פורום אוצר החכמה

הרמ"א התיר , המ"ב לא התיחס. ראו במצורף כמה מ"מ שהענין לא פשוט למשל- נוב"י שזה שייך רק אם אומרים שמותר להסתפר בליל ל"ג. שכנה"ג שזה משהו נקודתי כשספרים לא עבדו ביום א. מה דעתכם?

האשכנזים קבלו הוראות הרמ"א, מה עוד שנראה שהרמ"א ראה את הלקט יושר שהבאתם שאוסר ובכ"ז פסק כמתירים.
נדמה לי שגם פשט המנהג להתיר בכה"כ

במחילה, הנקודה היא לא הראשונים שחלקו, זה ודאי כבר נפסק ברמ"א לקולא .אבל מה נאמר על כך שכמה אחרונים המובאים במ"מ הבינו שדברי הרמ"א אינם שייכים לדידן. לגבי המנהג אכן ראיתי כעת בהלכות חג בחג שהרב קרפ כותב שהא"ר , הגר"ז ודה"ח וש"א כתבו שהמנהג להסתפר, כנראה שדברי הנוב"י ג"כ נשארו רק כדעת יחיד

מנהג לא רואים בספרים (ס' שוואה) אלא בספרים (ס' פתוחה)

לתןמי חשבתי שכל הנפ"מ היא לאשכנזים אבל לספרדים אין נפ"מ כי מחכים לל"ד בעומר. כעת ראיתי בפורום אחד את הדברים הבאים על מנהג מרוקו:

יש 3 מנהגים במרוקו בעניין תספורת בימי העומר

יש שנהגו שלא להסתפר עד ל"ג לעומר

ראה בספרו של הרה"ג יהושע מאמאן שליט"א, 'עמק יהושע' חלק ד' יו"ד סימן ב' וז"ל: "הלא תראה הלכה רווחת אצלינו להסתפר ביום ל"ג לעומר בבוקר כדעת הרמ"א ע"ה (באור"ח סי' תצ"ג ס"ב), זולת איזה תלמידי חכמים שמחמירין, ולא מסתפרין עד יום ערב חג השבועות, כדעת רבנו האר"י ע"ה" וכו', ע"ש.

יש שנהגו שלא להסתפר עד ל"ד לעומר כפי שיטת מר"ן
ראה בספרו של הרה"ג ברוך אסבאג זצ"ל, 'מנחת משה' עמוד 42. וכן ראה בספרו של הרה"ג יוסף בן נאיים זצ"ל, 'נוהג בחכמה', עמוד מ"ט, שם הביא את שני המנהגים – כפי שיטת מר"ן זצ"ל וכפי שיטת המקובלים. והוסיף שלנוהגים עד ל"ד בעומר, אם חל ל"ג בעומר ביום א' מגלחים ביום ו' לכבוד שבת. וכ"כ הרה"ג אברהם עמאר שליט"א בקונטרס הערות על ספר 'מגן אבות' וז"ל: "המנהג של הת"ח של עירנו עד ערב חג השבועות כדברי האר"י, ושאר בעלי בתים יראי ה' עד ל"ד בעומר".

ויש שנהגו שלא להסתפר עד יום ערב חג השבועות כפי מנהג המקובלים

וכ"כ מרן החיד"א זצ"ל בספרו 'מורה באצבע' סי' ח' סעיף רכ"א : "מנהג שלא יגלח בימי העומר. ולפי דעת רבנו האריז"ל אינו מטעם אבלות כאשר כתבו הפוסקים, רק יש סוד בדבר. ולפי הרב האר"י, צריך שלא לגלח מערב פסח עד ערב חג השבועות, ולפי דעתו כל מאי דשרו האחרונים לגלח בראש חודש או אם הוא חתן וכיוצא, וביום ל"ג או ל"ד לעומר – הכל אסור". וכך נהגו בג'רבא ראה בספרו של הרה"ג משה כלפון הכהן זצ"ל, 'ברית כהונה' אות ע' סעיף ט"ו. כמו"כ מנהג ג'רבא שלא עורכים חתונות בין פסח לשבועות.

השנה, של"ג לעומר חל במוצ"ש, גם לנוהגים להסתפר ביום ל"ג וגם לנוהגים להסתפר ביום ל"ד, המנהג להסתפר ביום שישי לכבוד שבת.

מן הדרום כתב:הרמ"א התיר , המ"ב לא התיחס. ראו במצורף כמה מ"מ שהענין לא פשוט למשל- נוב"י שזה שייך רק אם אומרים שמותר להסתפר בליל ל"ג. שכנה"ג שזה משהו נקודתי כשספרים לא עבדו ביום א. מה דעתכם?

ראיתי את כל המקורות שהבאת ויש להעיר עליהם כדלהלן:
א. מה שהבאת מהלקט יושר, הלקט יושר הביא בשם מהרי"ל לאסור, וכבר הביאו בדרכי משה גם כן לאסור וכתב ואף על פי שמהרי"ל התיר, יש להקל כמהר"י וייל.
ב. מה שהבאת בשם הנודע ביהודה אמת שכן כתב, אמנם דברי הנודע ביהודה תמוהים מאד לכאורה, שהרי הרמ"א גופיה הביא להתיר להסתפר בערב שבת בכהאי גוונא, אף שהביא דברי המהרי"ל שאסור להסתפר מבערב. ודברי הנודע ביהודה תמוהים מאד לכאורה, וצע"ג.
ג. דברי האגרות משה שהבאת לא מוכיחים מידי. [וד"ה ותדע כו' הם מדבריך ולא מדברי האגרות משה וראוי לציין זאת]. ואדרבה בדברי האגרות משה יש הסבר לדברי הרמ"א שאף שלא מסתפרים במוצאי שבת כי אין מקילין בתספורת אלא מן הבוקר, אבל כיון שבבוקר מסתפרים ועושים זאת מחמת שמחשיבים את ל"ג ליום טוב, ממילא הוי זילותא לשבת של"ג הוי יום טוב ושבת אינו חשוב כהך יום טוב. ומה שאין זה סמוך לשבת ממש כי בליל ל"ג לא מסתפרים לא מועיל לזה, כי הרי הוי אותו היום ולא דמי לאם חל ביום שני שיש הפסק יום באמצע מה שאין כן הפסק הלילה אינו הפסק אמיתי כי בסופו של דבר מחשיבים את היום הזה ליום טוב [ולנצרכים אפשר להוסיף דברי הגרעק"א סימן רצט בגליון השו"ע דכל יום ראשון חשיב מוצאי שבת.
ד. מה שכתבת להלן וזה לשונך

'לפי הנוב"י יש לשאול הרי המ"ב ,שלא היחס כלל לעניננו, אסר להסתפר בליל לג [ועיין ברב קרפ שפקפק בדעת האוסרים] , א"כ יאסר עלינו, אף שאיננו אומרים תחנון בערב ל"ג',

לא הבנתי לשונך כל כך בכל אופן המשנה ברורה לא אסר להסתפר בליל ל"ג אדרבה הוא כתב שמותר ורק העולם היום נוהג לאסור.
סוף דבר ברור מדברי הרמ"א שמותר להסתפר בערב שבת גם לפי מנהגינו ואף שודאי יש אוסרים וכמבואר בלבוש ובאליה זוטא ועוד אחרונים. המשנה ברורה הכריע להקל בזה דלא כהנך פוסקים וכן עמא דבר. ואין לפקפק על מנהג העולם.

ובאותו עניין, להסוברים שמותר להסתפר ביום ו' לכבוד שבת, האם יש לנוהג היתר אף בחמישי בלילה?.

ברבבות אפרים כתב שבמקום שאי אפשר להסתפר ביום ו אפשר שיכול להתספר בליל שישי
ומ"מ כתב שביום ו יש להקל ובלילה יש להחמיר

הגאון רבי מרדכי בונים זילברברג רבה של שיכון ה' בבני ברק, מביא בעלונו התורני היוצא לאור מידי שבוע, את דברי הרמ"א בסימן תצ"ג סעיף ב' שכתב "אם חל ל"ג בעומר ביום ראשון נוהגים להסתפר ביום שישי לכבוד השבת".

הרב זילברברג אף הוסיף "שמעתי ממורי ורבי מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א שמותר להסתפר כבר מליל שישי כיוון שזה נחשב לכבוד השבת".

אולם עיין משנה ברורה רס ס"ק ה

לא כ"כ ברור מה הכוונה, הרי בלא"ה מצד כבוד שבת צריך להסתפר ביום ו' בבוקר. (במ"ב סי' ר"ס הנ"ל אין מפורש, אבל יותר מפורש בשכנה"ג שם סק"א, א"ר סק"ח, וכ"מ במ"ב תקל"א ב' לגבי עיו"ט).
וכנראה המכוון למי שאי אפשר לו להסתפר ביום ו'.

פשוט וברור בלא צל של ספק שאסור להסתפר בלא סיבה מיוחדת בליל ששי, מרן הגראי"ל כנראה אמר כן ביחס למי שלא יכול להסתפר ביום ששי שבגוונא שאינו יכול ביום, יכול להסתפר בליל ששי. אבל אם יכול להסתפר בליל ששי ברור שיסתפר רק ביום ששי ולא בליל ששי. לא ראיתי את העלון בפנים אבל אם כתוב בו אחרת הוא פשוט טעה בהבנת דברי מרן הגראי"ל.

כוונתי רק למי שאינו יכול להסתפר ביום שישי ופשוט.
ויש לעיין לפמש"כ המשנה ברורה שכל מה שסמוך לשבת הוי כבוד יותר א"כ מה הדין במי שא"א לו להסתפר ביום שישי וגם לא בליל שישי (לא לענין ימי ספירה) אם יהיה כבוד לשבת במה שמסתפר ביום חמישי

ר' אליהו מן אמר שמרן הגרח"ק התיר לספר גם בליל שישי, והשמועה צריכה בירור, ועדיין לא הצלחתי לבררה.

הגרח"ק שליט"א מספר את ילדי החלאקה כבר ביום שישי, וצ"ע שהרי כל ההיתר להסתפר בער"ש הוא משום כבוד השבת, וזה לא שייך לכאו' בילדי חלאקה, ובפרט שהם הרי רק גוזזים כמה שערות אצל הרבנים בער"ש ואת עיקר התספורת יעשו בל"ג בעומר.
ואולי לא פלוג.
ואולי בגזיזת כמה שערות יש להקל. וצ"ע.

ש. ספראי כתב:הגרח"ק שליט"א מספר את ילדי החלאקה כבר ביום שישי, וצ"ע שהרי כל ההיתר להסתפר בער"ש הוא משום כבוד השבת, וזה לא שייך לכאו' בילדי חלאקה, ובפרט שהם הרי רק גוזזים כמה שערות אצל הרבנים בער"ש ואת עיקר התספורת יעשו בל"ג בעומר.
ואולי לא פלוג.
ואולי בגזיזת כמה שערות יש להקל. וצ"ע.

קטנים מותר לספר בסה"ע. ראה בה"ל תצג,א (אמנם עי' אג"מ או"ח ב,צו).
ואף בג' השבועות הח"א מתיר עד שש"ב כמובא במ"ב תקנא,פב.

ש. ספראי כתב:ר' אליהו מן אמר שמרן הגרח"ק התיר לספר גם בליל שישי, והשמועה צריכה בירור, ועדיין לא הצלחתי לבררה.

הגרח"ק שליט"א מספר את ילדי החלאקה כבר ביום שישי, וצ"ע שהרי כל ההיתר להסתפר בער"ש הוא משום כבוד השבת, וזה לא שייך לכאו' בילדי חלאקה, ובפרט שהם הרי רק גוזזים כמה שערות אצל הרבנים בער"ש ואת עיקר התספורת יעשו בל"ג בעומר.
ואולי לא פלוג.
ואולי בגזיזת כמה שערות יש להקל. וצ"ע.

כמו שכתב מה שנכון נכון מותר לספר קטנים בספירת העומר וכמו שהארכתי באשכול על תספורת נשים בספירת העומר ראה שם.
אך יתירה מכן כבר ביאר באגרות משה [המובא בדברי פותח האשכול] שטעם ההיתר להסתפר בערב שבת הוא משום שבזה שמסתפרים בלג בעומר ומחשיבים לג בעומר ליום טוב ולכבוד שבת לא מתירים הוי זילותא לשבת. ואם כם אם יספרו את ילדי החאלאקע רק בלג בעומר ולא ביום ששי הרי מוכיח ששבת לא מתירה תספורת ולג כן, אם כו הוי זילותא דשבת.

אם מספרים ילד חלאק'ה בל"ג המשמעות היא שמקפידים לספרו בל"ג בעומר כפי המנהג. ותו לא.

ש. ספראי כתב:ר' אליהו מן אמר שמרן הגרח"ק התיר לספר גם בליל שישי, והשמועה צריכה בירור, ועדיין לא הצלחתי לבררה.

תמוה מאוד. שהרי כשחל ל"ג ביום שישי כתב המ"ב (תצג יא) אם זה שעת הדחק "אפשר" שיש להקל לספר מהלילה. ומאי שנא?

הריני מסביר דבריך: ומפורש שם שזה רק בהסתמך על הפוסקים שבלא"ה מותר מליל ל"ג.

(רמ"א: ואין להסתפר עד ל''ג בעצמו ולא מבערב) ויש מאחרונים שמקילין להסתפר מבערב [מי''ט וא''ר] וסיים א''ר דמ''מ לענין נשואין לא ראיתי מקילין כ''א ביום ל''ג בעומר בעצמו ולא בלילה שלפניו אכן כשחל ל''ג בעומר בע''ש והוא לו שעת הדחק לעשות ביום אפשר שיש להקל לו לעשות בלילה שלפניו:

טעות מוחלטת המשנה ברורה לא מדבר על תספורת אלא על נישואין בליל ל"ג בעומר. וראה אליה רבה.

למען דעת:
היום בבוקר יום ה' ל' למטמוני"ם, נכנסו אברכים ושאלו את הגר"ח קניבסקי שליט"א האם מותר להסתפר בליל שישי הערב והשיב: אסור.

מן הדרום כתב:לתןמי חשבתי שכל הנפ"מ היא לאשכנזים אבל לספרדים אין נפ"מ כי מחכים לל"ד בעומר. כעת ראיתי בפורום אחד את הדברים הבאים על מנהג מרוקו:

יש 3 מנהגים במרוקו בעניין תספורת בימי העומר

יש שנהגו שלא להסתפר עד ל"ג לעומר

ראה בספרו של הרה"ג יהושע מאמאן שליט"א, 'עמק יהושע' חלק ד' יו"ד סימן ב' וז"ל: "הלא תראה הלכה רווחת אצלינו להסתפר ביום ל"ג לעומר בבוקר כדעת הרמ"א ע"ה (באור"ח סי' תצ"ג ס"ב), זולת איזה תלמידי חכמים שמחמירין, ולא מסתפרין עד יום ערב חג השבועות, כדעת רבנו האר"י ע"ה" וכו', ע"ש.

יש שנהגו שלא להסתפר עד ל"ד לעומר כפי שיטת מר"ן
ראה בספרו של הרה"ג ברוך אסבאג זצ"ל, 'מנחת משה' עמוד 42. וכן ראה בספרו של הרה"ג יוסף בן נאיים זצ"ל, 'נוהג בחכמה', עמוד מ"ט, שם הביא את שני המנהגים – כפי שיטת מר"ן זצ"ל וכפי שיטת המקובלים. והוסיף שלנוהגים עד ל"ד בעומר, אם חל ל"ג בעומר ביום א' מגלחים ביום ו' לכבוד שבת. וכ"כ הרה"ג אברהם עמאר שליט"א בקונטרס הערות על ספר 'מגן אבות' וז"ל: "המנהג של הת"ח של עירנו עד ערב חג השבועות כדברי האר"י, ושאר בעלי בתים יראי ה' עד ל"ד בעומר".

ויש שנהגו שלא להסתפר עד יום ערב חג השבועות כפי מנהג המקובלים

וכ"כ מרן החיד"א זצ"ל בספרו 'מורה באצבע' סי' ח' סעיף רכ"א : "מנהג שלא יגלח בימי העומר. ולפי דעת רבנו האריז"ל אינו מטעם אבלות כאשר כתבו הפוסקים, רק יש סוד בדבר. ולפי הרב האר"י, צריך שלא לגלח מערב פסח עד ערב חג השבועות, ולפי דעתו כל מאי דשרו האחרונים לגלח בראש חודש או אם הוא חתן וכיוצא, וביום ל"ג או ל"ד לעומר – הכל אסור". וכך נהגו בג'רבא ראה בספרו של הרה"ג משה כלפון הכהן זצ"ל, 'ברית כהונה' אות ע' סעיף ט"ו. כמו"כ מנהג ג'רבא שלא עורכים חתונות בין פסח לשבועות.

השנה, של"ג לעומר חל במוצ"ש, גם לנוהגים להסתפר ביום ל"ג וגם לנוהגים להסתפר ביום ל"ד, המנהג להסתפר ביום שישי לכבוד שבת.

מנהג רוב ככל הספרדים שמסתפרים רק ביום ל"ד (שני בבוקר) ולא ביום ששי.

שלמה בן חיים כתב:פשוט וברור בלא צל של ספק שאסור להסתפר בלא סיבה מיוחדת בליל ששי, מרן הגראי"ל כנראה אמר כן ביחס למי שלא יכול להסתפר ביום ששי שבגוונא שאינו יכול ביום, יכול להסתפר בליל ששי. אבל אם יכול להסתפר בליל ששי ברור שיסתפר רק ביום ששי ולא בליל ששי. לא ראיתי את העלון בפנים אבל אם כתוב בו אחרת הוא פשוט טעה בהבנת דברי מרן הגראי"ל.

היום ביררתי אצל אחד מהאנשים הנאמנים ביותר בהעברת דברי מרן שליט"א והוא אמר לי שהוא שמע באוזניו ממרן שליט"א בפעם שעברה שהיה כהשנה, ומרן שליט"א אמר מפורש שמותר להספר בליל ששי ולא דווקא מי שלא יוכל ביום ששי.
אכן ודאי שאין זה לכתחילה, אך לא מהלכות ספירת העומר אלא מהלכות שבת שודאי לכתחילה צריך להסתפר ביום ששי ולא בליל ששי, דאז הוי יותר לכבוד שבת וכמבואר בדברי המשנ"ב סימן רס.

לפי מה ששמעתי מבעלי ההוראה, ההיתר להסתפר מהלילה הוא מוזר, ויש לברר אם מר בר רב אשי חתים עלה. בפרט לא מובן מה הלהיטות אם זה היתר ל'שעת הדחק'. ולסבר את האוזן, הפיצו את ההיתר גם בשם ר' עזריאל אויערבאך, והוא מכחיש מכל וכל, וטוען שרק מחר מותר.

שמואל דוד כתב:הגאון רבי מרדכי בונים זילברברג רבה של שיכון ה' בבני ברק, מביא בעלונו התורני היוצא לאור מידי שבוע, את דברי הרמ"א בסימן תצ"ג סעיף ב' שכתב "אם חל ל"ג בעומר ביום ראשון נוהגים להסתפר ביום שישי לכבוד השבת".

הרב זילברברג אף הוסיף "שמעתי ממורי ורבי מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א שמותר להסתפר כבר מליל שישי כיוון שזה נחשב לכבוד השבת".

אולם עיין משנה ברורה רס ס"ק ה

מה שכתבת שלכאורה המשנ"ב חולק ע"ז נראה שאינו נכון דהמשנ"ב דן להסתפר ביום חמישי ולא בליל שישי.

ומה עם להתגלח ביום שישי? לכאורה על אחת וכמה וכמה שמותר, לכבוד שבת?

אבישי פרי כתב:ומה עם להתגלח ביום שישי? לכאורה על אחת וכמה וכמה שמותר, לכבוד שבת?

להסתפר ולהתגלח אחת היא. וודאי מותר מחר להתגלח לכבוד שבת.

שמר כתב:

שמואל דוד כתב:הגאון רבי מרדכי בונים זילברברג רבה של שיכון ה' בבני ברק, מביא בעלונו התורני היוצא לאור מידי שבוע, את דברי הרמ"א בסימן תצ"ג סעיף ב' שכתב "אם חל ל"ג בעומר ביום ראשון נוהגים להסתפר ביום שישי לכבוד השבת".

הרב זילברברג אף הוסיף "שמעתי ממורי ורבי מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א שמותר להסתפר כבר מליל שישי כיוון שזה נחשב לכבוד השבת".

אולם עיין משנה ברורה רס ס"ק ה

מה שכתבת שלכאורה המשנ"ב חולק ע"ז נראה שאינו נכון דהמשנ"ב דן להסתפר ביום חמישי ולא בליל שישי.

לא הבנתי

האם מותרת גם שמיעת מוזיקה ביום שישי?

גלעד כתב:האם מותרת גם שמיעת מוזיקה ביום שישי?

