני טועה, ואף אתה טועה. וכבר אמר הרמב"ן: "אין השלמות אלא לו יתברך".

ולגבי הידיעה שהבאתי מאברהם וואלט. לא שאבתיה מגוגל בוקס ואף לא משום מאגר מידע אחר.
פשוט, עבודה קשה. כן, כמו פעם. רק כך משיגים מקורות מוצלחים ולא מחזרים חומר ישן וידוע ליודעים.
אני יכול להביא חומר נוסף בענין, אבל מה יישאר לי לכתוב במאמרי?
הידיעה עצמה יש בה כמה חידושים. ותודה לאליהוא על הפירגון. האחרים - לא כ"כ מפרגנים, וגם קצת למדו ממני את הסגנון שהשתמשתי באחד האשכולות.... וחבל. והרי זו בבחינת: הוא "בגן-עדן ותלמידו בגיהנום?". שכן חזרתי בתשובה. ודוק. (אין כוונתי שאני חוזר מדבריי שם, אני עומד מאחורי כל מילה שכתבתי שם למרות שאין בידי להוכיח זאת; אני רק מיצר על סגנון כתבתי).

ולגבי יחוס הפזמון להגר"א - לא צריך 'להתרגש' מכך יתר על המידה. באזור ליטא היו רגילים לייחס כל דבר חידוש להגר"א, בלא כל רגלים מוכיחות. וכבר האריך בכך פרופ' הרב י"ש שפיגל, במאמריו הארוכים שנתפסמו ב'ישורון', כרך ו-ז (לערך).

המשך דיון פורה.

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ג' מאי 11, 2010 2:22 pm

אליהוא.
העדות ששרו אותו בשמח"ת,קיימת כבר מהחזו"א על עיירתו קוסובה ובזה אין כל חידוש.
באשי.
לא תביא עוד משהו לכבוד החג,טוב,נשאר לנו רק לחכות למאמרך ולקראו[הוא ודאי לא יתפרסם באסופות..]

מור · הודעהעל ידי **מור** » ג' מאי 11, 2010 2:48 pm

באשי,

1) אם ביודעך ומכירך מיירי, שמא תיתן פרטים על הירחון הנ"ל? תוכל לתת את שמות הכותבים עימם אתה קשור? כותבים מוכרים בשדה הכתיבה התורנית? (ואגב, יצרת איתם קשר לאחר הפרסום כאן בפורום? מה בפיהם?)

2) היכן נזכה לאורו של מאמרך? (אשר יטבול בודאי בעושר של מובאות עתיקות ודרמטיות, ובשלל שפות)

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' מאי 11, 2010 3:01 pm

מור,
איני יודע אם אתה מכירני, שהרי כולנו בחינת רואים ואינם נראים...
איזה פרטים אתה רוצה על הירחון הנ"ל? הוא ירחון חדש, שרמת הכתיבה, הכתבות והכותבים מזכירה את 'קולמוס', ושניהם מתאימים עצמם לאותו מגזר עממי-תורני.
חוששני מלהסגיר את שמות הכותבים אותם אני מכיר, שמא הם יסגירו את שמי. דבר שאיני חפץ. ובכלל, מה שייכותה של בקשה זו לעצם הדיון?
ולא, מאמרי לא יהיה בשלל שפות, אלא בשתיים בלבד: עברית (=לשון הקודש, לקנאים שבינינו) ואידיש. ושם, אי"ה, יתורגמו המובאות שבאידיש לעברית.

אליהוא,
צר לי לאכזבך. תצטרך להמתין למאמר השלם. והיכן הוא יפורסם, זו שאלה טובה, גם אני שואל את אותה השאלה הן לגבי מאמר זה והן לגבי המאמרים הרבים האחרים שבאמתחתי. לדאבוני, כמעט ולא קיים בצבור התורני כת"ע ראוי לשמו, יש ארבע-חמש כאלו, בקושי. ובכת"ע אקדמי איני רוצה לפרסמו (ושמא בכלל לא יסכימו). בינתיים, אני יותר כותב למגירה... לדאבוני

מור · הודעהעל ידי **מור** » ג' מאי 11, 2010 3:05 pm

חכם באשי כתב:מור,
איני יודע אם אתה מכירני, שהרי כולנו בחינת רואים ואינם נראים...
איזה פרטים אתה רוצה על הירחון הנ"ל? הוא ירחון חדש, שרמת הכתיבה, הכתבות והכותבים מזכירה את 'קולמוס', ושניהם מתאימים עצמם לאותו מגזר עממי-תורני.
חוששני מלהסגיר את שמות הכותבים אותם אני מכיר, שמא הם יסגירו את שמי. דבר שאיני חפץ. ובכלל, מה שייכותה של בקשה זו לעצם הדיון?
ולא, מאמרי לא יהיה בשלל שפות, אלא בשתיים בלבד: עברית (=לשון הקודש, לקנאים שבינינו) ואידיש. ושם, אי"ה, יתורגמו המובאות שבאידיש לעברית.

