התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי - רבן שמעון??

[ישבב הסופר]

לאחרונה ראיתי הרבה כותבים רבן שמעון בר יוחאי, והלא התואר רבן שמור רק לנשיא או ראש סנהדרין, כרבן גמליאל ורבן שמעון בנו, או רבן יוחנן בן זכאי.
גם יש להעיר על הגיית המילה "האלוקי" בקו"ף פתוחה, שלכאורה קרוב לחירו"ג רח"ל.

[ישבב הסופר]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=104
עיין שם באיגרת רבינו שרירא גאון שאומר דלא שמענו התחלה זו (תיאור זה) אלא בנשיאים.

[זקן ששכח]

הערתך השניה צורמת באזני זה שנים. נסיתי לדבר עם אנשים, אבל שבשבתא כיון דעל על.

בענין רבן שמעון. מעניין שהאלשיך הקדוש קוראו כך כמה פעמים בפירושו על התורה, וכ"ה בעקידת יצחק ובעוד ספרים.

[ישבב הסופר]

ת"ח לך, החכם זקן.
האם הוא נזכר בזוהר בכינוי כגון זה? מהיכן זה נשתרבב? מעודי לא שמעתי על עוד תנא שיקרא רבן, רבן עקיבא? רבן טרפון?

[כף שואל]

ויאמר,, הגם לכבוש את המלכה ?
ואלהי אביכם ,,אמר אלי לאמר וגו" ועתה ,,למה גנבת את אלהי ?
א"ר יוחנן משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם
וקראו אדון שנ* ויאמר אדני אלהים במה אדע (ברכות ז:)
אדונינו בר יוחאי

[מעיין]

ויאמר,, הגם לכבוש את המלכה ?
ואלהי אביכם ,,אמר אלי לאמר וגו" ועתה ,,למה גנבת את אלהי ?
א"ר יוחנן משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם
וקראו אדון שנ* ויאמר אדני אלהים במה אדע (ברכות ז:)
אדונינו בר יוחאי

מה זה...הרבות במלין.... ללא הבנה...

[קב עזר]

ע* ע"ז סד: איזהו גר תושב וכו דברי ר*מאיר וחכמים אומ* וכו* אחרים אומ* רבן[/ size]שמעון אומר וכו
ב"ר צה ג ומהיכן למד אברהם את התורה [size=150]רבןשמעון וכו ר* לוי אמר וכו ר* יונתן שר הבירה אמר וכו
ועי פסחים יז: רבןשמעון אומר וכו וע"ש בהגהות רי"פ

[אדג]

מי שהצליח להבין את דברי קב עזר, אנא יואיל להסבירני, כי לא הצלחתי להבין את דבריו כל עיקר.

[כותב]

הוא לא יודע איך להשתמש בפורום.
כנראה עשה חיפוש 'רבן' באיזה תוכנה, והעלהו לכאן.

[ישבב הסופר]

ויאמר,, הגם לכבוש את המלכה ?
ואלהי אביכם ,,אמר אלי לאמר וגו" ועתה ,,למה גנבת את אלהי ?
א"ר יוחנן משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם
וקראו אדון שנ* ויאמר אדני אלהים במה אדע (ברכות ז:)
אדונינו בר יוחאי

שו הדא? לחש כנגד עין הרע? או לרפאות כאב הטחול?

[ישבב הסופר]

ע* ע"ז סד: איזהו גר תושב וכו דברי ר*מאיר וחכמים אומ* וכו* אחרים אומ* רבן[/ size]שמעון אומר וכו
ב"ר צה ג ומהיכן למד אברהם את התורה [size=150]רבןשמעון וכו ר* לוי אמר וכו ר* יונתן שר הבירה אמר וכו
ועי פסחים יז: רבןשמעון אומר וכו וע"ש בהגהות רי"פ

אפתח פי לאלם ואשלח יד לעזרה, כוונתו שבע"ז סד: כתוב רבן שמעון אומר, ומ"מ יתכן שהכוונה לרבן שמעון בן גמליאל.
עוד הביא מפסחים יז: שבגמ' כתוב רבן שמעון, וכן ברש"י שם פעמיים. והג"ר ישעיה פיק - ברלין ז"ל הגיה דצ"ל רבי.