חלילה, כל ההיתר הוא מה שעושים לכבוד שבת. ושמיעת מוזיקה אינו לכבוד שבת ואף מוהרש"ק שהתיר נישואין בערב שבת כמבואר בדבריו בשו"ת האלף לך שלמה סימן של [הובא בדברי פותח האשכול] ביאר שהנישואין לכבוד שבת. וגם עליו חלקו כמבואר בשו"ת דברי מלכיאל חלק ג סימן כג [גם הוא הובא בדברי פותח האשכול].

שלמה בן חיים כתב:טעות מוחלטת המשנה ברורה לא מדבר על תספורת אלא על נישואין בליל ל"ג בעומר. וראה אליה רבה.

כן הוא כאשר דיברת.
ומה שעולה לפ"ז, שבאמת משמע שהמ"ב נוטה להקל בתספורת בליל ל"ג כד' האחרונים.

אמת, ומנהגינו משונה מאד, כי יש מחלוקת הפוסקים אם בליל ל"ג בעומר מותר כבר לישא ולהסתפר, וטעם מחלוקתם ביאר בשולחן ערוך הגר"ז שנחלקו מתי פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות אם פסקו ביום ל"ג או כבר בתחילת ליל ל"ג פסקו, וכתב שבזה גם תלויה המחלוקת אם לומר תחנון בערב ל"ג בעומר או לא. ואנו נוהגים איסור תספורת בליל ל"ג בעומר ומאידך אין אומרים תחנון במנחה ערב ל"ג בעומר, וצ"ע.

שמואל דוד כתב:

שמר כתב:

שמואל דוד כתב:הגאון רבי מרדכי בונים זילברברג רבה של שיכון ה' בבני ברק, מביא בעלונו התורני היוצא לאור מידי שבוע, את דברי הרמ"א בסימן תצ"ג סעיף ב' שכתב "אם חל ל"ג בעומר ביום ראשון נוהגים להסתפר ביום שישי לכבוד השבת".

הרב זילברברג אף הוסיף "שמעתי ממורי ורבי מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א שמותר להסתפר כבר מליל שישי כיוון שזה נחשב לכבוד השבת".

אולם עיין משנה ברורה רס ס"ק ה

מה שכתבת שלכאורה המשנ"ב חולק ע"ז נראה שאינו נכון דהמשנ"ב דן להסתפר ביום חמישי ולא בליל שישי.

לא הבנתי

יש הבדל בין יום חמישי בבוקר לבין יום חמישי בערב/לילה שכבר מוכדר ע"פ היהדות כיום שישי, וכל מה שכ' המשנ"ב עוסק ביום חמישי בבוקר אבל בליל שישי אין משמעות מדבריו. מובן יותר?.

כוונתך שאפילו שלא בשעת הדחק אפשר להסתפר בליל שישי ובשעת הדחק יהיה מותר אפילו ביום חמישי?

מנהג בני מרוקו גם בזה לילך אחר מנהג האשכנזים ומסתפרים בערב שבת . אך יש טוענים שכל זה לאלו שבכל שנה נוהגים להסתפר בל"ג אבל לאלו שהחמירו על עצמם להסתפר בכל שנה בל"ד אז ג"כ השנה לא יסתפר בערב שבת.

מצורף מה שכתבתי בעניותי בענין זה. ועיין סימן ד לענין ליל שישי

ראוי לציין בהקשר זה שלדעת האר"י ישנו עניין מיוחד ביום ל"ג בעומר ממנו (ואילך) נובע ההיתר בתספורת.
בעוד בכתבי רח"ו משמע שדעת האר"י שאין להסתפר כל העומר בשום פנים ואופן, בכתבי תלמידי האר"י האחרים מובא שאע"פ שזו הנהגה טובה עם שורש על פי הסוד (ומדברי רח"ו למדנו שכך נהג האר"י עצמו), סו"ד מעיקר הדין מותר להסתפר כבר בל"ג.
ועל כן על פי דברי האר"י הללו יוצא לכאורה כי אין להקדים ולהסתפר ביום ו'.

מגדל כתב:בכתבי תלמידי האר"י האחרים

מי?

במסתרים כתב:

מגדל כתב:בכתבי תלמידי האר"י האחרים

מי?

כמוס עמדי וחתום באוצרותי. לעת עתה.

שמר כתב:

שמואל דוד כתב:

שמר כתב:

שמואל דוד כתב:הגאון רבי מרדכי בונים זילברברג רבה של שיכון ה' בבני ברק, מביא בעלונו התורני היוצא לאור מידי שבוע, את דברי הרמ"א בסימן תצ"ג סעיף ב' שכתב "אם חל ל"ג בעומר ביום ראשון נוהגים להסתפר ביום שישי לכבוד השבת".

הרב זילברברג אף הוסיף "שמעתי ממורי ורבי מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א שמותר להסתפר כבר מליל שישי כיוון שזה נחשב לכבוד השבת".

אולם עיין משנה ברורה רס ס"ק ה

מה שכתבת שלכאורה המשנ"ב חולק ע"ז נראה שאינו נכון דהמשנ"ב דן להסתפר ביום חמישי ולא בליל שישי.

לא הבנתי

יש הבדל בין יום חמישי בבוקר לבין יום חמישי בערב/לילה שכבר מוכדר ע"פ היהדות כיום שישי, וכל מה שכ' המשנ"ב עוסק ביום חמישי בבוקר אבל בליל שישי אין משמעות מדבריו. מובן יותר?.

עי' בשו"ת בית דוד למוהר"ר יוסף דוד מסלוניקי שמתיר בפשיטות להסתפר החל מליל שישי

בסימן שצ"ט (סעיף ג') נחלקו הרמ"א והמחבר בהא דמתירים להאבל בתוך שלשים לספר ולרחוץ ולכבס בערב הרגל, דלדעת המחבר יש להתיר לו כבר מבוקר, אך הרמ"א חולק וכתב דאין להתיר עד סמוך לחשיכה, וכן הגיה הרמ"א באורח חיים סימן תקמ"ח (סעיף ח') שרק סמוך לערב מותר, וביאר שם המשנה ברורה (ס"ק ל"א) "כדי שיהיה ניכר שהוא משום כבוד הרגל".

ועיין מה שכתב הש"ך בסימן שצ"ט (סק"י) שמקור דברי הרמ"א הוא מדברי ההגהת אשר"י בשם הראבי"ה והובאו בבית יוסף שם, שכתב וז"ל, אפילו חל יום ח' או ט' בערב הרגל צריך להמתין עד סמוך ללילה שאז ניכר שבשביל הרגל הותר כן כתב ראבי"ה, עכ"ל. (ולענין מה נקרא סמוך, בבדי השולחן (סימן שצ"ט סק"ע) כתב שלא ראה בפוסקים כמה נקרא סמוך, ועיין בערוך השולחן בסימן תקמ"ח (סעיף ח') שכתב "כשעות שתים קודם לערב ולא קודם". ועיין בשער הציון שם (ס"ק כ"ג) שכתב להקל בשעת הדחק לאחר חצות בצירוף דעת המחבר שמשמע מדבריו שאף קודם חצות מותר.)

ולכאורה הוא הדין לענין יום ל' שפגע בשבת שמתירים לו לרחוץ בערב שבת לכבוד שבת, שאין לנו להתיר עד סמוך לשבת ולא מבוקר, אף שלא הגדיש כן הרמ"א שם רק כתב שמותר בערב שבת, יש לומר שסמך על דבריו לעיל, וכן פשיטא לי' להבדי השולחן שם (ס"ק כ"ה) שגם בזה צריך להמתין עד סמוך לחשיכה כדי שיהא ניכר שרוחץ לבכוד שבת. ושוב ראיתי שהדבר מפורש בדברי הדרכי משה שם, שכתב שם באמצע דבריו וז"ל, דבר שאי אפשר לעשותו בלילה מותר לעשות סמוך לשבת אם חל יום ל' בשבת, עכ"ל, הרי מפורש שגם הכא אין להתיר עד סמוך לשבת.

ולפי זה נראה דגם בהא שהתיר הרמ"א להסתפר בערב שבת כשחל ל"ג ביום ראשון אין להתיר עד סמוך לערב, שכל יסוד ההיתר הוא לדמותו לדין אבל שחל יום ל' בשבת כמבואר בדברי המהר"י ווייל, ואם כן אין להקל הכא יותר מהתם. ומאוד תמהני על הפוסקים שלא הזכירו דבר זה.