פורום אוצר החכמה

בדרך כלל פוסקים שאם אדם שכח לספור בברכה בלילה וגם ביום בלי ברכה, שוב לא יספור בברכה, שמעתי שתלמידי הבעש"ט ספרו גם אם שכחו לילה ויום, מה המקור לדבר ומי מהחסידים נהג כך, ומה מקור דין זה בהלכה

כאן
http://www.otzar.org/aspcrops/52012_131_1700446703-1742014.asp

כעת ראיתי, וברצוני לדעת האם יש כזה מנהג עד עתה:

לאחרונה פירסם הרב רועי סיטון מאמר בכתב-עת אסיף, ד, שבו הוא טוען שיש להמשיך לספור בברכה. איני יודע אם הוא התייחס שם למנהג בנושא זה. כל המאמרים שהתפרסמו באסיף עלו לאתר שלהם.

כמדומה גם הרב יצחק ברדה פסק בזה דלא כהשו"ע, והגר"ע יוסף בחזון עובדיה יצא נגדו בחריפות עד שכתב שיראי ה' יתרחקו מהוראותיו.

כמדומה שכבר הבאתי פעם בפורום. שמעתי פעם מר' אשר וויס בשיעור, שהתבטא נגד המלקטים שמביאים דברי הרה"צ בעל היכל הברכה אלו. ואמר קרוב ללשון זו: "חומה של ברזל מפרידה בין דבריו לבין הלכה. ועם כל גדולתו וקדושתו דברים אינם נוגעים להלכה כלל. והוסיף עוד ביטויים חריפים על הטשטוש שחל בתחום זה.

---

אם יעלה בידי או ביד מי מהחברים למצוא הדברים בפורום, אולי שם הם מדויקים יותר, משום שנכתבו סמוך לשמיעתם.

מאמר בחיוב ברכה מהר' רועי סיטרון (אסיף, ד).

יוצא פוניבז' כתב:כמדומה גם הרב יצחק ברדה פסק בזה דלא כהשו"ע, והגר"ע יוסף בחזון עובדיה יצא נגדו בחריפות עד שכתב שיראי ה' יתרחקו מהוראותיו.

באחד מהקבצים מתורת הגרע"י זצ"ל ובנו הראש"ל שליט"א , בגליון החדש, יש גם על זה

ביחס לתשובת הרמב"ם המפורסמת, שהביא הרב קאפח בפירושו למשנ"ת, כדאי לדעת שרי"צ לנגרמן, מי שהביא את התשובה לרב קאפח, חזר בו בזמן האחרון מייחוס התשובה לרמב"ם עצמו, והוא מסתפק בכך שמדובר בת"ח "בן דורו של רבי מימון אבי הרמב״ם, מתלמידיו של רבי יוסף אבן מיגאש". כאן דבריו המלאים: http://imhm.blogspot.co.il/2017/01/blog-post_23.html.

מן הסתם מי שפוסק כדעת האדמו"ר מקאמאנא נוהג כך גם כיום.

עיין בשו"ת דברי משה להגאון רבי משה הלברשטאם זצ"ל סימן כט אות ז שהביא גם מהרה"ק מצאנז שהורה הלכה למעשה לספור בברכה גם מי ששכח לספור

בפרט למי שהוא משמש כש"ץ כגון אבל ל"ע היו מורים תלמידי ותלמידי תלמידים של הרה"ק מצאנז לספור בברכה

גם הגרמ"א פריינד זצ"ל פסק כן וכדעת הדברי חיים מצאנז זי"ע (עי' ספר מרא דשמעתתא עמ' קי"ז).
ומעניין לציין דהדברי חיים וגם הגרמ"א פריינד וגם הגר"מ הלבשטאם שהם נהגו כך וגם הורו כן לרבים אן שכחו, כולם נסתלקו לעולמם בימי הספירה, וכידוע הויכוח באחרונים במי שידוע שלא יגמור לספור, האם יתחיל, והיינו אליבא דמ"ד שהוא מצוה אחת, אך אליבא דמ"ד שהם מצוות נפרדות אין שום הוו"א של ספק דל"ה ברכה לבטלה והבן הדברים. (להערה בעלמא)

לפי מיטב ידיעתי כ' אלול לעולם אינו באמצע ספירה וביום זה נסתלק הרמ"א פריינד זי"ע בשנתשנ"ו

כן הרה"ק מקאמרנא נפטר בספירת העומר

חלמישצור כתב:ביחס לתשובת הרמב"ם המפורסמת, שהביא הרב קאפח בפירושו למשנ"ת, כדאי לדעת שרי"צ לנגרמן, מי שהביא את התשובה לרב קאפח, חזר בו בזמן האחרון מייחוס התשובה לרמב"ם עצמו, והוא מסתפק בכך שמדובר בת"ח "בן דורו של רבי מימון אבי הרמב״ם, מתלמידיו של רבי יוסף אבן מיגאש". כאן דבריו המלאים: http://imhm.blogspot.co.il/2017/01/blog-post_23.html.

ועיי' ר"ד הנשקה, 'על תשובה בדין ספירת העומר שיוחסה בטעות לרמב"ם ועל שיטת הרמב"ם בעניינה', סידרא לב, תשע"ז, עמ' 203-213

ויעויין במאמר בעניין (על ההלכה לא על המנהג) בירחון האוצר אייר תשע"ט
viewtopic.php?f=7&t=31425&p=542864&hilit=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F#p542784

איש_ספר כתב:כמדומה שכבר הבאתי פעם בפורום. שמעתי פעם מר' אשר וויס בשיעור, שהתבטא נגד המלקטים שמביאים דברי הרה"צ בעל היכל הברכה אלו. ואמר קרוב ללשון זו: "חומה של ברזל מפרידה בין דבריו לבין הלכה. ועם כל גדולתו וקדושתו דברים אינם נוגעים להלכה כלל. והוסיף עוד ביטויים חריפים על הטשטוש שחל בתחום זה.

---

אם יעלה בידי או ביד מי מהחברים למצוא הדברים בפורום, אולי שם הם מדויקים יותר, משום שנכתבו סמוך לשמיעתם.

כיהודה ועוד לקרא, גם אני שמעתי מפיו את הביטוי הזה על היכל הברכה, ועל המלקטים שגובה מעל גבוה העתיקו דבריו ונעשה הדבר כבר כיש אומרים ויש אומרים.
וממילא נצוינו להאמין לעדים כמו לנביא, ומה צורך בהקלטה?

שיעור נחמד בזה

השיעור באידיש נלמד ע"י הרב עמרם יונגרייז במסגרת 'שיעורי הלכה ואגדה'

בדיוק השנה נתקלתי באדם דתי שלא סופר בכלל, בגלל שלילה אחד הוא שכח. זה גרם לי להרבה מחשבות.

לענין כתב:בדיוק השנה נתקלתי באדם דתי שלא סופר בכלל, בגלל שלילה אחד הוא שכח. זה גרם לי להרבה מחשבות.

ואולי לכן יש שהעדיפו להעמיד על עיקר הסברא ולהורות לספור בברכה, כי היכי דלא ליתו לזלזולי ביה.

מאמר נחמד בנושא, פורסם לפני כמה שנים ב'קולמוס' (אמנם לפני הגילוי האחרון על התשובה שיוחסה לרמב"ם)

הרב י"י וייס

שו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' צ"ו): א. רב מנהיג בעירו ששכח באחד הימים של ספה"ע לספור הספירה ע"י שלא התפלל בביהכ"נ ונשאלתי מה יעשה בשאר הימים כי הוא רגיל לספור ברבים ואיכא כבוד התורה ובזיון אם לא יספור. +ח"א העירני דהלא אפשר שהוא יבקש ממישהו שלא יברך והוא יכוון להוציאו וה"ר מאו"ח סי' רצ"ז דמי שאינו מריח אעפ"כ יכול להוציא, ובאמת זה אינו דהתם בסי' רצ"ז הגרעק"א באמת מפקפק בזה מכח אינו מחויב בדבר שאינו יכול להוציא וע"ש מה שתי' בזה ונ"ד הו"ל כמו בן עיר שאינו יכול להוציא בן כרך ובן כרך לבן עיר כמבואר בירושלמי ובפוסקים סי' תרפ"ח וע"ש במ"ב ס"ק ח' ובשעה"צ שם, ושו"ר בפר"ח סי' תפ"ט כ' מפורש כדברינו שאינו יכול להוציא ואף על פי דאיכא חולקים על הפר"ח כ' בס' כף החיים בשם הרבה מאחרונים דהלכה כפר"ח ועיין ג"כ בס' שיח השדה שער ברכת ה' סי' ג' מש"כ בדברי הפר"ח, ודע דאין מדברי פר"ח הנ"ל סתירה לדברינו שהרי כ' שש"צ אפי' קבוע אינו יכול להוציא, דגם אני לא כתבתי רק ברב בעירו דאיכא בזה כבוד התורה וגם כבוד הצבור ע"פ מש"כ בפנים.+ בעניותי במקום הדחק כזה אפשר לסמוך על דעת הראשונים בסי' תפ"ט דכל יום מצוה בפ"ע ויספור בשאר ימים בברכה וכבר ידוע דהי' גדולים שעשו מעשה גם בלי זה לספור השאר בברכה, ואף על פי שאין לעשות כן כיון דכבר נפסקה הלכה סי' תפ"ט ס"ח, מ"מ כה"ג דאיכא כבוד התורה וכבוד הצבור אפשר לסמוך בזה, ועיין כיו"ב או"ח סי' צ"ב ס"א לענין נצרך לנקביו דאע"פ דאית בי' תועבה מעיקר הדין מתירין כה"ג ע"ש במ"א ביאור הלכה ד"ה הי', ומכ"ש כאן דאיכא מחלוקת הראשונים, וכבר ידוע מש"כ הש"ך יו"ד סי' רמ"ב דבשעת הדחק בדרבנן אפשר לסמוך על דעת יחיד.

בברכה המשולשת כתב:

יוצא פוניבז' כתב:כמדומה גם הרב יצחק ברדה פסק בזה דלא כהשו"ע, והגר"ע יוסף בחזון עובדיה יצא נגדו בחריפות עד שכתב שיראי ה' יתרחקו מהוראותיו.

באחד מהקבצים מתורת הגרע"י זצ"ל ובנו הראש"ל שליט"א , בגליון החדש, יש גם על זה

אשמח אם תוכל להעלות את הקובץ הנ״ל שנוכל לראות ולהחכים

גלרשטיין כתב:

בברכה המשולשת כתב:

יוצא פוניבז' כתב:כמדומה גם הרב יצחק ברדה פסק בזה דלא כהשו"ע, והגר"ע יוסף בחזון עובדיה יצא נגדו בחריפות עד שכתב שיראי ה' יתרחקו מהוראותיו.

באחד מהקבצים מתורת הגרע"י זצ"ל ובנו הראש"ל שליט"א , בגליון החדש, יש גם על זה

אשמח אם תוכל להעלות את הקובץ הנ״ל שנוכל לראות ולהחכים

אין לי אפשרות כרגע. סליחה.
בעז"ה אחפש.

ראיתי מובא בשם הרב יששכר בער מוולאז׳ין שהורה להמשיך לספור בברכה אף מי ששכח לספור יום אחד

מאמרו של הרב אברהם קוסמן

אלא שראיתי שבשו״ת נזר כהן (ח״ב סי׳ יח) האריך לדחות את דבריו ואת כל השיטה הנ״ל בראיות רבות... לא ראיתי בפנים לכן אשמח אם מישהו יוכל להעלות את התשובה הנ״ל...

גלרשטיין כתב:ראיתי מובא בשם הרב יששכר בער מוולאז׳ין שהורה להמשיך לספור בברכה אף מי ששכח לספור יום אחד

הרב יששכר בער מוולאזין - ספירת העומר למי ששכח.PDF

מי הוא רבי יששכר בער מוואלאזין?

פלפלת בחכמה כתב:

גלרשטיין כתב:ראיתי מובא בשם הרב יששכר בער מוולאז׳ין שהורה להמשיך לספור בברכה אף מי ששכח לספור יום אחד

הרב יששכר בער מוולאזין - ספירת העומר למי ששכח.PDF

מי הוא רבי יששכר בער מוואלאזין?

בעל מעשה רב, והגהות פעולת שכיר על הרי"ף.

חלמישצור כתב:

חלמישצור כתב:ביחס לתשובת הרמב"ם המפורסמת, שהביא הרב קאפח בפירושו למשנ"ת, כדאי לדעת שרי"צ לנגרמן, מי שהביא את התשובה לרב קאפח, חזר בו בזמן האחרון מייחוס התשובה לרמב"ם עצמו, והוא מסתפק בכך שמדובר בת"ח "בן דורו של רבי מימון אבי הרמב״ם, מתלמידיו של רבי יוסף אבן מיגאש". כאן דבריו המלאים: http://imhm.blogspot.co.il/2017/01/blog-post_23.html.

ועיי' ר"ד הנשקה, 'על תשובה בדין ספירת העומר שיוחסה בטעות לרמב"ם ועל שיטת הרמב"ם בעניינה', סידרא לב, תשע"ז, עמ' 203-213

הנה מאמרו של ר"ד הנשקה.

תורה מפוארת כתב:שו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' צ"ו): א. [b]רב מנהיג בעירו ששכח באחד הימים של ספה"ע לספור הספירה ע"י שלא התפלל בביהכ"נ ונשאלתי מה יעשה בשאר הימים כי הוא רגיל לספור ברבים ואיכא כבוד התורה ובזיון אם לא יספור.... וכבר ידוע מש"כ הש"ך יו"ד סי' רמ"ב דבשעת הדחק בדרבנן אפשר לסמוך על דעת יחיד.

לכאורה יש לתמוה על דברי השה"ל, דכאן הנושא הוא ברכה לבטלה ולא מצוה דרבנן, ובברכה לבטלה גם נאמר דבשעת הדחק אפשר לברך ע"פ דעת יחיד?
ואמנם ידועים דברי התוס' במנחות סו. דמחמת ספיקא דרבנן לקולא אפשר לספור בבין השמשות וגם לברך, ואולי גם כאן כוונתו דע"פ ספיקא דרבנן לקולא נקטינן שיש כאן מצוה ואפשר לברך. אבל זה אינו נראה כלל. דהתם שייך ספיקא דרבנן לקולא לומר שמי שספר בין השמשות אינו צריך לספור שוב, וממילא מוכרע שיש כאן קיום, ואפשר לברך. אבל כאן שאדם שכח לספור וממשיך לספור בשאר הימים, איזה ספיקא דרבנן יש כאן לומר שהוא מקיים מצוה, שמכוח זה יוכל לברך.

והלא מחלוקת הפוסקים היא, אי כל יומא ויומא מצוה בפ"ע הוא או"ד כולהו יומי מצוה חדא נינהו. ושפיר אית בי' סד"ל - הלכתא כמאן.
ובסתמא נקטינן דסב"ל, ויספור בלא ברכה; אך אפשר דבשעה"ד יסמוך על דעת יחיד, וכהך דמקום שנהגו להתפלל בביה"ש.
[בכ"ז ראה שו"ע אדה"ז סי' תפט סי"ב-יג; סכ"ג-כה. יעו"ש].

יעויין מ"ש בזה בקובץ 'אור תורה' גל' תעז (סיון תשס"ז) סי' קיב.

לבי במערב כתב:והלא מחלוקת הפוסקים היא, אי כל יומא ויומא מצוה בפ"ע הוא או"ד כולהו יומי מצוה חדא נינהו. ושפיר אית בי' סד"ל - הלכתא כמאן.
ובסתמא נקטינן דסב"ל, ויספור בלא ברכה; אך אפשר דבשעה"ד יסמוך על דעת יחיד, וכהך דמקום שנהגו להתפלל בביה"ש.
[בכ"ז ראה שו"ע אדה"ז סי' תפט סי"ב-יג; סכ"ג-כה. יעו"ש].

טענתי היתה, שכדי שיהיה ספיקא דרבנן לקולא, ואז יוכל לברך, צריך שיהיה באמת נידון לחומרא או לקולא ויוכרע לקולא. כגון בספירה ביה"ש, שמי שסופר מוכרע אצלו מכוח סד"ל שאינו צריך לספור שוב ויצא יד"ח, וממילא יכול לברך על ספירה כזו. אבל מי ששכח יום אחד, אין אצלו נידון ביום למחרת האם ספירתו ספירה או לא. דמאי נ"מ בזה אם חשיבא ספירה או לא, שנאמר על כך סד"ל. ולכל היותר יש נידון האם חייב לספור או לא, וע"ז ראוי להכריע הפוך דמספק אינו חייב (וקשה טפי איך יברך). ועכ"פ לומר דע"י סד"ל מוכרע שהספירה שלו היא ספירה, ונ"מ שיכול לברך, לא הבנתי איזה "ספיקא דרבנן" יש כאן שנוכל להכריע בו לקולא.

יוצא פוניבז' כתב:

פלפלת בחכמה כתב:

גלרשטיין כתב:ראיתי מובא בשם הרב יששכר בער מוולאז׳ין שהורה להמשיך לספור בברכה אף מי ששכח לספור יום אחד

הרב יששכר בער מוולאזין - ספירת העומר למי ששכח.PDF

מי הוא רבי יששכר בער מוואלאזין?

בעל מעשה רב, והגהות פעולת שכיר על הרי"ף.

קשה, שהרי רגלו לא דרכה מימיו בוולאז׳ין אלא בווילנא.

בהקשר הזה, רצוני לשאול האם מצינו מצוות התליות במצוות אחרות, שאם לא קיים מצוה אחת נפטר ממצוה אחרת?

עוד מי שמורה שהשוכח ממשיך לספור בברכה: הרב א"ר זייני מחיפה. מאמרו בזה נדפס בספרו "עץ ארז" כרך ב.