אליהוא,
צר לי לאכזבך. תצטרך להמתין למאמר השלם. והיכן הוא יפורסם, זו שאלה טובה, גם אני שואל את אותה השאלה הן לגבי מאמר זה והן לגבי המאמרים הרבים האחרים שבאמתחתי. לדאבוני, כמעט ולא קיים בצבור התורני כת"ע ראוי לשמו, יש ארבע-חמש כאלו, בקושי. ובכת"ע אקדמי איני רוצה לפרסמו (ושמא בכלל לא יסכימו). בינתיים, אני יותר כותב למגירה... לדאבוני

שגית בהבנתי: ה'ביודעך ומכירך' התייחס ל'אסופות' לא אלי...
שאלתי על פרטי הירחון והכותבים כי ברצוני להכיר את מהלכי הירחון ואת ענינו. הדבר מענין אותי לצורך אישי, וחפצתי ביצירת קשר עם העורכים שם.
אם אצור עימם קשר, תחפוץ שאציע להם את מאמרך לפרסום בגליון הבא? :) :D

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' מאי 11, 2010 3:12 pm

מור,
סליחה על טעותי בהבנת הנקרא (אולי תכתוב באידיש..., סתם)
לגבי הירחון, אין לי פרטים מדוייקים עליו. כפי שכתבתי, אני משיגו בהשאלה מאדם קבוע, קורא ומחזיר (את הפרט 'מחזיר' לא כתבתי קודם, סברתי זה מובן מאליו).
ולא נראה לי כי מאמרי יתאים לירחון זה, כי צורת כתיבתי אינה פופולארית-עממית, ואינה מיעודו של בטאון זה.

מעמד בתג רב טקסט

מור, הנה דוגמא מאחד הגליונות, יש שם גם פרטי המערכת

שותא דינוקא · הודעהעל ידי **שותא דינוקא** » ד' מאי 12, 2010 2:19 am

מהדוגמא שהובאה פה זה נראה גליון מאד כבד ואף אם אפשר לומר על גבול המשעמם (אם כי בגרפיקה שובת עין), ומאידך המאמר המובא למעלה נראה יותר מחקרי וקליל, האם כמו תמיד האמת באמצע ומזה ומזה יתקלס עילאה? או שמא הם עדיין לא החליטו על הכיוון של הגליון? כמה גליונות יצאו עד עתה?

למעלה · הודעהעל ידי **למעלה** » ד' מאי 12, 2010 2:34 am

שותא דינוקא כתב:מהדוגמא שהובאה פה זה נראה גליון מאד כבד ואף אם אפשר לומר על גבול המשעמם (אם כי בגרפיקה שובת עין), ומאידך המאמר המובא למעלה נראה יותר מחקרי וקליל, האם כמו תמיד האמת באמצע ומזה ומזה יתקלס עילאה? או שמא הם עדיין לא החליטו על הכיוון של הגליון? כמה גליונות יצאו עד עתה?

אינני יודע מי 'בישל' את הדוגמא שהובאה כאן להורדה, אך ברור שהוא היה עייף... מי שם פרסומת בסקיצת דוגמא?

לגופו של ענין, במקרה את הגליון הנ"ל (גליון ב') ראיתי (בבית כנסת של אחד המלונות בארץ בבין הזמנים אב האחרון) ונהניתי מכל עמוד שם. היה שם ראיון מרתק ומפעים עם הבן של ר' מאיר ברדנסדורפר, גדוש בחומר וערוך היטב. הופיע שם מאמר על דרך החסידות כמדומני על היחס לכסף וההסתפקות במועט, עוד מאמר מטוביה פריינד כמדומני ועוד. מה שברור שהדוגמא הנ"ל כלל לא משקפת.

כעת נזכרתי בגליון הנ"ל, ואודה למי שיחכימני היכן ניתן להשיגו, שכן כמו שאני מבין הוא עדיין רואה אור.

מבי מדרשא · הודעהעל ידי **מבי מדרשא** » ד' מאי 12, 2010 2:48 am

משיחה שערכתי (לפני שעשיתי מנוי) עם מי שענה למספר הטלפון המפורסם שם, עלתה התמונה כי מטרת הגליון לתת במה תורנית ראויה בסגנון ישיבתי ראוי, לחידושי תורה והגות ומחקר לכל המגזרים והפלגים ללא יוצא מן הכלל (כמובן בגבול הטעם הטוב ובאופן שאינו גובל באמונה בדברים שהינם סותרים לי"ג עיקרים וכיו"ב וד"ל). ואכן הם הוכיחו זאת בהבאת כתבה יוצאת מן הכלל על קשריו של מרנן הגר"ש שקאפ והגראי"ה קוק זצ"ל ובקשתו של הגרש"ש לעלות לא"י לכהן כר"מ בישיבת מרכז הרב. ובהבאת מאמרים וראיונות מחסידים וליטאים, אשכנזים וספרדים. הלוואי וירבו כמותם.
מטרתם היא לאגד תחת קורת גג אחת כותבים מן השורה הראשונה, במחקר באגדה, במנהגים ובעצם בכל דבר ששייך לתורה הגות ומחשבה. חבל על מאמרו של החכם באשי, שלא יתפרסם במקום זה, אולי עוד לא איחר הוא את המועד ויפרסם מצוף אמריו בגליון זה ונוכל לחזות במקורותיו המרתקים לשיר הנ"ל.

לאמור 'למעלה' - את הגליונות החדשים מן הסתם יהיה אפשר לרכוש בחנויות הספרים, את הישנים איני יודע אם אפשר, אבל בכל אופן אם זקוקים לפרטים נוספים יש להם מייל: [email protected]

מקוה שעזרתי לקוראים ולכותבים בשעת ליל מאוחרת

ראשון לציון · הודעהעל ידי **ראשון לציון** » א' מאי 16, 2010 8:07 am

חכם באשי כתב:אליהוא,
צר לי לאכזבך. תצטרך להמתין למאמר השלם. והיכן הוא יפורסם, זו שאלה טובה, גם אני שואל את אותה השאלה הן לגבי מאמר זה והן לגבי המאמרים הרבים האחרים שבאמתחתי. לדאבוני, כמעט ולא קיים בצבור התורני כת"ע ראוי לשמו, יש ארבע-חמש כאלו, בקושי. ובכת"ע אקדמי איני רוצה לפרסמו (ושמא בכלל לא יסכימו). בינתיים, אני יותר כותב למגירה... לדאבוני

תוכל לפרט מעט?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' מאי 16, 2010 10:58 am

מה לפרט?
הדברים ברורים בהחלט.

מבי מדרשא · הודעהעל ידי **מבי מדרשא** » ב' מאי 17, 2010 8:08 pm

בכוונתו פרט, התכוון השואל פרט מהם אותם אכסניות ראויות לפירסום חידושי תורתך. ואגב קראתי את הגליון החדש של אסופות ונהנתי ביותר. קליל, חביב ומענין. מן הסתם עד שתקבלו מהשאלה יקח זמן כי המקבלו צריך לקראו לפני שיעבירו אליך. ולכך הייתי מציע לך לסור לחנות הספרים ולהשקיע 5 שקלים, מקסימום תעביר גם אתה הלאה..

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' מאי 17, 2010 8:16 pm

אפרט את האכסניות (הידועות לי), כמובן שזה יגרום לשאלות בסגנון "למה קובץ פלוני ולא גם אלמוני". אבל אדם אדם וטעמו, איש איש וסגנונו:
במקום הראשון: ישורון, ירושתנו, מוריה, המעיין.
במקום השני: עץ חיים (באבוב), אור ישראל (מאנסי).
הבעיה היא, שחלק מכתבי עת אלו אינם מוכנים שיוזכרו במאמר פרסומיים אקדמיים, וחלקם מעדיפים נושאים 'למדניים', ובחלקם - וזו הבעיה העיקרית - העורך סובר שהוא המבין יותר מכולם, ו"עורך" את מאמרי הכותבים לפי סגנונו.
רק קבצים בודדים מששת הנזכרים אין בהם אפילו אחד מהסירכות הנזכרות.
ולא זו בלבד, שום עורך לא יסכים לפרסם מאמר של כותב מסויים קובץ אחר קובץ, כי אז כתב העת הופך להיות 'קובץ של אדם אחד'.

חכם אחד · הודעהעל ידי **חכם אחד** » ב' אפריל 16, 2012 11:27 pm

מה מקור הניגון "כד יתבון ישראל"?
דרך אגב, ידוע שישנם ב' גירסאות: א. דמשתכחין מצרעה דלהון (ששוכחים מצרותיהם, ועסוקים בשמחתי) ב. דמשתכחין בצרעה דלהון (שנמצאים בצרותיהם ועוסקים בשמחתי).

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ב' אפריל 16, 2012 11:40 pm

חכם אחד כתב:מה מקור הניגון "כד יתבון ישראל"?
דרך אגב, ידוע שישנם ב' גירסאות: א. דמשתכחין מצרעה דלהון (ששוכחים מצרותיהם, ועסוקים בשמחתי) ב. דמשתכחין בצרעה דלהון (שנמצאים בצרותיהם ועוסקים בשמחתי).

viewtopic.php?f=7&t=99&hilit=%D7%97%D7%96%D7%95+%D7%91%D7%A0%D7%99

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ש' מאי 19, 2012 10:50 pm

הוקפץ לרגל תקופת ה'כד יתבין ישראל'...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר