עובר ושב כתב:אפיית חלה בצורת מפתח היא מנהג נוצרי עתיק.
גם אפיית מפתח בתוך לחם היא מנהג נוצרי, אפשר למצוא במקורות נוצריים שכאשר עיירה הייתה מותקפת, הגברים ביקשו "אנא הדריכו אותנו באמנות אפיית עוגות המכילות מפתחות".
ישראליק כתב:פולסברג כתב:על זה נאמר: נו נו.
סתם ידיעה: לאחרונה קראתי קצת בספר התורה והחיים, ולדבריו כמעט כל דבר של חסידי אשכנז וכו' מקורו מהנוצרים. בגישה כזו לא מצאנו ידינו ורגלינו.
וכן בספרו על חסידות של א. וו. אכילת ביצים בליל פסח בא מהנוצרים (זה איני ברור מאה אחוז שראיתיו שם), הנהגת הרה"ק מוהר"ן מברסלב (במשך איזה תקופה) שיתוודו לפניו הוא לקח מהנוצרים ח"ו, וכן הלאה
לפי המחברים/חוקרי ההסיטורי' מסוג זו כמעט כל ההתנהגות שלנו מקורם מהנוצרים
מהכרות עם טבע האנשים המדוברים - אכן צע"ג (כאמור) כיצד הצליח מנהג 'חדש' כלשהו לחדור לביתם, גם אם ב'תירוצי'־פרנסה וכה"ג.עובר ושב כתב:מה צע"ג?
רב_כביכול כתב:לא ידעתי מאיפה יצאה ההתלהבות הזאת לשלול מנהג יהודי ותיק
עובר ושב כתב:רב_כביכול כתב:לא ידעתי מאיפה יצאה ההתלהבות הזאת לשלול מנהג יהודי ותיק
ולא יהפכוהו לסגולה לעשירות כאשר אין שום מקור לזה.
דרומי כתב:ינסה כל אחד לבדוק בביתו כמה דורות בדיוק מכירים את המנהג ויראה שהוא מנהג חדש למדי.
אראל כתב:בטרם יתקדש המנהג החדש לאכול ולשתות ולשבוע ביום ג' אייר לע"נ שייע ב"ר משה בעל 'מפתח הפרנסה'..., אזכיר שגם מנהג זה חדש ומחודש, על אף שמדי שנה בשנה המנהג נעשה יותר ויותר נפוץ קבוע ומקודש, ועוד מעט מי שיעיז לערער ע"ז, אחת דתו להחתימו ככופר וחלש-אמונה .....
פולסברג כתב:על זה נאמר: נו נו.
סתם ידיעה: לאחרונה קראתי קצת בספר התורה והחיים, ולדבריו כמעט כל דבר של חסידי אשכנז וכו' מקורו מהנוצרים. בגישה כזו לא מצאנו ידינו ורגלינו.
עובר ושב כתב:יש שני מנהגים כיום, לאפות חלה בצורת מפתח, ולאפות חלה ובתוכה מפתח.
לשניהם אין מקור ביהדות (ומכלל לאו אתה שומע הן, שמקורו במקומות אחרים).
המקורות שכל כותב מציין אליהם כטובע נאחז בקש, ספר אמרי פנחס שבו מוזכר המנהג לראשונה, לאחר מכן בספר עטרת ישועה, ולאחר מכן בדברי ה"אוהב ישראל", כולם מדבר על המנהג לנקוב את החלות כעין מצות, זכר לפסח שני, ולצורך הניקוב משתמשים במפתח. אפילו לא מדובר על סגולה לפרנסה, בטח שלא לרפואה, וכו' כל השטויות שבעלי דמיונות מעבירים ביניהם במהירות הבזק.
איש_ספר כתב:
לפי התמונה יש איזה תחנה שאומרים בשעת הנחת המפתח, מה היא?
כדכד כתב:האוהב ישראל מדבר על נקיבת חלה במפתח ולעשות לחלה צורת מפתח,
הוא לא מזכיר בכלל את הדמיון למצות ונותן טעמים אחרים
לא סגולה לפרנסה אבל כן תפלה לפתיחת שערי פרנסה.
אגב, לא ברור לי למה העטרת ישועה מוזכר לפני האוהב ישראל
עובר ושב כתב:מה שרגילים לצטט מספר "אוהב ישראל" של הצדיק מאפטא (והועתק לספר טעמי המנהגים), לא מדובר שם על חלה בצורת מפתח, אלא על ניקוב הבצק באמצעות מפתח. אלא שכאמור, כותבי המקורות למנהג כיום עושים הכל כדי למצוא מקור יהודי למנהג הזה שבמקורו הוא נוצרי...
אבל חלה בצורת מפתח התחדשה בדורנו.
עובר ושב כתב:בספר אמרי פנחס מקוריץ (אות רי"ז) ביאר את המנהג:
"בשם הרב ז"ל בשבת אחר הפסח עושין החלות כעין מצות, רמז למצות הנאכלות עם פסח שני
יוסף חיים אוהב ציון כתב:הנח להם לישראל אם אינם נביאים וכו'.
עובר ושב כתב:כדכד כתב:האוהב ישראל מדבר על נקיבת חלה במפתח ולעשות לחלה צורת מפתח,
הוא לא מזכיר בכלל את הדמיון למצות ונותן טעמים אחרים
לא סגולה לפרנסה אבל כן תפלה לפתיחת שערי פרנסה.
אגב, לא ברור לי למה העטרת ישועה מוזכר לפני האוהב ישראל
מה שרגילים לצטט מספר "אוהב ישראל" של הצדיק מאפטא (והועתק לספר טעמי המנהגים), לא מדובר שם על חלה בצורת מפתח, אלא על ניקוב הבצק באמצעות מפתח. אלא שכאמור, כותבי המקורות למנהג כיום עושים הכל כדי למצוא מקור יהודי למנהג הזה שבמקורו הוא נוצרי...
לשון ה"אוהב ישראל":
"טעם למה שמנקדין את הלחם משנה במפתח... ולזה אנו מנקדים הלחמים הקדושים בשבת זו במפתחות".
בספר אמרי פנחס מקוריץ (אות רי"ז) ביאר את המנהג:
"בשם הרב ז"ל בשבת אחר הפסח עושין החלות כעין מצות, רמז למצות הנאכלות עם פסח שני, ומנקבים החלה במפתח ודרך רמז שהשערים פתוחים עד פסח שני".
מנהגם היה לעשות את החלות כעין מצות, וכשם שהמצות מנוקדות (-מנוקבות) כך גם ניקבו את החלות, ואת הניקוב היו עושים באמצעות מפתח (ולא בצורת מפתח).
ה"אוהב ישראל" כותב "ונעשה על החלה צורת מפתח", "ומזה נשתרבב המנהג להיות עושין צורת מפתח על החלות", דהיינו שמנקבים את החלה במפתח גם לרוחב (שמטביעים את המפתח).
אבל חלה בצורת מפתח התחדשה בדורנו.
נראה כי כך היא השתלשלות המנהג: הוא מתחיל בחלות כעין מצה, זכר לפסח שני, וניקוב החלות עם מפתח, ללא סגולה כלשהי. פה ושם מנסים למצוא רמזים נוספים למנהג. המנהג ממשיך בהטבעה של המפתח על החלות, ולא סתם ניקוב (פה כבר מתחיל להקביל למנהגי הנוצרים). ממשיך בדורנו עם "חלה בצורת מפתח" ללא שום מקור, ושפע סגולות והבטחות בצידו.
ושוב אדגיש: "סגולה לפרנסה" אין כאן אלא רק רמז. והיום אתה רואה פרסומים על סגולה בדוקה ומנוסה. לזה מתאים הפתגם "לא דובים ולא יער" - לא חלה בצורת מפתח ולא סגולה.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים
