לעומת המקטרגים: מחשבות על חגיגות ל"ג בעומר

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ו' מאי 04, 2018 11:51 am

מחשבות על ל"ג בעומר (חלקם התעוררו בעקבות ביקורת ליטאית ששמעתי. הבהרה: מבחינה מגזרית אני ליטאי ולא נסעתי אף פעם למירון בל"ג בעומר):

א. ראשית חשוב לשאול מה נקודת המוצא של הדיון והביקורת מהצד ה'ליטאי'. האם ניחא לי לחרוץ על כ"כ הרבה שלומי אמוני ישראל, ביניהם ת"ח רבים, שהם עוסקים בדבר מיותר או שלילי? מי שעושה זאת באופן כה חד ופשוט, ואולי בהנאה (ולא דיברתי כאן על מישהו ספציפי אלא על תנועה בלב שמתעוררת אצל כל ליטאי..), הוא חוטא ולא ניחא ליה למרן דבשמיא שכך ידונו על רבים מעם הקודש.

ב. מה שעושים כבוד לבן אדם וחוגגים סביב אישיותו. ראשית צריך להדגיש שאין זה סתם "בן אדם", אלא "תלמיד חכם", וכבר חידש ר"ע את אשר חבריו לא הסכינו, "את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים". כלומר שיש "יראה" מפני ת"ח כמו מפני ה'. גם כאן, הכבוד לרשב"י הוא בתור שהוא צדיק וחכם בחכמת התורה הפנימית.
את השירים המפורסמים לכבוד רשב"י כתבו גדולי עולם, ר"ש לביא, וענק ההלכה והקבלה הבן איש חי, כך שלהפטיר כלפי השירים בביטול, הוא יוהרא ועזות.
גם כשהיה מלך בישראל, ברור שהיה עסק שלם סביב אישיותו. ובגלות יש לנו את מלכי רבנן.
אכן רשב"י זכה למה שלא זכה אף חכם ותנא, וכל זה מפני המיוחדות שלו ומפני לשונות בזוה"ק.
לאחר שנים רבות של חגיגות, לא ראינו אצל הציבור בכללותו הקצנה לכיוון ע"ז, ורובם המוחלט יודעים יפה לעשות את ההפרדה, ולא "מתפללים אליו" אלא מתפללים לה', וכמו שמודגש בכל השירים שלא נושאים תכנים של תפילה אליו אלא 'בזכותו'. וכך גם רואה כל אדם שמגיע לחגיגות, שהקב"ה 'נוכח שם'. ואם יש שפונים אל רשב"י, לרוב ה"ז בבקשה שיתפלל אל ה' וכמו שאמר כלב בן יפונה לישני מערת המכפלה (כך יסביר לך אותו אדם כשתשאל אותו). ואם יש מיעוט שטועים ומשתמשים בלשונות גבוליים, אין זה סיבה לקרוא תגר על כלליות הענין, ובכל תופעה יש סטיות.

ג. בזמן שבהמ"ק היה קיים, ארוע שכזה היה מתקיים בבהמ"ק במועדים. אבל בזה"ז אין לנו אפשרות לחגוג במקדש, ואפילו בכותל המערבי שיש אפשרות להתאסף ולשמוח, אין שייך לעשות כן מפני החורבן שמתו מוטל לפניו. לכן ההתאספות במרון לשמחה כלל-ישראלית אינה באה במקום שמחת המקדש וירושלים (ובטלה טענת החת"ס יו"ד תשו' רלג שהיתה נכונה בזמנו, כאשר היישוב בצפת היה לאבן נגף להתיישבות בירושלים, וכמו שמפורש שם בחת"ס), וב"ה בכותל מתאספים המונים בזמנים שונים ולא נפגע דבר זה מפני מירון, ואדרבה כל הארועים מסוג זה והתקשורת שסביבם מחזקים את ההרגל להתאסף יחד שבטי ישראל, אם זה במירון ואם זה בחוה"מ בכותל, או בסליחות בכותל וכו'.
אדרבה, הנני רואה את העלייה למרון כחזרות גנרליות לקראת העלייה הגדולה להר בית השם, ואם בדרך הטבע יתנהלו הדברים גם אז, הרי שתרומה חשובה מאד היא ההתארגנות למירון, עם הפקת הלקחים שבעתיד תופנה בודאות למפעל האדיר של הסעת ההמונים לבהמ"ק.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ו' מאי 04, 2018 11:54 am

חלק שני של הרשימה, עוסק ברווחים שיש מהארועים הללו (ולהדגיש: בכל דבר אפשר למצוא צדדים שליליים, ולפעמים צריך לעשות זאת, וכאן באתי להדגיש את הרווחים):

ד. יש לברך על התפתחות ה"תרבות החרדית", שמתבטא בהתפתחות ארועי ל"ג בעומר עם כל הארגונים הפנים-חרדיים שמנהלים יפה את הדברים באופן שהולך ומשתפר, ועם הזמן נוצר הווי חרדי-תורני-ישראלי, ול"ג בעומר הוא כעין חג עממי, לא רשמי כמועדים, אלא כעין חג שצומח מהשטח, ואינו בא להתחרות במועדים ואין להשוותו לרצינות של החגים שמתבטאת בראש ובראשונה בתפילה שונה, משא"כ בל"ג בעומר שהכל מתרכז לאחר התפילה והוא סימן גדול לחילוק.
כשהאוכל תמיד הוא קבוע, צ'ונט וקוגל, ובחורי הישיבות לא מתעייפים מלנסות לנעוץ שוב את המזלג הח"פ בתפוח אדמה, כל זה סממני תרבות מתחדשת. כמו שיש פלאפל ישראלי, יש צ'ונט חרדי. כל אלו הם דברים חשובים מאד לקיום זהות חרדית-עצמאית בתוך מדינת ישראל. כמו שאוי ואבוי אילולי התפתחה מוסיקה חסידית עכשוית ותרבות לבוש עדכנית, שכל זה נותן את המסגרת התרבותית שמאפשר קיום נבדל שנותן מענה לנפש האנושית. אה"נ שלבעלי מדרגה כל זה מיותר ואף מזיק, אבל לא ניתן ליצור מסגרת ציבורית רחבה וברת קיימא בלי סממני תרבות.
תרבות ל"ג בעומר ואביזריה מהווה קונטרה חזקה מול הלאומיות החילונית סממניה דגליה ומועדיה, כאן הכל באופן יהודי אוטנטי כמו שהיה "פעם", והוא מענה חזק עוצמתי והולם. מול העמידה לצלילי התקוה המרשימים, בא הקיפוץ על הפרנצ'עס בהמון עם אדיר ומרשים.

ה. יש לברך על התרומה הגדולה שהרים ל"ג בעומר לאיחוד של שבטי ישראל לגווניהם שהתקבצו תוך זמן קצר לארה"ק, בחילוקים מנטליים כה שונים, ומה יפה לראות את כולם באים למקום אחד, שרים יחד, רוקדים יחד, אוכלים וצוהלים ופניהם צהובות זה לזה. אפשר ממש להזיל דמעות כשרואים מעגל של חסידים מבריקי בגדים שלובי יד עם בחורים אמריקאים מהדסים, עם נערי ישיבקטנה וכמה הסדר'ניקים, ובתווך מחולל נ-נח ספרדי. איפה מוצאים כאלה דברים?

הלב גם נרגש כשרואים אנשים שפשוט נהנים להעניק ליהודים אחרים כוס שתייה (ומקפידים להניח שם גם חתיכות קרח), ובתעשייה שלימה של הענקה לזולת. האם יש כאלה דברים בכל עם ולשון?

עוד יש לברך על המקום שניתן להרבה מרץ חרדי להתפרק בדרך של עשייה חיובית. ודי לראות את הגברתנים פורסים קוגל ודולים צ'ונט במצקות ענק במשך שעות, להבין כמה טוב זה עושה להם.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ו' מאי 04, 2018 12:19 pm

כתבת קצת דברי טעם אבל אותו טענה אפשר להגיד גם על החת"ס (ענית רק על אחד מהטיעונים שלו) והשו"מ.

אדרבה, הנני רואה את העלייה למרון כחזרות גנרליות לקראת העלייה הגדולה להר בית השם

אתה מתכוון לקוגל וצולנט או למשטרת ישראל?

כמו שאוי ואבוי אילולי התפתחה מוסיקה חסידית עכשוית ותרבות לבוש עדכנית, שכל זה נותן את המסגרת התרבותית שמאפשר קיום נבדל שנותן מענה לנפש האנושית..

קשה להאמין שבבית המקדש ישירו שווקי ומרדכי בן דוד.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מאי 04, 2018 12:45 pm

מחשבות על המחשבות הנ"ל:

א. הביקורת באה ככל הנראה בשביל לחזק את אלו שנמנעים מללכת בהוראת רבותיהם, ולא חלילה בשביל לפגוע באלו שנוסעים בהוראת רבותיהם.
ב. חגיגה סביב אישיותו של חכם חי היא מצווה גדולה, חגיגה על קברו של חכם שנפטר לא מצאתי כיו"ב במקורותינו ואשמח לעזרתך.
ג. שבועיים אחרי לג בעומר מגיע חג השבועות שבו מצוה מדאורייתא של "והיית אך שמח" ולדעתי יש מקומות שבהם שמחת חג השבועות מגיעה בקושי לעשירית משמחת לג בעומר (כמו למשל ריקודים ומחולות במעמד רבבות עמך בית ישראל בשמחה ובשירים בתוף ובכינור עם אוכל ושתיה בשפע מכל הסוגים והמינים למשך כל המעת לעת של ה"חג"). לגבי החת"ס ושאר המתנגדים כבר הביאו שיש עוד טענות וגם על פירכתך אפשר להתווכח.
ד. אני הייתי ממליץ להתמקד ולהשקיע יותר בהתפתחות התרבות החרדית בשמחות בית השואבה שזה זמן יותר מתאים מצד מצוות התורה.
ה. אני מאמין שניתן למצוא (ועדיף למצוא) אירועים מאחדים יותר מאלו, ולו רק בגלל העובדה שישנו ציבור גדול שאינו משתתף עקרונית בחגיגה הזו.

לפרק מרץ חרדי זה תמיד דבר טוב, וכבר פורסם פעם הסיפור על המשגיח דפוניבז' שהסביר לת"ח אחד, שההשתוללות בהלוויות היא כתחליף לכדור רגל.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מאי 04, 2018 12:50 pm

קראקובער כתב:
כמו שאוי ואבוי אילולי התפתחה מוסיקה חסידית עכשוית ותרבות לבוש עדכנית, שכל זה נותן את המסגרת התרבותית שמאפשר קיום נבדל שנותן מענה לנפש האנושית..

קשה להאמין שבבית המקדש ישירו שווקי ומרדכי בן דוד.

הוא לא התכוין לבית המקדש אלא לקיום נבדל בימינו מול החילוניות. ונ"ל שכו"ע מודו שבבית המקדש תהיה מוזיקה טהורה ומלאה יראת שמים.

אבל גם אני חושב שהמוזיקה המכונה "חסידית" (מודרנית) מוטב לו לא היתה באה לעולם. וכי בגלל שלחילונים יש מוזיקה כושית גם אנחנו צריכים כזאת כ"קיום נבדל"?

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ו' מאי 04, 2018 12:57 pm

היה רק חשוב להבהיר שהופעות שלהם הם לא גם חזרה גנרליות לקראת שירת הלווים בבית המקדש.

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ו' מאי 04, 2018 1:06 pm

כשקוראים את דברי הרב 'אריך' כ'לימוד זכות' בלבד אז אין שאלות..

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ו' מאי 04, 2018 1:09 pm

משולש כתב:אני חושב שהמוזיקה המכונה "חסידית" (מודרנית) מוטב לו לא היתה באה לעולם. וכי בגלל שלחילונים יש מוזיקה כושית גם אנחנו צריכים כזאת כ"קיום נבדל"?

עדיף שיהיה לחרדים את התחליף למוזיקת הכושים מאשר שישמעו את הכושים בעצמם, לא?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' מאי 04, 2018 1:38 pm

יישר כח גדול לרב אריך שדבריו מבטאים לב יהודי טהור ופשוט, בלי הרבה התפלספויות והתחכמויות שבדרך כלל אין מקורם טהור.

ואגב, כאחד שאינו ליטאי... לא אמנע מלהעיר על עצם הדיון בנושא, שנראה לי קצת מיותר לדון בדבר שבעצם כבר הוכרע אצל כלל ישראל לחיוב (מזכיר קצת את מי שרוצה לחדש בארץ ישראל את הנחת תפילין בחול המועד), וראה גם ברשימותיו של הרב נוטר הכרמים שליט"א.

[כמובן שעדיין לא כולם נוסעים למירון בל"ג בעומר, ומבחינה טכנית בוודאי שטוב כך... אבל לנסות להנציח בכח את ההתנגדות לתופעה זו זה פשוט לא ריאלי. גילוי נאות: גם אני לא נוסע בכל שנה למירון].

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ו' מאי 04, 2018 1:48 pm

אריך כתב:א. ראשית חשוב לשאול מה נקודת המוצא של הדיון והביקורת מהצד ה'ליטאי'. האם ניחא לי לחרוץ על כ"כ הרבה שלומי אמוני ישראל, ביניהם ת"ח רבים, שהם עוסקים בדבר מיותר או שלילי? מי שעושה זאת באופן כה חד ופשוט, ואולי בהנאה (ולא דיברתי כאן על מישהו ספציפי אלא על תנועה בלב שמתעוררת אצל כל ליטאי..), הוא חוטא ולא ניחא ליה למרן דבשמיא שכך ידונו על רבים מעם הקודש.

חשוב לי לשאול, האם נקודת המוצא שלך היא שזהו חידוש שזה כך?

משולש כתב:א. הביקורת באה ככל הנראה בשביל לחזק את אלו שנמנעים מללכת בהוראת רבותיהם, ולא חלילה בשביל לפגוע באלו שנוסעים בהוראת רבותיהם.

ממש כך. כמנהג 'מכון מורשת אשכנז'.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ו' מאי 04, 2018 2:03 pm

אריך כתב:ד. יש לברך על התפתחות ה"תרבות החרדית", שמתבטא בהתפתחות ארועי ל"ג בעומר עם כל הארגונים הפנים-חרדיים שמנהלים יפה את הדברים באופן שהולך ומשתפר, ועם הזמן נוצר הווי חרדי-[b]תורני-ישראלי, ול"ג בעומר הוא כעין חג עממי[/b]

כבר הבנתי מאשכול זה ומשאכולות נוספים שהליטאים הם 'מוזרים'.. זה בסדר שיהודי אוטנתי הוא מוזר..

ניתן לצרף לרשימה השניה גם את ה'מימונה'
הוא קדום מאירועי ל"ג בעומר וחבל שלא כולם מצטרפים אליו..

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מאי 04, 2018 2:03 pm

אש משמים כתב:
משולש כתב:אני חושב שהמוזיקה המכונה "חסידית" (מודרנית) מוטב לו לא היתה באה לעולם. וכי בגלל שלחילונים יש מוזיקה כושית גם אנחנו צריכים כזאת כ"קיום נבדל"?

עדיף שיהיה לחרדים את התחליף למוזיקת הכושים מאשר שישמעו את הכושים בעצמם, לא?

כן.
אבל עדיף משניהם לא זה ולא זה.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מאי 04, 2018 2:06 pm

קו ירוק כתב:
אריך כתב:ד. יש לברך על התפתחות ה"תרבות החרדית", שמתבטא בהתפתחות ארועי ל"ג בעומר עם כל הארגונים הפנים-חרדיים שמנהלים יפה את הדברים באופן שהולך ומשתפר, ועם הזמן נוצר הווי חרדי-[b]תורני-ישראלי, ול"ג בעומר הוא כעין חג עממי[/b]

כבר הבנתי מאשכול זה ומשאכולות נוספים שהליטאים הם 'מוזרים'.. זה בסדר שיהודי אוטנתי הוא מוזר..

ניתן לצרף לרשימה השניה גם את ה'מימונה'
הוא קדום מאירועי ל"ג בעומר וחבל שלא כולם מצטרפים אליו..

אולי בגלל שזה מזרחי???

גם שכחת לצרף לרשימה את חג ראש השנה באומן.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ו' מאי 04, 2018 2:08 pm

גם אומן זה מזרחי .. .. אותו שכחתי כי השכנים לא מדברים על זה..

מרבה_שלום · הודעהעל ידי **מרבה_שלום** » ו' מאי 04, 2018 2:16 pm

בכל זאת, לל"ג בעומר יש מקור בר' חיים ויטאל ע"פ האר"י, למימונה ואומן לא.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מאי 04, 2018 2:21 pm

דרומי כתב:יישר כח גדול לרב אריך שדבריו מבטאים לב יהודי טהור ופשוט, בלי הרבה התפלספויות והתחכמויות שבדרך כלל אין מקורם טהור.

ואגב, כאחד שאינו ליטאי... לא אמנע מלהעיר על עצם הדיון בנושא, שנראה לי קצת מיותר לדון בדבר שבעצם כבר הוכרע אצל כלל ישראל לחיוב (מזכיר קצת את מי שרוצה לחדש בארץ ישראל את הנחת תפילין בחול המועד), וראה גם ברשימותיו של הרב נוטר הכרמים שליט"א.

[כמובן שעדיין לא כולם נוסעים למירון בל"ג בעומר, ומבחינה טכנית בוודאי שטוב כך... אבל לנסות להנציח בכח את ההתנגדות לתופעה זו זה פשוט לא ריאלי. גילוי נאות: גם אני לא נוסע בכל שנה למירון].

האם הקריטריון הזה של "הוכרע אצל כלל ישראל" הוא שיקול הלכתי או שיקול "ריאלי"? (אני לא מדבר על הכרעה של רבנים שכידוע יש ביניהם דעות לכאן ולכאן בנושא).

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מאי 04, 2018 2:23 pm

מרבה_שלום כתב:בכל זאת, לל"ג בעומר יש מקור בר' חיים ויטאל ע"פ האר"י, למימונה ואומן לא.

לאומן יש מקור ברבי נחמן מברסלב וכל תלמידיו.

(קו ירוק, למה אומן זה מזרחי?)

מרבה_שלום · הודעהעל ידי **מרבה_שלום** » ו' מאי 04, 2018 2:34 pm

אוקיי.
ר' נחמן לא בהכרח מקובל על כל שכבות העם. האר"י כן. אף אצל רבינו החת"ס למשל, יוצא פרנקפורט דמיין...

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ו' מאי 04, 2018 2:39 pm

אך על כל שכבות העם מוסכם כי האר"י לא עשה שום חינגה ושם טרראם, אלא עלה הוא לבדו או עם מי מתלמידיו וישבו ולמדו שם איזה ימים..

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ו' מאי 04, 2018 2:41 pm

משולש כתב:
דרומי כתב:יישר כח גדול לרב אריך שדבריו מבטאים לב יהודי טהור ופשוט, בלי הרבה התפלספויות והתחכמויות שבדרך כלל אין מקורם טהור.

ואגב, כאחד שאינו ליטאי... לא אמנע מלהעיר על עצם הדיון בנושא, שנראה לי קצת מיותר לדון בדבר שבעצם כבר הוכרע אצל כלל ישראל לחיוב (מזכיר קצת את מי שרוצה לחדש בארץ ישראל את הנחת תפילין בחול המועד), וראה גם ברשימותיו של הרב נוטר הכרמים שליט"א.

[כמובן שעדיין לא כולם נוסעים למירון בל"ג בעומר, ומבחינה טכנית בוודאי שטוב כך... אבל לנסות להנציח בכח את ההתנגדות לתופעה זו זה פשוט לא ריאלי. גילוי נאות: גם אני לא נוסע בכל שנה למירון].

האם הקריטריון הזה של "הוכרע אצל כלל ישראל" הוא שיקול הלכתי או שיקול "ריאלי"? (אני לא מדבר על הכרעה של רבנים שכידוע יש ביניהם דעות לכאן ולכאן בנושא).

אכן. זה מכריע, ריאלית והלכתית.
צא וראה שמוכרע אצל ישראל עם קדושים ללא חילוק כמעט בין חוג לחוג, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו להנאה, שיוצאים לנופש וצימרים אי אלו ימים בשנה. מי שלא יעשה כך עלול ליתן את הדין. בעוד כמה שנים מי שלא יצא חוצה לארץ לנופש עתיד לקבל מלקות..

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מאי 04, 2018 2:47 pm

פלגינן כתב:כמנהג 'מכון מורשת אשכנז'.

נכון.
מפריע לך שמישהו מביא מקורות למנהגיו?

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ו' מאי 04, 2018 2:48 pm

קראקובער כתב:כתבת קצת דברי טעם אבל אותו טענה אפשר להגיד גם על החת"ס (ענית רק על אחד מהטיעונים שלו) והשו"מ.
אם כוונתך לטענת החת"ס והשו"מ שבפטירת צדיק יש להצטער ולא לשמוח, בין כך הטיעון הזה לא רלוונטי לאור מה שהוכיחו שאין שום מקור לכך שרשב"י נפטר ביום זה ושעל זה שמחים, וכמו שהחיד"א חזר בו בנקודה זו.
אדרבה, הנני רואה את העלייה למרון כחזרות גנרליות לקראת העלייה הגדולה להר בית השם

אתה מתכוון לקוגל וצולנט או למשטרת ישראל?
בעיקר להיערכות חברות ההסעה והמשטרה, שמקבלים נסיון איך להסיע רבבות אנשים למקום אחד.
כמו שאוי ואבוי אילולי התפתחה מוסיקה חסידית עכשוית ותרבות לבוש עדכנית, שכל זה נותן את המסגרת התרבותית שמאפשר קיום נבדל שנותן מענה לנפש האנושית..

קשה להאמין שבבית המקדש ישירו שווקי ומרדכי בן דוד.

כמו שכבר כתבו, התכוונתי למה שכתבתי שמרדכי בן דוד וחבריו יצרו תרבות עצמאית של שירה חרדית. אגב, הרבה משירי מב"ד ראויים לשיר בבהמ"ק

מרבה_שלום · הודעהעל ידי **מרבה_שלום** » ו' מאי 04, 2018 2:48 pm

קו ירוק כתב:אך על כל שכבות העם מוסכם כי האר"י לא עשה שום חינגה ושם טרראם, אלא עלה הוא לבדו או עם מי מתלמידיו וישבו ולמדו שם איזה ימים..

לא לגמרי מדויק. אצל הרח"ו מבואר שהיו עושים שם שמחה.

אבל לזה אני מסכים, כי פשוט וברור שישנו מרחק שמים וארץ בין השמחה שלהם, שהייתה בפורפורציה, לבין חינגאות וטררם, וק"ו שאר סממני עממיות.

וגם לא הייתה הדלקת מדורה עם כוונות האר"י...

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ו' מאי 04, 2018 2:55 pm

משולש כתב:מחשבות על המחשבות הנ"ל:

א. הביקורת באה ככל הנראה בשביל לחזק את אלו שנמנעים מללכת בהוראת רבותיהם, ולא חלילה בשביל לפגוע באלו שנוסעים בהוראת רבותיהם.
ב. חגיגה סביב אישיותו של חכם חי היא מצווה גדולה, חגיגה על קברו של חכם שנפטר לא מצאתי כיו"ב במקורותינו ואשמח לעזרתך.
ג. שבועיים אחרי לג בעומר מגיע חג השבועות שבו מצוה מדאורייתא של "והיית אך שמח" ולדעתי יש מקומות שבהם שמחת חג השבועות מגיעה בקושי לעשירית משמחת לג בעומר (כמו למשל ריקודים ומחולות במעמד רבבות עמך בית ישראל בשמחה ובשירים בתוף ובכינור עם אוכל ושתיה בשפע מכל הסוגים והמינים למשך כל המעת לעת של ה"חג"). לגבי החת"ס ושאר המתנגדים כבר הביאו שיש עוד טענות וגם על פירכתך אפשר להתווכח.
ד. אני הייתי ממליץ להתמקד ולהשקיע יותר בהתפתחות התרבות החרדית בשמחות בית השואבה שזה זמן יותר מתאים מצד מצוות התורה.
ה. אני מאמין שניתן למצוא (ועדיף למצוא) אירועים מאחדים יותר מאלו, ולו רק בגלל העובדה שישנו ציבור גדול שאינו משתתף עקרונית בחגיגה הזו.

לפרק מרץ חרדי זה תמיד דבר טוב, וכבר פורסם פעם הסיפור על המשגיח דפוניבז' שהסביר לת"ח אחד, שההשתוללות בהלוויות היא כתחליף לכדור רגל.

ב. מדובר על מנהג של שנים רבות וע"י גדולים וטובים, כך שזה גם מקור, ואם אינם נביאים, בני נביאים. ובכלל, כל מה שקשור לקבלה הוא בתנועה של התפתחות, וגם אני מחפש מקור קדום לתורת האר"י.

ג. יש קשיים טכניים להפוך את שמחת שבועות לשמחה גדולה ומקיפה, שהרי אסורים כלי שיר, ואסור לרקוד, ואין אפשרות להתאסף ע"י נסיעה, אז מה כבודו רוצה.

ד. באמת שמחות בית השואבה גם הולכות ומתפתחות, בין היתר ע"י תקציבים שונים המגיעים.

ה. אתה מוזמן לארגן. סה"כ הצבעתי על אחדות יפה שנוצרת בל"ג בעומר במירון ובשמעון הצדיק. וגם אלה שלא מגיעים אלא שומעים/רואים בכלי התקשורת השונים, מתחברים לאותה אחדות, אשר הקב"ה כה מתאוה לה.

השתוללויות בלויות ובהפגנות הן פירוק המרץ הפחות טוב, אשר מאכסנות שלל מידות רעות, ואני דיברתי על אנשים שמוציאים מרץ באיחוד הצלה/זק"א/חלוקת אוכל/ רמקולים/ וכו'/ שכל אלו הן פעולות יצרניות שמשאירות את האדם עם אנרגיות חיוביות.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ו' מאי 04, 2018 2:57 pm

רק עלי מעיקים המשפטים הבאים:

אדרבה, הנני רואה את העלייה למרון כחזרות גנרליות לקראת העלייה הגדולה להר בית השם...
בעיקר להיערכות חברות ההסעה והמשטרה, שמקבלים נסיון איך להסיע רבבות אנשים למקום אחד.

???
נראה לכם שמישהו יסתייע במשטרה כדי לעלות להר ד'. לפי החינוך שקיבלנו, גם אנחנו החרדים נתחבא בנקיקי הסלעים (כידוע הסיפור מהגרי"ז). היעלה על הדעת שה'יפו פעמיך בנעלים' יהיה בסיוע 'משטרת ישראל'? אני לא מתכוין דווקא מצד שהיא משטרה חילונית המרכזת אנשים באיכות רוחנית ומוסרית לא מי יודע מה, אני בהחלט מתכוין לכך שגם להפקיד את ח"כ מוזס על סידורי העליה, זה יוצר אצלי תחושות חילול הקודש.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מאי 04, 2018 3:00 pm

קו ירוק כתב:אך על כל שכבות העם מוסכם כי האר"י לא עשה שום חינגה ושם טרראם, אלא עלה הוא לבדו או עם מי מתלמידיו וישבו ולמדו שם איזה ימים..

האריז"ל מסתמא לא נסע למירון בלג בעומר אלא פעם אחת, ולא ברור אם באותה פעם כבר השיג את החכמה הנפלאה שהיתה לו אחר כך.
אמנם המהרח"ו מביא את הסיפור הנ"ל כדי להראות ש"יש שורש במנהג הנזכר [שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ור"א בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותי' ושמחים שם]".

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ו' מאי 04, 2018 3:03 pm

נוטר הכרמים כתב:רק עלי מעיקים המשפטים הבאים:
אדרבה, הנני רואה את העלייה למרון כחזרות גנרליות לקראת העלייה הגדולה להר בית השם...
בעיקר להיערכות חברות ההסעה והמשטרה, שמקבלים נסיון איך להסיע רבבות אנשים למקום אחד.
???
נראה לכם שמישהו יסתייע במשטרה כדי לעלות להר ד'. לפי החינוך שקיבלנו, גם אנחנו החרדים נתחבא בנקיקי הסלעים (כידוע הסיפור מהגרי"ז). היעלה על הדעת שה'יפו פעמיך בנעלים' יהיה בסיוע 'משטרת ישראל'? אני לא מתכוין דווקא מצד שהיא משטרה חילונית המרכזת אנשים באיכות רוחנית ומוסרית לא מי יודע מה, אני בהחלט מתכוין לכך שגם להפקיד את ח"כ מוזס על סידורי העליה, זה יוצר אצלי תחושות חילול הקודש.

א. אם תתחבא בנקיקים איך תעלה?
אצלי בנביא כתוב כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְקֹוָק וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

ב. צר לי שקלקלתי את הדמיון היפה על איך זה ייראה. לסבא שלי בחו"ל היה גם דמיון שיעלה לא"י ע"י המשיח בכבודו ובעצמו, ולבסוף עלה כתוצאה מהמדינה החילונית. כנראה שמותר להקב"ה לקלקל לנו את התכניות...

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מאי 04, 2018 3:08 pm

אריך כתב:
משולש כתב:מחשבות על המחשבות הנ"ל:

א. הביקורת באה ככל הנראה בשביל לחזק את אלו שנמנעים מללכת בהוראת רבותיהם, ולא חלילה בשביל לפגוע באלו שנוסעים בהוראת רבותיהם.
ב. חגיגה סביב אישיותו של חכם חי היא מצווה גדולה, חגיגה על קברו של חכם שנפטר לא מצאתי כיו"ב במקורותינו ואשמח לעזרתך.
ג. שבועיים אחרי לג בעומר מגיע חג השבועות שבו מצוה מדאורייתא של "והיית אך שמח" ולדעתי יש מקומות שבהם שמחת חג השבועות מגיעה בקושי לעשירית משמחת לג בעומר (כמו למשל ריקודים ומחולות במעמד רבבות עמך בית ישראל בשמחה ובשירים בתוף ובכינור עם אוכל ושתיה בשפע מכל הסוגים והמינים למשך כל המעת לעת של ה"חג"). לגבי החת"ס ושאר המתנגדים כבר הביאו שיש עוד טענות וגם על פירכתך אפשר להתווכח.
ד. אני הייתי ממליץ להתמקד ולהשקיע יותר בהתפתחות התרבות החרדית בשמחות בית השואבה שזה זמן יותר מתאים מצד מצוות התורה.
ה. אני מאמין שניתן למצוא (ועדיף למצוא) אירועים מאחדים יותר מאלו, ולו רק בגלל העובדה שישנו ציבור גדול שאינו משתתף עקרונית בחגיגה הזו.

לפרק מרץ חרדי זה תמיד דבר טוב, וכבר פורסם פעם הסיפור על המשגיח דפוניבז' שהסביר לת"ח אחד, שההשתוללות בהלוויות היא כתחליף לכדור רגל.

ב. מדובר על מנהג של שנים רבות וע"י גדולים וטובים, כך שזה גם מקור, ואם אינם נביאים, בני נביאים. ובכלל, כל מה שקשור לקבלה הוא בתנועה של התפתחות, וגם אני מחפש מקור קדום לתורת האר"י.

ג. יש קשיים טכניים להפוך את שמחת שבועות לשמחה גדולה ומקיפה, שהרי אסורים כלי שיר, ואסור לרקוד, ואין אפשרות להתאסף ע"י נסיעה, אז מה כבודו רוצה.

ד. באמת שמחות בית השואבה גם הולכות ומתפתחות, בין היתר ע"י תקציבים שונים המגיעים.

ה. אתה מוזמן לארגן. סה"כ הצבעתי על אחדות יפה שנוצרת בל"ג בעומר במירון ובשמעון הצדיק. וגם אלה שלא מגיעים אלא שומעים/רואים בכלי התקשורת השונים, מתחברים לאותה אחדות, אשר הקב"ה כה מתאוה לה.

השתוללויות בלויות ובהפגנות הן פירוק המרץ הפחות טוב, אשר מאכסנות שלל מידות רעות, ואני דיברתי על אנשים שמוציאים מרץ באיחוד הצלה/זק"א/חלוקת אוכל/ רמקולים/ וכו'/ שכל אלו הן פעולות יצרניות שמשאירות את האדם עם אנרגיות חיוביות.

ב. וכמו שהיו תומכים היו מתנגדים.
ג. מי שיש לו רק "כסא דהרסנא" לסעודת שבת, מן הראוי שלא יאכל ברבורים אבוסים בשיפודים צלויים ביום חול גם אם במקרה מזדמן לו בחינם.
ד. מצויין. וזה יותר מהודר.
ה. יש כבר הרבה אירועים מאחדים את כל הציבור החרדי. ולגבי ציבורים שאינם חרדים לא ברור שזה חיובי להתאחד אתם.

רוב הפעילויות שציינת נעשות לאורך כל ימות השנה (כמו הצלה וזק"א וכו').

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מאי 04, 2018 3:12 pm

אריך כתב:ב. צר לי שקלקלתי את הדמיון היפה על איך זה ייראה. לסבא שלי בחו"ל היה גם דמיון שיעלה לא"י ע"י המשיח בכבודו ובעצמו, ולבסוף עלה כתוצאה מהמדינה החילונית. כנראה שמותר להקב"ה לקלקל לנו את התכניות...

בוודאי שאנחנו עלולים להתאכזב, אבל מהודעת כב' משמע שהתארגנות המשטרה היא דבר חיובי בדרך לבניין בית המקדש. ובהודעה זו מסכים כב' שזה כן דבר מאכזב.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ו' מאי 04, 2018 3:17 pm

משולש כתב:
אריך כתב:ב. צר לי שקלקלתי את הדמיון היפה על איך זה ייראה. לסבא שלי בחו"ל היה גם דמיון שיעלה לא"י ע"י המשיח בכבודו ובעצמו, ולבסוף עלה כתוצאה מהמדינה החילונית. כנראה שמותר להקב"ה לקלקל לנו את התכניות...

בוודאי שאנחנו עלולים להתאכזב, אבל מהודעת כב' משמע שהתארגנות המשטרה היא דבר חיובי בדרך לבניין בית המקדש. ובהודעה זו מסכים כב' שזה כן דבר מאכזב.

לא מבין, מה כבר כתבתי ומה מאכזב. סה"כ אמרתי שאם לבסוף יתברר שגם אחרי שיבוא הגואל, ימשיכו הדברים להתנהל באופן טבעי (וכפסק הרמב"ם דעולם כמנהגו נוהג), הרי שהמבצע להעלות מליונים למקום קטן, יהיה לוגיסטיקה מאד מסובכת, ולדבר כזה צריך נסיון מארועים דומים, אז מה שעושים במירון יועיל לכך. והכל טוב ומשמח בלי אכזבה ח"ו, רק קורטוב ריאליות.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' מאי 04, 2018 3:36 pm

כב' כתב "כנראה שמותר לקב"ה לקלקל לנו את התכניות", וזה אומר שכב' מבין שהעניין הזה הוא "קלקול תכניות".

בינוני · הודעהעל ידי **בינוני** » ו' מאי 04, 2018 3:42 pm

אני רוצה לכתוב את הרהורי בתור אחד שעולה למירון כל שנה כבר שנים רבות.

דומני שבלהיות פעם אחת ל"ג בעומר במירון עם לב פתוח, נעלמות מאליהן מחשבות על מסנגרים ועל מקטגרים, על אותנטיים ועל מוזרים, על מתנגדים ועל מקבלים.

באיזה מקום ובאיזו הזדמנות אחרת אפשר לראות עשרות או מאות אלפי יהודים בעלי אמונה ואהבה לבורא ולתורתו מתאספים יחד כאיש אחד בלב אחד להרבות ברגשות קודש?
אין חוויה מרטיטה יותר מלאחוז בידו של יהודי מרוקאי מדימונה ביד ימין ובידו של יהודי אמריקאי מהודר ביד שמאל, כשכולם ביחד שרים בהתלהבות "לעשות נחת רוח לבורא ית' שמו".
אי אפשר לתאר במילים את המחזה היהודי כל כך, של אבא נרגש שמצטופף יחד עם ילדו הקט על גג דחוק, מעיניו ניגר ים של דמעות, בידו מכונת תספורת, ובגרון ניחר הוא מסביר לפעוט: "יענקי, מעכשיו יהיו לך פאות גדולות ויפות כמו שיש לכל ילד יהודי!".
וההכנסות אורחים, של האנשים הפרטיים שמחלקים במסירות נפש סנדוויצים ושוקו, ושל המוסדות שמחלקים כמויות של אוכל חם, משקאות מוגזים או חמים בלי הגבלה. אולי למי שלא היה שם זה נשמע כמו "פרעסעריי", אבל אני רואה שמה משהו אחר לגמרי. עשרות יהודים חדורי להט, מי מהם יהודים חסידים עם טלית קטן וכיפה גדולה, מי מהם יהודים רופפים עם טריקו וכיפה מזערית, כולם ביחד עובדים בפרך מקפצים מאדם לאדם, שואלים באדיבות אם חסר משהו, רצים ממקום למקום להגיש לכל אחד די מחסורו. רובם לא עושים זאת בשביל משכורת, גם לא בגלל האקשן. זה עובד כדי שיזכה סוף סוף לזרע של קיימא, זה טורח כדי שיזכה בזיווג הגון, אבל כולם עם לב יהודי רחום וחנון שקורא לבוראו לחסד ולרחמים.
ומי שזוכה להידחק אל הציון הק' עצמו. לא צריך תהילים כדי לעורר את הנשמה. צריך רק לראות את היהודים מכל מעמד ומכל סוג, שופכים לב כמים בדמעות שליש, מתנועעים בהתרפקות עם תהילים קטן, כל ישותם אומרת תפילה ותחנונים, כשכל כמה דקות נפלטת מפיהם אנחה קורעת לב: טאטע! אבא! האב שוין רחמנות!
ר' יהודי, אני עושה חלאקה, בא תיקח כוסית לחיים וחתיכת עוגה, הכל בד"ץ, אשתי הכינה בעצמה, תגזוז קצת שערות. מזל טוב! איך קוראים לך ילד? יוחאי? שם נהדר! שתזכה לגדול יהודי ת"ח וירא שמיים ויהיה לך כל טוב כל החיים. מזל טוב גם לך אבא, תמסור שהעוגיות היו ממש טעימות. שתזכה לרוות ממנו הרבה נחת יהודי. אני לא מכיר אותו, הוא התבלבל כנראה, אולי לא, זה בטוח שהוא אח שלי.

חבירי וידידי. מישהו פה אמר עבודה זרה? אני לא מתמצא בהלכות המדויקות בנושא, בכל מקרה אני בטוח שהקל היחיד בשמיים נהנה לראות את הבנים הטהורים והתמימים שלו בעבודה הכי יהודית וקדושה בעולם.
אולי עדיף להעביר את המחזות האלו לשמחת בית השואבה, אולי לציון רחל אמנו, בוודאי היה עדיף שזה יתקיים בביהמ"ק. אבל כל זמן שקידוש שם השמיים העצום הזה מתקיים, לא בתקוות וברעיונות, אלא כאן לא רחוק, על ההר הענק והציון הקטן, יש לנו הזדמנות נדירה לראות את עם ישראל הישן והטוב, במלוא תפארתו והדרו. כל השבטים ביחד בלי שום מחיצות.

האט'ס געפוילט אלס גוט'ס

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ו' מאי 04, 2018 3:46 pm

משולש כתב:כב' כתב "כנראה שמותר לקב"ה לקלקל לנו את התכניות", וזה אומר שכב' מבין שהעניין הזה הוא "קלקול תכניות".

היה יותר מתאים שאכתוב "לקלקל לנו את החלומות", ומה שה' עושה הוא טוב. וכמו שכתב הנצי"ב אודות ההתעוררות לשוב לא"י:

"כי באמת אין לחוות דעה את ה' וכאשר אמר ע"י ישעיה הנביא כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי כו' ואין לנו להתחכם לאמר כי נצרך להיות באופן אחר."

אבל באמת אין לי כוונה לפתוח כאן את הנושא הזה, שכבר דנו בו באשכולות אחרים.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ו' מאי 04, 2018 3:49 pm

ר' בינוני, דבריך האותנטיים מרגשים. והנני עונדם כעטרה לדבריי לעיל.

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ו' מאי 04, 2018 4:03 pm

בינוני כתב:אני רוצה לכתוב את הרהורי בתור אחד שעולה למירון כל שנה כבר שנים רבות.

דומני שבלהיות פעם אחת ל"ג בעומר במירון עם לב פתוח, נעלמות מאליהן מחשבות על מסנגרים ועל מקטגרים, על אותנטיים ועל מוזרים, על מתנגדים ועל מקבלים.

באיזה מקום ובאיזו הזדמנות אחרת אפשר לראות עשרות או מאות אלפי יהודים בעלי אמונה ואהבה לבורא ולתורתו מתאספים יחד כאיש אחד בלב אחד להרבות ברגשות קודש?
אין חוויה מרטיטה יותר מלאחוז בידו של יהודי מרוקאי מדימונה ביד ימין ובידו של יהודי אמריקאי מהודר ביד שמאל, כשכולם ביחד שרים בהתלהבות "לעשות נחת רוח לבורא ית' שמו".
אי אפשר לתאר במילים את המחזה היהודי כל כך, של אבא נרגש שמצטופף יחד עם ילדו הקט על גג דחוק, מעיניו ניגר ים של דמעות, בידו מכונת תספורת, ובגרון ניחר הוא מסביר לפעוט: "יענקי, מעכשיו יהיו לך פאות גדולות ויפות כמו שיש לכל ילד יהודי!".
וההכנסות אורחים, של האנשים הפרטיים שמחלקים במסירות נפש סנדוויצים ושוקו, ושל המוסדות שמחלקים כמויות של אוכל חם, משקאות מוגזים או חמים בלי הגבלה. אולי למי שלא היה שם זה נשמע כמו "פרעסעריי", אבל אני רואה שמה משהו אחר לגמרי. עשרות יהודים חדורי להט, מי מהם יהודים חסידים עם טלית קטן וכיפה גדולה, מי מהם יהודים רופפים עם טריקו וכיפה מזערית, כולם ביחד עובדים בפרך מקפצים מאדם לאדם, שואלים באדיבות אם חסר משהו, רצים ממקום למקום להגיש לכל אחד די מחסורו. רובם לא עושים זאת בשביל משכורת, גם לא בגלל האקשן. זה עובד כדי שיזכה סוף סוף לזרע של קיימא, זה טורח כדי שיזכה בזיווג הגון, אבל כולם עם לב יהודי רחום וחנון שקורא לבוראו לחסד ולרחמים.
ומי שזוכה להידחק אל הציון הק' עצמו. לא צריך תהילים כדי לעורר את הנשמה. צריך רק לראות את היהודים מכל מעמד ומכל סוג, שופכים לב כמים בדמעות שליש, מתנועעים בהתרפקות עם תהילים קטן, כל ישותם אומרת תפילה ותחנונים, כשכל כמה דקות נפלטת מפיהם אנחה קורעת לב: טאטע! אבא! האב שוין רחמנות!
ר' יהודי, אני עושה חלאקה, בא תיקח כוסית לחיים וחתיכת עוגה, הכל בד"ץ, אשתי הכינה בעצמה, תגזוז קצת שערות. מזל טוב! איך קוראים לך ילד? יוחאי? שם נהדר! שתזכה לגדול יהודי ת"ח וירא שמיים ויהיה לך כל טוב כל החיים. מזל טוב גם לך אבא, תמסור שהעוגיות היו ממש טעימות. שתזכה לרוות ממנו הרבה נחת יהודי. אני לא מכיר אותו, הוא התבלבל כנראה, אולי לא, זה בטוח שהוא אח שלי.

חבירי וידידי. מישהו פה אמר עבודה זרה? אני לא מתמצא בהלכות המדויקות בנושא, בכל מקרה אני בטוח שהקל היחיד בשמיים נהנה לראות את הבנים הטהורים והתמימים שלו בעבודה הכי יהודית וקדושה בעולם.
אולי עדיף להעביר את המחזות האלו לשמחת בית השואבה, אולי לציון רחל אמנו, בוודאי היה עדיף שזה יתקיים בביהמ"ק. אבל כל זמן שקידוש שם השמיים העצום הזה מתקיים, לא בתקוות וברעיונות, אלא כאן לא רחוק, על ההר הענק והציון הקטן, יש לנו הזדמנות נדירה לראות את עם ישראל הישן והטוב, במלוא תפארתו והדרו. כל השבטים ביחד בלי שום מחיצות.

האט'ס געפוילט אלס גוט'ס

שפתיים ישק, ויהיו דבריך הללו מצטרפים למליוני תפלות בקשות וזמירות שעלו בימים אלו לריח ניחוח כעולות וכשלמים לפני אדון כל!
וידועים דברי המהר''ל כי '' דברים גדולים המתרחשים בעולם אינם נעשים בטעות''.
דרך אגב, מי שנמצא במירון נוכח לדעת גם כי המוזיקה של ישראל העם היא המוזיקה החסידית המקורית והאוטנטית, לא מה שנזכר לעיל, ובהחלט יהיה לה מקום כלשהו גם בבית מקדשנו ותפארתנו שיבנה במהרה.
גם אין לי ספק כי הכבישים המהירים, התשתיות והרכבות וכו' כולם המה חלק מההכנה לקיבוץ גלויות ועליה לרגל.
והסברא נותנת שמי שנתן נפשו להקל ולהרחיב לכלל ישראל בגלות, דוגמת שליחי דרבנן דהיום, יזכה להמנות על המצוות הללו גם בזמן הגאולה המקווה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' מאי 04, 2018 4:57 pm

אטול רשות לכתוב גם אני את הרהורי ליבי מזווית אחרת קצת.

פלוני ממיודעי, כשהייתי משתף אותו באיזה מחשבה על מנהג מסוים שאינו נכון, או נוסח תפילה משובש, תמיד היה מבטל את הדברים ומפגין כלפם חוסר ענין מוחלט, אם אני הייתי אומר דרך משל, שהמנהג המוזכר אצל הראשונים או קדמונים הוא כך וכך ומנהג זה הוא מנהג של עשרים שנה, היה זה אומר, מה זה משנה חמש מאות שנה או חמישים שנה, אם אני הייתי מעיר שנוסח התפילה ליתא בכל סידורים ישנים ובכל כתבי היד ומקורו באיזה מדפיס לפני כך וכך, היה זה משיב, מה נפק"מ אלף שנה או עשר שנים?!

ובכן, יש אנשים שעבורם ההשוואה בין אלף שנה לעשור, מגמתה לקדש הכל, אבל רבים רבים המגמה היא הפוכה לגמרי, קרי כל היהדות אינה אלא פולקלור/תרבות/אוסף הנהגות/ ומה החרדה שאתה מחריד עלינו אם המנהג מוזכר במהרי"ל או בספר מנהג ישראל תורה? במנהגים של ר' אברהם קלויזנר או בלוח דבר בעתו?

פלוני (מחסידי בויאן) אמר לי: אצלי, ל"ג בעומר הוא ממש כמו יום כיפור (וזה כידוע מיוסד על הוורטל של בפנים ובחוץ וכו' וכו'), ויתרתי על הציניות ועל השאלה האם היוה"כ תלוי מי מדליק בראש, והגבתי בספקנות מנומסת, כשהלה זיהה את תחושתי אמר לי כך: מה תאמר? שכל התחושות שלי הם דמיון? אם כן אולי גם התחושות שלך ביוה"כ הם תעתוע דמיון?

והרי זה מסוג הטיעונים שמשאירים אותך פעור פה, בהעדר שפה משותפת.

כלומר, מה בעצם החסיד הזה מבקש לומר: אין שום הבדל בין יוה"כ שעליו נאמר לפני ה' תטהרו, כי ביום הזה יכפר עליכם, הקב"ה מטהר את ישראל, לבין ל"ג בעומר שעליו נאמר בבית אהרן, מה הקב"ה לכל אף רשב"י לכל וכו'.

יכול להיות שבשלב הזה של חייו הוא מעלה את קדושת הבית אהרן לדברי תורה ממש, אבל אני לפי חינוכי ראיתי בהשוואה הזו השפלה של כל הקדוש.

יש כאן עוד הרגשה שמתחברת לכל הנאמר.

לאחרונה אפשר לראות גם בבני תורה עומדים בברכת כהנים ופוכרים ידיהם לקבל את השפע. כידוע כל הפוזיציה הזו היא דבר חדש ממש. קצב ההתפשטות של ההנהגה הזו מעורר מחשבות נוגות, האם כך התפתחו מנהגים אצלינו? שמא עוד כמה מנהגים קדמונים נוסדו על מצע רעוע כזה? ולעניינו, מקומם לראות איך מנהגים תופחים למימדים מוגזמים כשמקורם עלום לחלוטין (ואני משתדל להישאר מנומס). מישהו יכול להסביר מה העבודה הגדולה בשפיכת השמן על הצמר גפן, עד שגם אומרים י"ג מדות באותה שעה ! מלבד שירי רגש וקריאת קוויטלאך. ומה המסירות נפש לעמוד ליד הלהבות ולהכניס ידים לתוכם, כאילו יש כאן איזה קדושה מסותרת בין הלהבות?

בקיצור יש כאלה שתוספות מלאכותיות וזרות, גורמות להם תחושה לא נוחה של הפיכת כל היהדות ללקט מנהגי צדיק פלוני.

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ו' מאי 04, 2018 5:47 pm

תנוח דעתך ר איש ספר נכבד.
עדיין מחלקת האיזון של הקב"ה עושה מלאכתו נאמנה.
אין שום חסיד באיאן שעושה שאלת חכם אם להסתכן או לבטל איזה מצווה עבור הנסיעה בלג בעומר, ואילו התחושות הם ענין שבלב כל אחד ואחד, ואותו חסיד הפליג עמך או שמא חמד לצון.
יש מספיק אנשים מהזן שלך שיבהירו לנו מקורות המנהגים, ועדיין, גם אילו לא היה כל מקור לעליה למירון, השתפכות הנפש, אחדות ותפלות מרגשות של שישים ריבוא, דיים כדי להצדיק ההתרגשות מול התאספות נכבדה זו.
המציאות שהרבה מאד מבני התורה מצטרפים לזה למרות התעמולה הצינית שהושקעה עשרות שנים, היא מפני שלא ניתן בשום טיעונים דקדקניים להתמודד עם ההרגשה העצומה של מה יפו פעמיך בנעלים הכובשת כל יהודי בעל רגש אשר נחשף למראה הגדול, וגורמת ללמעלה משישים ריבוא להתאמץ ולהצטרף גם במחיר סיכון של פקקים, קריסות, דחיפות, עלבונות מהסביבה הצינית, ועוד.

וכמש''כ לעיל בשם המהרל, דברים גדולים לא קורים בטעות, הנח להם לישראל שאם לא נביאים הם בני נביאים הם.

אם במדור מנהגים ומקורותיהם עסקינן, הניחו לך מקום לענות בו. תוכל לאשר או לערער, ואף להצביע על חריקות צורמות הנלוות בשולי הדברים כמו בכל תופעה רחבה, כמובן בלי להחפז ולחלק תוויות של כפירה ואפיקורסות על כל סטיה קלה.
תפקיד מבקר המדינה ניתן לאיש אחד בלבד, ורבים הקופצים עליו. ..
אם בשורה התחתונה של עולם המעשה, כבר קיבלוהו עליהם ועל זרעם, כנראה כך יהיה עד ביאת הגואל, הנוסעים יטלו שכר פסיעות הרבה המצטרף לשכר תפלות וכבוד התנא, ואין דומים מועטים העושים את המצווה לרבים העושים. הנמנעים ע"פ דעת רבותיהם כדין הם עושים, אך המקטרגים ברטש חוצות מסתמא לא יקבלו שכר ע''כ.

נ. ב. בשולי הדברים אוסיף מתוך ניסיון בחינוך של עשרות שנים, ובהמשך לדברי פותח האשכול, כי המחיר אשר החברה הליטאית משלמת עבור הדקדקנות הלזו, גם אם צודקת היא, כבד הוא מנשוא

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' מאי 04, 2018 6:00 pm

אולי הארכתי יותר מדאי, לכן פספסת את הנקודה. אני לא מסוג האנשים שעוסק במחקר של בירור מנהגים ומקורותיהם. זה ממש זר לי ולא מעניין אותי. אבל בהחלט חשוב לי כשאני ניגש למצווה לדעת האם מדובר במצוה אותה ציווה הקב"ה בתורתו, או מדברי חז"ל או שמא מנהג בעלמא. ולא מדובר במחקר היסטורי בלבד, הדעת נותנת שהרגשות למצוה אמורות להיות מותאמות לדרגתה. טשטוש התחומין ("זיוף") מפורר את הכל.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' מאי 04, 2018 6:10 pm

הרב אי"ס, מכיון שהבאת את יום כפור, חושבני שבמקומות רבים ההתרגשות שבאמירת 'שמע ישראל' בסוף הצום גדולה לאין ערוך מההתרגשות שבאמירת 'שמע ישראל' בתפלת ערבית שבתחילת הצום, למרות שב'שמע ישראל' של מעריב מקיימים מצות עשה מדאורייתא, ואילו אמירת 'שמע ישראל' בסוף הצום אינה לא מדאורייתא ולא מדרבנן ואפילו לא הלכה בשולחן ערוך, ויש עוד הרבה דוגמאות כגון דא שמנהגים נעשים ביתר התרגשות מאשר המצוות דאורייתא, ואפשר להאריך אך לא באתי אלא להעיר בקצרה.

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ו' מאי 04, 2018 6:14 pm

איש_ספר כתב: קצב ההתפשטות של ההנהגה הזו מעורר מחשבות נוגות, האם כך התפתחו מנהגים אצלינו? שמא עוד כמה מנהגים קדמונים נוסדו על מצע רעוע כזה?

איך באמת נוסדו ונתפתחו המנהגים?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר