פורום אוצר החכמה

ראיתי שהתירו למי שהיה בבידוד לפני הפסח שמותר לו להסתפר בחולו של מועד, כדין היוצא מבית האסורים.
מהו הדין להסתפר בימים אלו למי שהיה בבידוד או חולה קורונה שהחלים ולא הספיק להסתפר בחול המועד?

ואגב יוזכר שביום שישי הקרוב ר"ח אייר לדעת הרבה פוסקים מותר להסתפר לכבוד שבת ור"ח.

מחלוקת הפוסקים האחרונים אם ההיתר של יוצא מבית האסורים נאמר גם על ימי הספירה. המ"ב מתיר.

נשאלת השאלה אם לדעת המתירים יש להקל (לאחר שיהיו הקלות בסגר) גם למי שלא הסתפר כי המספרה היתה סגורה.

מעלה סברה בלי להיות מונח בסוגיה.
אולי כל ההיתר הוא רק היכן שלא היה כלל אפשרות להסתפר כגון בית האסורים, אבל היכן שהיה ביכולתו לספר את עצמו או על ידי בני ביתו, ומה שלא הסתפר הוא בגלל שמעונין להסתפר על ידי ספר מקצועי, שמא בזה לא הקלו חכמים?
בתוספות בריש פרק שלישי במו"ק מבואר דבבית האסורין אינו ערב לאדם לגלח עצמו, והיינו אפילו היכא דמתירין לו לגלח שם, ויש לדון כה"ג אי הוי בגדר אינו ערב דהרבה יש לחלק.

כפשוט. בזה בדיוק אני מסתפק.

ומי התיר לו להסתפר היום? הלא צווינו לשמור מרחק שני מטרים מכל אדם? ובטח ממגע.

כמדומה שהרב מזוז דיבר מזה בשיעור מוצאי צו, והתיר. אך אייני בטוח כרגע.

טברייני כתב:ומי התיר לו להסתפר היום? הלא צווינו לשמור מרחק שני מטרים מכל אדם? ובטח ממגע.

כתבתי: לאתר שיהיו הקלות בסגר.

בפשטות ספירת העומר קל יותר מחוה"מ (וכן שמעתי שאמר הרב אופיר מלכה אך שם התיר גם לכל מי שלא מצא ספר להסתפר בחוה"מ או בספיה"מ, והוא תמוה). מאידך אם אפשר לדחות לער"ש הבאה לכאורה עדיף.

שמש כתב:בפשטות ספירת העומר קל יותר מחוה"מ

האג"מ (או"ח ח"ב סי' צו) סובר להפך.

הוא מביא שם סברא אחרת שבחוה"מ ההיתר הוא משום שלא יהא מנוול במועד ובספיה"מ אין בעיה שיתנוול שהרי צריך להתאבל (אני התכוונתי מצד עצם חומרת האיסור שבחוה"מ הוא גזרת חז"ל ובספיה"מ רק מנהג). בנוסף הוא מצדד שם שבמקרה שהיה זמן ממושך בכלא לפני ספיה"מ יהא מותר להסתפר בימי הספירה כדין תכפוהו אבליו, ולכאורה אולי ה"ה בנידו"ד כשנכנס לבידוד לפני שבועיים ויצא כעת (או שמא גם בחג) יהא מותר אף לדבריו ורק מי שנכנס כבר בתוך החג (שלכאורה הו"ל להסתפר מקודם) יהא אסור כשיצא. בנוסף הוא מצדד אכן שמא גם בימים מועטים יש להקל בספירה אם הוא מנוול יותר מדי משום ש'ימי הספירה קילי' (כעין מ"ש) רק מדגיש שאין בזה ק"ו מחוה"מ משום שהם מטעמים שונים.

ע"ע שע"ת סק"ז.

השאלה היתה באחד שהיה חולה קורונה ושוהה כעת במלונית ייעודית, וכיון שהדבר היה נוגע למעשה שאלתי מורה הוראה והתיר, ולא הצריך להמתין אף לערב שבת.

איש קריות כתב:מעלה סברה בלי להיות מונח בסוגיה.
אולי כל ההיתר הוא רק היכן שלא היה כלל אפשרות להסתפר כגון בית האסורים, אבל היכן שהיה ביכולתו לספר את עצמו או על ידי בני ביתו, ומה שלא הסתפר הוא בגלל שמעונין להסתפר על ידי ספר מקצועי, שמא בזה לא הקלו חכמים?

לכאורה יש לומר דכל מה שאסרו הוא כדי שלא יכנס למועד כשהוא מנוול (טור סימן תקל"א), ובאמת יש לדייק מדברי הטור שם להתיר, דז"ל: "מי שיצא מבית השביה ולא היה לו פנאי לגלח קודם המועד, ומי שיצא מבית האסורין, ואפילו היה חבוש ביד ישראל שהיו מניחין לו לגלח, אפילו הכי כיון שהיה חבוש היה בצער ולא היה יכול לגלח", וא"כ הוא הדין בנידון דידן שהיה חבוש והיה בצער ולא היה יכול לגלח.

תשובת הגר"א וייס שליט"א

סגי נהור כתב:

טברייני כתב:ומי התיר לו להסתפר היום? הלא צווינו לשמור מרחק שני מטרים מכל אדם? ובטח ממגע.

כתבתי: לאחר שיהיו הקלות בסגר.

מציאות אחרת היא באדם שרעייתו מספרתו, ולפני המועד נהגו בהרחקות

איש קריות כתב:מעלה סברה בלי להיות מונח בסוגיה.
אולי כל ההיתר הוא רק היכן שלא היה כלל אפשרות להסתפר כגון בית האסורים, אבל היכן שהיה ביכולתו לספר את עצמו או על ידי בני ביתו, ומה שלא הסתפר הוא בגלל שמעונין להסתפר על ידי ספר מקצועי, שמא בזה לא הקלו חכמים?
בתוספות בריש פרק שלישי במו"ק מבואר דבבית האסורין אינו ערב לאדם לגלח עצמו, והיינו אפילו היכא דמתירין לו לגלח שם, ויש לדון כה"ג אי הוי בגדר אינו ערב דהרבה יש לחלק.

תספורת אינו מעשה אומן ?

הצעיר באלפי כתב:תספורת אינו מעשה אומן ?

זהו לא דבר הדורש אימון ידיים.

עזריאל ברגר כתב:זהו לא דבר הדורש אימון ידיים.

ותפירת כפתור לבגד כן דורש אימון ידים ?