פורום אוצר החכמה

בקריאת התורה של עשרת הדברות מצינו שתי נוסחאות באופן הקריאה, טעם העליון וטעם התחתון.

וכתב בזה החזקוני, וז"ל:

יש ברוב הדברות שתי נגינות, ללמד שבעצרת שהיא דוגמת מתן תורה, ומתרגמינן הדברות, קורין דברת לא יהיה לך וכל דברת זכור בנגינות הגדולות, לעשות כל אחת מהן פסוק אחד, שכל אחד מהן דברה אחת לעצמה, ודברות לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה קורין בנגינות הקטנות לעשות ד' פסוקים שהם ד' דברות. אבל בחודש שבט כשקורין בפר' יתרו כשאר שבתות השנה, קורין לא יהיה לך וזכור בנגינות הקטנות לעשות מכל אחת מהן ד' פסוקים, ודברות לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה קורין בנגינות הגדולות לעשותן פסוק אחד, לפי שלא מצינו בכל המקרא פסוק משתי תיבות חוץ מאלו. ובשבועות דוקא כמו שפי' למעלה. גם בדברות אנכי ולא יהיה לך יש נגינה גדולה לעשותן שתיהן פסוק אחד, לזכרון שבדבור אחד נאמרו כי שמור וזכור בדבור אחד נאמרו.

והביא דבריו במג"א או"ח סי' תצד. ואמנם כן הוא מנהג הגר"א לקרוא בחג השבועות בטעם העליון, ובפר' יתרו בטעם התחתון, וכשיטת החזקוני.

ומטו משמיה דהגאון הגדול רבי שלמה פישר שליט"א שהביא מקור וביאור נחמד לדברי החזקוני, דהנה איתא בברכות ה,א: מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לוחות אלו עשרת הדברות, תורה זה מקרא, והמצוה זו משנה, אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים, להורתם זה גמרא, מלמד שכולם נתנו למשה מסיני.

וקשה הלא עשרת הדברות הם ג"כ בכלל תורה, ולמה החשיבתם הגמ' לב' דברים לוחות ותורה. ודוחק לומר, דהיינו משום שעשרת הדברות ניתנו בנפרד, ולכן חשיב תורה ודברות כ"א בפנ"ע, שהרי גם התורה איכא מאן דסבר דניתנה מגילות מגילות, ולסוף ארבעים שנה צירפם משה רבינו יחד, ואם תלוי במה שניתן לחוד צריך להחשיב את התורה עצמה כפי מספר המגילות שניתנו.

אלא ע"כ שהקב"ה נתן את עשרת הדברות למשה רבינו בב' אופנים. א] בפסוקים וטעמים כשאר פסוקי התורה. ב] נתן למשה רבינו עשרת הדברות מחולקים לדברות, ולא לפסוקים, וזהו טעם העליון, וע"כ נחשב דברות לחוד ותורה לחוד. ומאחר שבמעמד הר סיני שמענו עשרת הדברות בדברות ולא בפסוקים, לכן בחג השבועות קורין את עשרת הדברות, בדברות ולא בפסוקים.

מאמרים מאת הרב יעקב לויפר שבירר הענין לאורכו ולרחבו:
מאמר בענין קריאת עשרת הדברות שיש להם שתי מערכות טעמים שונות הנקראות "טעם העליון" ו"טעם תחתון"
טעם העליון וטעם התחתון - מאמר שני
טעם העליון וטעם התחתון - מאמר שלישי

הוגה ומעיין כתב:מאמרים מאת הרב יעקב לויפר שבירר הענין לאורכו ולרחבו:

נא להעלות כאן את המאמרים לטובת החסומים, ואנכי הק' בכללם.

האתר פתוח בנתיב. אם יש לך אתרוג, ושם הוא חסום, תוכל לבקש מהם לפתוח - יש שם עוד חומרים מעניינים.

מאמרי ר"י לויפר.

בקשר לדברי הגר"ש פישר שליט"א שהובאו לעיל, היום שמחתי לראות בספר ברכת אברהם ברכות ה, א שמעיד בגדלו שראה ושמע בעצמו שחכ"א אמר ככל הדברים הללו לפני מרן הגרי"ז והסכים על ידו בספ"י. [ונזכרתי שאכן ראיתי שהגר"ש שליט"א אמרם לפני הגרי"ז, וכנראה הוא ניהו החכ"א].

במאמר (ראשון) שנתפרסם כאן מובאות שלש תיאוריות לסיבת שתי מערכרת הטעמים שבעשרת הדיברות:

א. כך נמסר הדבר להיות נקרא בציבור (או רק בשבועות) עם טעם העליון וביחיד (או בהזדמניות אחרות) עם טעם התחתון.
ב. קרי וכתיב נשנו כאן.
ג. טעם העליון היא ממסורה הבבלית והתחתון ממסורה הטבריינית.

למעשה הוא אינו מבאר כלום מה טעם לשתי המערכות במעשה ראובן. האם נאמר בזה אותו הטעם שנאמר בעשרת הדיברות? הישנן עוד תיאוריות? שמעתי פעם שזה תלוי בענין התורגמן, שהיה נהוג בקריאת עשרת הדברים בחג השבועות, ובמעשה ראובן נקרא בפסוק אחד מפני שמעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם (מגילה פ"ד מ"י). היש מקור לטעם זה?

אשמח לשמוע ידיעת החברים.

חידוש נאה אך דחוק לומר שבגלל השינוי בטעמים לכן נחשבים לשני דברים נפרדים.
מובן הרבה יותר שמשום שניתנו בצורה שונה ונכתבו על הלוחות לכן נחשבים למשהו אחר.
ויעויין בקובץ המצורף פרקים ג' ד' בהם מבואר מהות וסיבת שתי מערכות הטעמים בעשרת הדברות.

נוטר הכרמים כתב:ואמנם כן הוא מנהג הגר"א לקרוא בחג השבועות בטעם העליון, ובפר' יתרו בטעם התחתון, וכשיטת החזקוני.

לא ידוע לי שמובא מנהג זה בשם הגר"א (אכן יש שכתבו כן, עיין בקובץ לעיל, אבל לא בשם הגר"א).

ההסבר של הגר"ש פישר עדיין לא עונה על טעם העליון שבדברות בפ' ואתחנן, ובס' בית ישי כ' דבקריאת המלך ב'משנה תורה' קרא בטעם העליון (עי"ש לא עיינתי כעת), וכ"כ עוד חכמים.
ושמא י"ל דנפק"מ בקריאה היומית של עשרת הדברות יחד עם קריאת שמע -אם אכן קראו בפ' ואתחנן- שראוי לקרות לפי הפיסוק של הטעם העליון.