תפילה על האתרוג בחג השבועות

[ישראל אליהו]

לענ"ד זהו הזמן ששייך לבקש בו על האתרוג, כיון שבו נדונים פירות האילן. ולא בט"ו בשבט. [ואולי כיון שאין מבקשין ביו"ט, יבקש מערב יו"ט].

[ישראל אליהו]

לא לשכוח
תז"ל רנ"ו

[שים-שלום]

לענ"ד זהו הזמן ששייך לבקש בו על האתרוג, כיון שבו נדונים פירות האילן. ולא בט"ו בשבט. [ואולי כיון שאין מבקשין ביו"ט, יבקש מערב יו"ט].

אכן כך מתאמרה משמיה דהגר"ח קנייבסקי, ואנא זעירא דמן חבריא הכנסתי את התפילה של הרב בן איש חי במחזור שים שלום לשבועות לאחר תפילת שחרית. עודנו בכת"י, בס"ד מצפים שיראה אור ויצטרף לסידור, להגש"פ, ולחוברות שים שלום לטו בשבט ופורים.

[יעקב אביעזר]

באותו עניין שמעתי שואלים למה בט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות אוכלים פירות.
ובשבועות שנידונים על הפירות ישנו מנהג להעמיד אילנות בביה"כ.
(מנהג אחר משטיחת העשבים שקשור למתן תורה - עי' מש"ב סימן תצד).

[דמשק]

לענ"ד זהו הזמן ששייך לבקש בו על האתרוג, כיון שבו נדונים פירות האילן. ולא בט"ו בשבט. [ואולי כיון שאין מבקשין ביו"ט, יבקש מערב יו"ט].

אבל הספרים שכתבו להתפלל על האתרוג (ומקורו בבני יששכר לחודש שבט בשם רבותיו) כתבו להתפלל בט"ו בשבט

[ישראל אליהו]

לענ"ד זהו הזמן ששייך לבקש בו על האתרוג, כיון שבו נדונים פירות האילן. ולא בט"ו בשבט. [ואולי כיון שאין מבקשין ביו"ט, יבקש מערב יו"ט].

אבל הספרים שכתבו להתפלל על האתרוג (ומקורו בבני יששכר לחודש שבט בשם רבותיו) כתבו להתפלל בט"ו בשבט

וצ"ע עליהם [אחה"מ].

[דמשק]

צודק כת"ר, וציין לי אחד החברים באישי, שכבר עמד בזה באשכול אחר הרב נוטר הכרמים כאן

ולהבנתי הדלה נראה בדרך אפשר ובעל בתי'ש, בהקדם דהנה לא מצאתי בנתיים בספרים שכתבו להתפלל על עצים טובים לעצי סוכה או על קרניים טובים ומהודרים לשופר של ר"ה וכדו', [חוץ ממנהג חב"ד שכתבו שבכל יום באמרו ואת כל תבואתה לטובה יתכוון על חטים למצה ואתרוג ויין לקידוש], ואולי עיקר הרעיון הוא כיון שהמנהג לעשות עסק בט"ו בשבט סביב אכילת פירות, לכן אמרו הצדיקים להתפלל על אתרוג, כדי שהעיסוק בפירות לא יעסוק רק באכילה אלא בענינים רוחניים, אבל בחג השבועות שכל כולו על התורה, אין ענין להפכו ליום תפילה על האתרוג.

[לעומקו של דבר]

מהיכי תיתי שיש דין בשבועות על אתרוגים מהודרים עם לבלוב. אולי הדין באופן כללי האם יהיו הרבה פירות משובחים שיהי' אפשר לאכול.

[ישראל אליהו]

מהיכי תיתי שיש דין בשבועות על אתרוגים מהודרים עם לבלוב. אולי הדין באופן כללי האם יהיו הרבה פירות משובחים.

ולכן?

[לעומקו של דבר]

מהיכי תיתי שיש דין בשבועות על אתרוגים מהודרים עם לבלוב. אולי הדין באופן כללי האם יהיו הרבה פירות משובחים.

ולכן?

ולכן אין טעם להתפלל בשבועות.

קיצור, אם הבני יששכר טוב לך, תתפלל בט"ו בשבט, ואם לא, אז לא. וא"צ בהתחכמויות.

[ישראל אליהו]

למה?
אני רוצה את הבני יששכר לחצאין. לפי מה שמסתבר.

[לעומקו של דבר]

למה?
אני רוצה את הבני יששכר לחצאין. לפי מה שמסתבר.

אני רוצה לברוא עכשיו עגלא תילתא לשבת קודש. לא כל מה שרוצים מסתדר.
אי אפשר לחתוך כרצונך.

[ישראל אליהו]

לא הבנתי. למה אי אפשר להסכים רק עם חצי?
וכי הדברים תלויים זב"ז?

[גביר]

בת פח. א"ר חמא ברבי חנינא מ"ד (שיר השירים ב, ג) כתפוח בעצי היער וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע לעליו ושם תד"ה תפוח -הקשה ר"ת שהרי אנו רואים שגדל כשאר אילנות ומפרש דתפוח היינו אתרוג וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא ואתרוג פריו קודם לעליו שדר באילן משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים הוי פריו קודם לאותם עלים עכ"ל ואפשר דמהתם נתייסד המנהג.

[כדכד]

מהיכי תיתי שיש דין בשבועות על אתרוגים מהודרים עם לבלוב. אולי הדין באופן כללי האם יהיו הרבה פירות משובחים שיהי' אפשר לאכול.

לבלוב לכאורה שייך לערבה ולא לאתרוג

[לעומקו של דבר]

מהיכי תיתי שיש דין בשבועות על אתרוגים מהודרים עם לבלוב. אולי הדין באופן כללי האם יהיו הרבה פירות משובחים שיהי' אפשר לאכול.

לבלוב לכאורה שייך לערבה ולא לאתרוג

הכל בדרך שמחה

[כדכד]

בדרך החידוד חשבתי ליישב את הבני יששכר ולומר שאתרוג טעם עצו ופריו שווה ולכן דינו כאילן ולא כפרי