משמחה ליגון ומיום טוב לאבל , ומה זה עלולים ?
פורסם: ו' מאי 20, 2022 2:04 am
רבות נכתב על הימים בין פסח לעצרת ועל כל הכרוך בהם.
ומכאן שלא לחדש באתי אלא להציג ניסוח והטעמה שונה. וכבר נאמר "אין אדם למד ..אלא ממקום [ וסגנון ] שליבו חפץ" .
ככלל אמורים היו ימים אלו שבין פסך לעצרת להיות ימי שמחה ורוממות כמו חול המועד: יציאת ממצרים ומשערי הטומאה, ציפייה והתקרבות למתן תורה.
אבל האירועים הטראגיים שקרו לעם ישראל בתקופה זו קבעו את מנהגיהם ושינו את אופיים.אבל לא בבת אחת ולא בכל מקום.
ויש כאן הרבה להרחיב איך נשתנו והתגבשו מנהגי הספירה : אולם להלן כותרות בלבד.
א) בשס - אין אבילות.
ב ) מנהג [ולא איסור] נישואין בכל ימי הספירה בשל פטירת תלמידי ר"ע .ר נטרונאי גאון.
ג ) נוסף- איסור מלאכה לגברים ונשים כל הלילה (בדומה לאיסור בחוה"מ).בגלל:תלמידי רע.
ואיסור מלאכה מסיבה נוספת שונה - "שבע שבתות" מלשון שבות ושמיטה - ולא בשל האבל .ר האי גאון.
וברמבן ויקרא כג,לו. שימים אלו "כחולו של מועד". כימי שמחה. (ובניסן הרי אסור
בתענית ובהספד וכו.)
ד ) בשבלי הלקט ובספר המנהיג למדו "פרוס העצרת" היינו רק עד לג בעומר. פרוס= 15 יום.
וכך במאירי האבודרהם בתשבץ ובשוע.
ה )במזרח - האבל התפרס על כל הימים או עד לג\לד בעומר.
באשכנז הדגש היה בעיקר על הימים שבין א אייר- לשבועות .ואפשר בגלל חורבן הקהילות בתתנ"ו שהיה בימים אלו. ואף הוסיפו זולתות ובהם קינות ע"כ בשבתות שבהם. כגון אזכרך דודי. אלוקים אל דמי לך ועוד. ובטז או"ח תצג,ב.
על הזולתות הנל ראה בקישור ותודה לעושה חדשות.
https://forum.otzar.org/download/file.php?id=20144
ו ) לא להסתפר, ושלא לחנוך כסות חדש ולהתענג במרחץ ולעשות ציפרניו...שמסרו נפשם עקדו"ה.
[הוספת אלו הם כנל , ולא בשל תלמידי ר"ע ] בספר מנהג טוב,סא.
ז ) באירועים הכוונה לרציחות : בשפיירא ח' אייר. וורמייזא כג' אייר. מגנצא ג' סיון. קולוניא ו' סיון.
ח ) מנהג מניעת התספורת "לא להסתפר "-בראשונים כתבו "שיש מקומות בהם נהגו כן" שבלי הלקט. ובאם חל על הראש בלבד או גם על הזקן, והאם איסורו גם בערב שבת -לרדבז נהגו לספר לכבוד שבת, נחלקו בכך וכיום פשט לאיסור. ובתימן שנים רבות לא פשט האיסור-,ואפשר שנהגו כרמבם שאינו מזכיר דיני אבילות בימים אלו. וכעת יש שינוי.
ט ) מניעת ריקודי ומחולות צויין עי המג"א תצג,א.
וממנו פשט בדורינו גם מניעת שמיעת מוסיקה [מנחת יצחק ח"א קיא. ] ומהגרשז"א שאין נמנעים משירה שאינה מביאה לריקוד ומחול .
י ) כך שיש מנהגים שהושמטו ויש שנוספו, גם משך הימים ותאריכם נדד מכל ימי הספירה ,לחודש או לל"ג ימים. ושוב חזר לכל הימים .
יא ) גם בסיבות למנהגים החל (1) מהאבל על תלמידי רע, (2) ואחכ על הקהילות שנרצחו, ועוד לפני כן עלה הטעם של -(3) שביתת מלאכה שלבסוף צומצמה ללילה ולנשים בלבד. ויש שציינו (4) שהם ימי דין וסכנה "עלולים", והראייה פטירת תלמידי רע.[ בספר האסופות]. ולבעלי הסוד איסור התספורת אינו בשל אבילות (5) "אלא סוד יש בדבר". ר בנימין מאיטליה מביא סיבה אחרת שכמעט אינה מוזכרת (6) שסיבת האבילות היא בגלל דברי ר יוחנן בן נורי
ש- "משפט רשעים בגיהנם הוא : מן הפסח ועד העצרת, שנאמר 'ומדי שבת בשבתו'.
בדבריו איננו מזכיר כלל את הסברם של גאוני בבל למנהגי האבלות בימי הספירה — מותם של תלמידי רבי עקיבא, ותחת זאת הוא מעלה נימוק חדש, על פי דברי חז"ל לעיל שמשפט רשעים בגיהינום מפסח עד עצרת.ועכ יש לנהוג אבילות.
ועדיין יש מקום רב להאריך בהם.
דוגמה להשפעת הסיבות למנהגים על מי\ מה\ מתי בעה"י בהמשך.