[זלמניו]

ויאמר,, הגם לכבוש את המלכה ?
ואלהי אביכם ,,אמר אלי לאמר וגו" ועתה ,,למה גנבת את אלהי ?
א"ר יוחנן משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם
וקראו אדון שנ* ויאמר אדני אלהים במה אדע (ברכות ז:)
אדונינו בר יוחאי

שו הדא? לחש כנגד עין הרע? או לרפאות כאב הטחול?

אחרי כזה צחוק אזי הטחול באמת צריך רפואה [לחד מ"ד בטחול שוחק...]

[אוהב אוצר]

הדבר ידוע שנשתרבבה טעות בפי ההמון ששר ואין צריך לומר כך, אלא : לכבוד התנא האלקי, ללא וא"'ו.

[ישבב הסופר]

אוהב אוצר, האם תוכל להרחיב הדיבור למענינו קצרי התבונה שלא הספקנו להשכיל איך זה משנה המשמעות בהחסר הוא"ו, אם זה עדיין בקוף פתוחה. מה משמעות המילה בכגון דא?
ומה שהבאת צילום מזמירות של ר' אלעזר בריזל ז"ל, זה נראה לך מדוקדק "לכבוד התנא אלקי" בלי ה"א הידיעה? לי זה נראה טעות. ואם כן, גם הפת"ח שדאג לנקד מתחת לכל קו"ף שבשתא הוי כמו שביארנו.

[קב עזר]

תודה שפענחת את צפונתי,
חשבתי להדגיש את "רבן" ויצא מה שיצא,
ומש"כ ומ"מ יתכן שהכוונה לרשב"ג, בטח לא נעלם ממך שסתם ר"ש הוא רשב"י עי" שבת לג: ועי" רש"י שבועות ב: ד"ה משמו,
גם רוב פעמים בר פלוגתיה דר" מאיר הוא רשב"י למעט ג פעמים שמצינו שר"מ פליג להדיא על רשב"ג וכוונתך שיתכן שזה מן הכלל יצא,
ויותר נראה לקצר את ה"ן",
ועי" ב"ר צה ג, האם ידעת איזה ר"ש הוא בר פלוגתיה דר" לוי ור" יונתן שר הבירה ?

[תולעת ספרים07]

אוהב אוצר, האם תוכל להרחיב הדיבור למענינו קצרי התבונה שלא הספקנו להשכיל איך זה משנה המשמעות בהחסר הוא"ו, אם זה עדיין בקוף פתוחה. מה משמעות המילה בכגון דא?
ומה שהבאת צילום מזמירות של ר' אלעזר בריזל ז"ל, זה נראה לך מדוקדק "לכבוד התנא אלקי" בלי ה"א הידיעה? לי זה נראה טעות. ואם כן, גם הפת"ח שדאג לנקד מתחת לכל קו"ף שבשתא הוי כמו שביארנו.

עד כמה שהצלחתי לפענח כוונתו של רבי לוזער בריזל ז"ל לבטח הייתה כוונתו לשים פסיק אחרי אלוקי כלומר אלוקי פונה הוא ליושב במרומים. וצ"ע.
ולעצם העניין אם ראוי לרשב"י להיקרא בשם אלוקים - איני יודע מה הקושי בדבר שהרי אמרו כל נביא נקרא איש אלוקים כמו אצל משה (תהלים צ"א) ועוד הרבה נביאים.
מה גם שרשב"י הוא ניצוצא דמשה ע"ה - וכבר אמרו דורשי רשומות שביום בו נופל ל"ג בעומר נופל ז' אדר והדברים ארוכים.

[אוהב אוצר]

צודק, ממש מתנצל הקובץ שצורף לא נכון להסברי ולא היה אמור להצטרף. הרעיון הוא, שאם אומרים אלוקי בפתח מתחת לקו"ף [כמו שבקובץ שצירפתי הלא נכון כאמור] אכן נשמע ח"ו שהוא שר על רשב"י שהוא האלוהים שלו רח"ל. אותה הבעיה אם הניקוד בלמ"ד בחולם, והקו"ף בחיריק המשמעות היא אלהות רח"ל. הניקוד הנכון הוא 'אלהי' היינו, פתח בלמ"ד וחיריק בה"א ומשמעותו הוא אדם רוחני וכד'. [כך גם לא צריך להגיד 'אלקי' בקו"ף כי בצורה כזו אין משמעות לאלהות].

[תולעת ספרים07]

....אכן נשמע ח"ו שהוא שר על רשב"י שהוא האלוהים שלו רח"ל....
כפי שכבר כתבתי אין כל בעיה לכנות את רשב"י בשם אלוקים וכל נביא מכונה בשם אלוקים - וכפי שכבר הבאתי.
וחזקה על ישבב שכבר ימצא הדרך למצוא הדבר וליישר הדורים....
איש בראךן נישט דויטש - אבל לשון הקודש קצת...

[תולעת ספרים07]

['אלקי' בקו"ף כי בצורה כזו אין משמעות לאלהות].

יש לעיין היטב ביו"ד סימן רע"ו ובגמ' שבועות ל"ה עמוד א' אם מותר למחוק שם אלוקי...
למרות שאין זה ראיה כל כך - בכל אופן איני יודע אם כך נפסק להלכה שאין לה כל משמעות
וצריך ישוב.

[מעיין]

עי' אריכות בקונטרס באר בשדי [נדפס בשדי חמד] תשובות גדולי הדור להגאון בעל שדי חמד
בענין שם הספר 'שדי חמד' ביו"ד אם צריך לחשוש למחיקת השם או להוצאת שם קודש לחול
והאריכו בזה הרבה, והרבה הביאו ראי' שמעולם לא נמנעו מלכתוב אל בסגול וכו'

*****

בענין רבן שמעון יש לציין שהבחנתי שבירושלמי מוזכר כמה פעמים 'רבן שמעון בן לקיש' וגם זה צריך ביאור... אולי ר' יוחנן מראשוני מסדרי הירושלמי החשיבו עד כדי כך...

[אוצר החכמה]

צודק, ממש מתנצל הקובץ שצורף לא נכון להסברי ולא היה אמור להצטרף. הרעיון הוא, שאם אומרים אלוקי בפתח מתחת לקו"ף [כמו שבקובץ שצירפתי הלא נכון כאמור] אכן נשמע ח"ו שהוא שר על רשב"י שהוא האלוהים שלו רח"ל. אותה הבעיה אם הניקוד בלמ"ד בחולם, והקו"ף בחיריק המשמעות היא אלהות רח"ל. הניקוד הנכון הוא 'אלהי' היינו, פתח בלמ"ד וחיריק בה"א ומשמעותו הוא אדם רוחני וכד'. [כך גם לא צריך להגיד 'אלקי' בקו"ף כי בצורה כזו אין משמעות לאלהות].

כשאומרים ל בחולם וה בחיריק
הפירוש הפשוט של הכוונה היא אדם שהושפע עליו שפע מן האלוקים, ולכן אין בזה כוונה לעשות אותו אלוקות חלילה ומאידך גיסא לכן נוהגים אנשים לאמרו בק כי המילה מתכוונת לשפע מן הבורא המשפיע עליו.

באיזה משקל זה ל בפתח וה בחיריק, איזה מילה דומה יש במשקל הזה?

[מעיין]

שוב הבחנתי שז"א רק בירושלמי דפוס וילנא אבל בדפוסים קדומים נדפס כהוגן רבי ולא רבן והכל על מקומו בא בשלום

[מעיין]

מי הוא הראשון שנתכנה בתואר אלקי, וממי נתכנה כן, ובאיזה זמן,
מצינו הרבה
החוקר האלקי, יש"ר מקנדי', בעל העקידה, מנשה בן ישראל, וכו' וכו'
המקובל האלקי, האר"י הק', ר"ח ויטאל, וכו' וכו'

[תולעת ספרים07]

מה לא בסדר עם תפלה למשה איש האלוקים - ועוד כמה בנ"ך שנקראו כן...

[אדג]

משה רבינו, כנ"ל: "תפלה למשה איש האלוהים", תהילים צ, א.

אך כמדומני שקודם האריז"ל לא היה שימוש בתואר זה על בן הדור או הדור הקודם. אח"כ כבר החלו להחיל 'אלוקיות' על כל מאן דבעי.
וקדמני תולעת.
(עוד כמה בנ"ך הכוונה לאליהו, ומי עוד?)

[תולעת ספרים07]

והנה איש אלוקים בא מיהודה...
זכור לי מאמר חז"ל ...כל נביא נקרא איש אלוקים...
אני מוגבל בחיפוש לעת כזאת...

ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלקים קדוש הוא...

[חכם באשי]

אך כמדומני שקודם האריז"ל לא היה שימוש בתואר זה על בן הדור או הדור הקודם. אח"כ כבר החלו להחיל 'אלוקיות' על כל מאן דבעי.

טעות בידך!
עשה נא חיפוש קטן (עדיף בפרוייקט השו"ת של ב"א), לפי 'אל[ו]די' או 'אל[ו]קי' ותמצא הרבה.
לדוגמא: בספר תיקון מדות הנפש, המיוחס לאבן גבירול, כתוב כמה פעמים: "סוקראט[!!] האלדי".

[מעיין]

לכאורה התואר האלקי מיסודו הוא על העסוק ועל המסור כולו לחכמת האלקית
וגם להבדיל אלף הבדלות בין חכמי הפילוספים היו מי שחקר כפי דעתם בחכמת האלקית ונקרא בלשונם טעעלאג"יא

[אדג]

אך כמדומני שקודם האריז"ל לא היה שימוש בתואר זה על בן הדור או הדור הקודם. אח"כ כבר החלו להחיל 'אלוקיות' על כל מאן דבעי.

טעות בידך!
עשה נא חיפוש קטן (עדיף בפרוייקט השו"ת של ב"א), לפי 'אל[ו]די' או 'אל[ו]קי' ותמצא הרבה.
לדוגמא: בספר תיקון מדות הנפש, המיוחס לאבן גבירול, כתוב כמה פעמים: "סוקראט[!!] האלדי".

אי משום הא, לא קשיא. הספר נכתב במקורו בערבית, ותיבה זו בערבית תתרגם בפנים שונות, ואף אחת מהן לא באופן המתפרש כמתייחס לרחוקות כפשוטה, כי אם לרוחניות בכללה. צא והקש מכאן לכל הספרים הכתובים ערבית במקורן.

פרוייקט השו״ת אין לי, אבל אם יטרח נא מר לעשות קונטרול c קונטרול v הרי נמצא מלמדנו בינה.

[תולעת ספרים07]

איש האלוקים (תהלים צ פסוק א)
ובמצודת דוד שם
איש האלוקים רוצה לומר שהיה נביא...
ונמצא רשום אצלי בשם המדרש אך אינו לפני כעת...

[נאשער]

.

[ישבב הסופר]

נאשער, למותר לציין שדברי הזוהר הקדוש הללו הם מחודשים ביותר, ואין לך בו אלא חידושו. וא"א למידק מהא ולעשות בנין אב, בפרט בדברים הללו.

[בדיעבד]

תולעת!

לא דנים על מה שמזמרים 'איש האלקים קדוש הוא. הבעיא היא הניקוד תחת תיבת התנא האלקי. שמשמעותה כמשתף שם שמים לדבר אחר. לא כן התואר 'איש האלקים', שמשמעותה כלומר שייך לאלקים. כמו איש כלבי, איש נעמי, איש ירושלם, איש בן פרצי.....

[נאשער]

.

[בדיעבד]

הרי בזוה"ק אי':

מאן יכיל למפתח תרעין דקרתא קדישא, ומאן יכיל לאתקנא דרגין דשורי, דא רבי שמעון בר יוחאי דאיהו פתח תרעין דרזי דחכמתא, ואיהו אתקין דרגין עלאין, וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון יהו"ה, מאן פני האדון יהו"ה, דא רבי שמעון בר יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא בעי לאתחזאה קמיה. אמר לון עד השתא לא סיימנא מלה דשאלתא דילכון, דהא תנינן ויהו"ה הכה כל בכור, כל בכור סתם כדקאמרן, וכלא הוה, כמה דאינון דמיתו, אינון קטורי קטרין דהוו משתמשי בחרשייהו באינון כתרין, מנהון משתמשי בעלאי ומנהון בתתאי, ואף על גב דכלהו תתאין אינון. וכל ארעא דמצרים מליא חרשין הות, וכתיב כי אין בית אשר אין שם מת, ואתעביד דינא בכלא, בשעתא דאתכנשו כלהו בבתיהון, ולא הוו מתפזרי במדברא ובחקלא, אלא כלהו אשתכחו בבתיהון, (ואור הנר יפה לבדיקה מבחוץ) ועבד ליליא דינוי בכלא בההיא שעתא. ותנא הוה נהיר ליליא כיומא דתקופה דתמוז, וחמא כל עמא דינוי דקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט יב) ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה. ובשעתא דנפקו אשתכחו כלהון מתין בשוקין לעיניהון דכלא, בעיין לאקרבא להו ולא אשכחו, ודא אקשי להו מכלא, חמו לישראל נפקין.

ואולי בזה מיושב הקושיות, דשם נקרא ג"כ פני האדון ד'.

שרא לי' מרי' להחכם נאשער
מילתא דתמיה לי' לישבב פשיטא ליה לנאשער.

אם כתוב בזוהר שבמקרא זו נרמז ר' שמעון שהוא היה בדרגא דאיקרי "פני האדון הוי'", לא אמרו עליו "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים..."

נאשער, נאשער, חזור בך

[נאשער]

הרי בזוה"ק אי':

מאן יכיל למפתח תרעין דקרתא קדישא, ומאן יכיל לאתקנא דרגין דשורי, דא רבי שמעון בר יוחאי דאיהו פתח תרעין דרזי דחכמתא, ואיהו אתקין דרגין עלאין, וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון יהו"ה, מאן פני האדון יהו"ה, דא רבי שמעון בר יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא בעי לאתחזאה קמיה. אמר לון עד השתא לא סיימנא מלה דשאלתא דילכון, דהא תנינן ויהו"ה הכה כל בכור, כל בכור סתם כדקאמרן, וכלא הוה, כמה דאינון דמיתו, אינון קטורי קטרין דהוו משתמשי בחרשייהו באינון כתרין, מנהון משתמשי בעלאי ומנהון בתתאי, ואף על גב דכלהו תתאין אינון. וכל ארעא דמצרים מליא חרשין הות, וכתיב כי אין בית אשר אין שם מת, ואתעביד דינא בכלא, בשעתא דאתכנשו כלהו בבתיהון, ולא הוו מתפזרי במדברא ובחקלא, אלא כלהו אשתכחו בבתיהון, (ואור הנר יפה לבדיקה מבחוץ) ועבד ליליא דינוי בכלא בההיא שעתא. ותנא הוה נהיר ליליא כיומא דתקופה דתמוז, וחמא כל עמא דינוי דקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט יב) ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה. ובשעתא דנפקו אשתכחו כלהון מתין בשוקין לעיניהון דכלא, בעיין לאקרבא להו ולא אשכחו, ודא אקשי להו מכלא, חמו לישראל נפקין.

ואולי בזה מיושב הקושיות, דשם נקרא ג"כ פני האדון ד'.

שרא לי' מרי' להחכם נאשער
מילתא דתמיה לי' לישבב פשיטא ליה לנאשער.

אם כתוב בזוהר שבמקרא זו נרמז ר' שמעון שהוא היה בדרגא דאיקרי "פני האדון הוי'", לא אמרו עליו "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים..."

נאשער, נאשער, חזור בך

אכן ראה ראיתי שלא הובנתי בצטוטי מספר הזוה"ק, וח"ו לכתוב אפי' בדרך הערה מילים כאלו אז בדיעבד הנני חוזר בי וכאילו לא אמרתי כלום, ושרא לי מארי.

[גוראריה]

את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים נא' גם בגמ'...

[ישבב הסופר]

את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים נא' גם בגמ'...

ו"אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו" כתוב בתורה.

[גוראריה]

את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים נא' גם בגמ'...

ו"אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו" כתוב בתורה.

רבי ישבב, אולי לא הבנתני נכון.
כתבתי כי מה שנא' בזוה"ק על את פני האדון ה', נא' בגמ' על את ה' אלקיך תירא, [שהרי 'את' ריבוי הוא כפשט הגמ', וכהביאור ש'את' הכוונה ל'עם', הת"ח שעם קוב"ה.]

[בדיעבד]

את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים נא' גם בגמ'...

" 'את' לרבות אחיך הגדול" אין המובן שאחיך הגדול הוא גם האבא שלך!