איש_ספר כתב:שעת הכושר כתב:ש. ספראי כתב:אבל הרב מבריסק היה אומר בשם אביו הגר"ח ש"מה הקב"ה לכל- אף רשב"י לכל", החזו"א היה נוסע ב3 אוטובוסים כל צד למירון כל לג בעומר, החפץ חיים היה מגיע למירון מראדין במסי"נ והרב שך היה מקפיד להגיע לשם לותיקין וגומר את כל התהילים בבכיה, כאשר הגרח"ק היה מדליק שם את המדורה בכל שנה לפני השקיעה והסטייפלר היה מדבר בהתפעלות על "יום הכיפורים בפנים ושמחת תורה בחוץ". האם גם אז מבקשי המקורות היו דורשים מקורות בן אלף שנים והיו מתייחסים בסלחנות מהולה בחיוך לעולים מירונה?
האשכול בכללותו מחכים ומרתק מאד, והוא מועיל לפתוח אופקים לכה"פ במידה מסויימת, גם אם לא בהכרח לשינוי דעה. תודה למשתתפים אשר דבריהם בנחת נשמעים.
אבל הקטע שציטטתי קשה עלי מאד לעיכול בשתיקה. הרי זוהי בדיוק ליבת ההבדל בין אלו שלא ממציאים דברים מעבר למה שכתוב, וכל זמנם עמלים לברר ולדקדק שמועתם, והחינוך שלהם מבוסס על הביקורת העצמית וחתירה תמידית למקורות, ובין אלו שעושים כך בשיטתיות ובעיקרון, ואומרים את זה גם בפירוש, על גודל המעלה של דברים הבאים מתוך רגשות הלב והתנדבות ולא מתוך ההכרח של היצמדות אל המקורות.
כבר קדמו לרב ספראי צדיק אחד, שבמענה לחכם אחד שקטרג על מנהג קהילתו לומר הלל בער"פ על אפיית מצות בברכה, שקבלו כך מאליהו זל"ט, ותמה אותו חכם האם כך מתבררת הלכה, והשיבו אותו צדיק, תשובה ניצחת: אם היה כתוב בבאר היטב, דאס איז גוט? ולא יהיה הבאר היטב עדיף על אליהו הנביא!
ואף אתה אמור לו, אילו היה (אליהו) שם (בבאה"ט) לא היה נדפס על הגליון. ===
על התעוררות של שקר, הבאתי בעבר על אותו צדיק שגנח בתפילתו ואח"כ דפק על הבימה והכריז כי השבר אשר הוא שובר יצא מגדרו וכו'...
לא ירדתי לסוף דעת כת"ר.
אין ספק שהספרות החסידית גדושה במימרות על מעלת ההתעוררות והעליה לרשב"י. יש חולק על כך?
אלא מאי? כתבתי שספרות חסידית אינה נחשבת בעיני רוב הליטאים לספרות ולמקור.ומכאן מגיעה דרישתך: הביאו מקורות.
אך אלו שספרות חסידית נחשבת בעיניהם למקור מוסמך ואמין, א"כ זהו גופא המקור.
כשאנחנו נביא מקור מנפש החיים, הרי לא באמת נטרח לחפש מקורות קדומים יותר. כי מבחינתנו זה מקור טוב דיו.
אתה מגדיר בעצם את המקורות החסידיים הרבים כ"התעוררות של שקר", משום שערוגת גדילתך כופרת ומתייחסת בבוז למקורות חסידיים.
אך בעיני ויזניצער', מאה ההתבטאויות של האמרי חיים על זמ"ר (זוהר, מקוה, רבי) ונסיעתו למירון במסי"נ, בעיצומה של מלחמת ששת הימים, דומה לפחות כמו אצלך לנסיעה דומה של החזו"א.
הרי לסיפור המובא בהקדמה לפי' הגר"א לספד"צ שרשב"י ישב לימין הגר"א והאריז"ל משמאלו- אתה מאמין במאה אחוז, אך אם סיפור כזה יובא בספר חסידי מוסמך, (שכתב אותו רב חסידי רציני ולא איזה ליצן)- לא תאמין. תתייחס עליהם באופן אוטומטי כמו לסיפורי שרי המאה או לספר חידושיו המופלאים והמצחיקים טובא של הרה"ק רבי אלתר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (שניהם ספרים החביבים עליך מקדמא דנא, עם זכרוני אינו מטעני...).
אין לנו שום בעיה לקבל את דברי הגרח"ו שהגר"א כהרשב"א ואולי כהרמב"ן (משהו בערך. אל תתפוס אותי על הציטוט המדויק), אך אנחנו מתייחסים בביטול לכך שהבעש"ט למד עם אחיה השילוני.
