אוצר החכמה כתב:את הדוגמא שלך אני דוחה שהישיבות רואות את הגר"א כמורה דרכן והוא היה אוחז שמנחה גדולה היא לכתחילה
בלי קשר לויכוח שלכם. אודה לך אם תציין את המקור לזה.
או"ח ריש סימן רל"ג.
יחפש מר באוצר: מנחה{1}גדולה{10}לכתחילה{20}+גר"א. וימצא נחת לנפשו.
אוצר החכמה כתב:את הדוגמא שלך אני דוחה שהישיבות רואות את הגר"א כמורה דרכן והוא היה אוחז שמנחה גדולה היא לכתחילה
בלי קשר לויכוח שלכם. אודה לך אם תציין את המקור לזה.
שמואל דוד כתב:מה הכוונה בהמספרים תוך החיפוש?
אגב מנהג כל הישיבות ללמוד גמרא ולא אומרים תיקון...
משולש כתב:גם מנהג ששוּנָה, מנהג הוא. אבל "ידו על התחתונה" כמש"כ הפוסקים בעניין.
ועל כן פסקו כמה פוסקים שחסיד יכול לחזור לנוסח אשכנז כי אבותיו שינו שלא כדין. והוא הוא.
לעומקו של דבר כתב:משולש כתב:גם מנהג ששוּנָה, מנהג הוא. אבל "ידו על התחתונה" כמש"כ הפוסקים בעניין.
ועל כן פסקו כמה פוסקים שחסיד יכול לחזור לנוסח אשכנז כי אבותיו שינו שלא כדין. והוא הוא.
כמו תמיד אפשר לטעון גם שבתראי עדיך כי ראה את המנהג הראשון
משולש כתב:הכל תלוי במזל, אפי' ספר תורה שבהיכל.
תפילת השל"ה שהביא אותה בדרך אגב, ולא ידוע מי מחברה ומה מקורה, הפכה להיות חובה גמורה לכל כלל ישראל, עד שמי שלא אומר אותה אינו אלא מן המתמיהים.
אבל תיקון ליל שבועות שהשל"ה אומר עליו "בכל ארץ ישראל ובכל המלכות, אין נקי, כולם כאחד מגדולים ועד קטנים, וכן קיימו וקבלו עליהם ועל זרעיהם". ומובא בהרבה פוסקים. היא מוטלת בקרן זוית. (עד שקופת העיר יקימו מניין לומדי תיקון על קבר השל"ה בליל שבועות).
פרי יהושע כתב:בדברים כגון דא אין לעולם הכרעה ברורה כל אחד עושה לפי מנהגי אבותיו ולפי מה שהוא מתחבר זו באמת ההגדרה הנכונה, אי אפשר לכפות מי שאינו מסוגל לומר תיקון שחש שזה אינו מרומם אותו למקום הנכון להכריח עצמו לומר תיקון, אבל עם הזמן אדם יכול ללמוד את טעמי הדבר ואולי להגיע למקום שממנו אמירת התיקון תעשה לו את הדבר הנכון דהיינו מעין דמעין אותה תחושת רוממות שגרמה למתקנים שהיו בקיאים בסוד ה' ויודעים לעשות כיוונים למלכות שמים. "מצות אנשים מלומדה" למי שלא הייתה זו בשבילו מסורת אבות, איני יודע אם זו הייתה המטרה של המתקנים.
משולש כתב:ב. השכל צריך להנהיג את הרגש ולא לעשות "לפי מה שהוא מתחבר" אלא להיפך להתחבר אל מה שצריך לעשות.
פלגינן כתב:משולש כתב:ב. השכל צריך להנהיג את הרגש ולא לעשות "לפי מה שהוא מתחבר" אלא להיפך להתחבר אל מה שצריך לעשות.
הפלא הוא שדווקא בעניין ה'תיקון', לאחר מחקר מקיף בנושא, מאריך הרב המבורגר כ"כ לרגש את נפש הקורא ברוממות אמירת ה'תיקון'.
שמש כתב:לפ"ז גם אלו שכן אומרים תיקון שינו ממנהג אבותיהם (לפני השל"ה) שלא אמרו...
אוצר החכמה כתב:הסיפור הידוע עם המגיד מדובנא והגר"א, כמובן אם הוא מוסמך, מכחיש קצת את דבריך.
אוצר החכמה כתב:הסיפור הידוע עם המגיד מדובנא והגר"א, כמובן אם הוא מוסמך, מכחיש קצת את דבריך. כוונתי לומר שהמגיד מדובנא ראה כסביר את האפשרות ללמוד בלילה ולא להגיד תיקון, ומסתמא גם אחרים במקומו נהגו כך.
אוצר החכמה כתב:בתשכ"ז וודאי שלא. שכן המעשה מופיע כבר בשרי המאה שיצא בשנים תשיב-תשטז.
רון כתב:וכפי שכתוב במהר"ח או"ז [הביאני לזה הרב עושה חדשות שליט"א] דתלמידים אצל רבם פטורים מכל המצוות כולם. וביאור דבריו לפי שבישיבה עסוקים בדבר אחד שהוא בנין האישיות התורנית ותו לא. ואכמ"ל בזה.
צביב כתב:מנהג אוקריינה הישן [כנראה לפני זמן החסידות]
היה משמרות של ריקוד בליל שבועות
שכשנגמר כוחם היו מתחלפים
ואמר רבי נחמן מברסלב שבליל שבועות העיקר הוא להיות ערים
[וכמו ששמעתי ממו"ר שבשבועות עוסקים בחיזוק הרצון לקבל את התורה
וזה ע"י עירנות בלילה,
ע"י שיר האקדמות,
וכן ע"י תיקון ליל שבועות שבו מגלים את רצוננו ללמוד את כל חלקי התורה
וזה מש"כ כ"ד קישוטין וד"ל]
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים