אכילת מצה בחג השבועות?

[אריה הכהן]

כתב בספר כל בו (א' מן הראשונים – סי' נב'): ונהגו בכל ישראל (בחג השבועות) גם כן לשום במצה זפר"ן (ברמ"א או"ח סי' תסז' סעי' ח', מבוא' שזה כרכום), והטעם לפי שמשמח את הלב, ע"ש. לכאו' הרואה דברים אולי יחשוב לעצמו שמא נפל טעות ח"ו בדברי ספר כל בו, דלכאו' מה קשור 'מצה' לחג השבועות? ובאמת בחק יעקב (סי' תצד' ס"ק ט'. וכ"כ בספר כף החיים סי' תצד' ס"ק ס') הביא את דברי ספר כל בו הנ"ל ולא הזכיר כלל מצה אלא עוגה וז"ל: וכתב הכל בו, ונהגו בכל ישראל (בחג השבועות) לשום בעוגה זפר"ן לפי שמשמח הלב וכו', ע"ש. אלא שאפשר שלעיני החק יעקב כך היה הגירסה בספר הכל בו שלפניו.
אמנם הגירסה שלפנינו בספר הכל בו היא שאוכלים מצה בחג השבועות, וכך גם מובא באליה רבה (סי' תצד' ס"ק י') ובעוד ספרים. וכשנתבונן ונחקור אחר הדברים נחזה ונראה שהמנהג לאכול מצה בחג השבועות כדברי ספר כל בו שלפנינו מובא בעוד ספרי ראשונים וז"ל ספר אורחות חיים לרבי אהרן הכהן מלוניל (הל' תפילת המועדים – יג') וז"ל: גם נהגו שמצניעין ממצות של פסח (לחג השבועות) וטובלין אותן במי הזעפראן שמשמח את הלב, ע"ש. וכן בספר אהל מועד (לרבי שמואל ירדוני. דרך שישי נתיב ד' – מובא בספר קובץ שיטות קמאי, פסחים קכ' ע"א) כתב: מנהג הוא להצניע מן המצות של פסח לחג השבועות, זכר למצות שהוציאו ממצרים שאכלו מהן עד שירד המן. וי"א שהמנהג לרמוז כי שבועות היא עצרת של פסח (עי' ברמב"ן פ' אמור) כמו ששמיני של חג הוי עצרת מסוכות. וטובלין המצות במי זאעפרן ובדבש ואוכלין ומשגרין לאוהביהם, וטעם הזאעפרן שמשמח. וטעם הדבש מפני שנתנה בו תורה שנמשלה לדבש, שנאמר (שה"ש): דבש וחלב תחת לשונך, ע"ש.
החיד"א בספרו לב דוד (פרק לא') ביאר כמה טעמים למנהג אכילת מצה בחג השבועות, וכתב (באה"ד): ויתכן שזה טעם מנהג קדמון לפנים מישראל שהיו אוכלין מצה וחמץ היום הזה, רמז לגוף ונפש שיתעדנו לעתיד, כי בעבור זה הרמז היו חמץ ומצה בשתי הלחם (בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבין בחג השבועות מלבד התמידין ומוסף היום גם שתי הלחם מן התבואה החדשה) ומנחת נסכים. ומבין ריסי עיני ספר הכל בו (שהבאינו לעיל) נראה שהיו אוכלין מצה היום הזה (בחג השבועות) וביאר שם החיד"א: וכאשר ירדוף הקורא יסבור ולא ידע, שהרי ציונו יוצרינו יתברך הוא שתי הלחם חמץ כמפורש בכתוב ובהרמב"ם פ"ח דתמידין? ולזה יש לומר דמנחות ונסכים היו קרבין עם התמידין והקרבנות מוסף היום, והמנחות היו מצה, וזהו חמץ ומצה דהיינו שתי הלחם חמץ, ומנחות ונסכים מצה, ע"ש עוד מה שביאר בזה. (עי' בספר דרכי חיים ושלום אות תרלג').
בספר שמו יוסף (לרבי יוסף ן' וליד. סי' קמג'. י"ל בשנת תרס"ז) כתב: נוהגין לאכול בחג השבועות מצה עם דבש, הטעם כמ"ש רז"ל, דהמצה רומזת ליצר הטוב, והתורה נמשלה לדבש, שנאמר: דבש וחלב תחת לשונך. ואמרו רז"ל, בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, ועפי"ז נכון מאוד מנהג זה.
בספר זיו המנהגים (עמ' קטו' ל') כתב טעם לאכילת מצה בשבועות, לי נראה פשוט עפ"י המשנה במס' סוכה פ"ה מ"ז, כשחל עצרת בשבת והביאו שתי הלחם שהיו חמץ, ולחם הפנים שהיה של מצה, אומרים לו לכהן שנוטל חלקו, היל מצה הילך חמץ, ולזכר זה אוכלים חמץ וגם מצה. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

[עזריאל ברגר]

בחב"ד אומרים ששבועות הוא 'חג המ"צות' כי זה החג שהרבנים נוסעים לרבי (מ"צ - מורה צדק), מאחר שבשאר הרגלים הם חייבים להישאר בעריהם.

[מבורך]

יש להוסיף טעם עפ"י הרמב"ן פרשת אמור פכ"ג פל"ו דשבועות הוי כיו"ט אחרון של פסח והימים שביניהם הוי כחוה"מ

[יראה- שלם]

ראיתי השבוע מביאים שהאוכל מצה בחג השבועות ניצול מעקיצת עקרב. מקור?

[אריה הכהן]

יש להוסיף טעם עפ"י הרמב"ן פרשת אמור פכ"ג פל"ו דשבועות הוי כיו"ט אחרון של פסח והימים שביניהם הוי כחוה"מ

כתבתי בתוך המאמר עי' ברמב"ן פ' אמור

[מבורך]

יש להוסיף טעם עפ"י הרמב"ן פרשת אמור פכ"ג פל"ו דשבועות הוי כיו"ט אחרון של פסח והימים שביניהם הוי כחוה"מ

כתבתי בתוך המאמר עי' ברמב"ן פ' אמור

אכן צדקת לא קראתי הכל מילה במילה

[מחשב מסלול]

מה המקור לאכילת מצה בחג השבועות שזה סגולה להינצל כל השנה מעקיצת עקרב

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר לב דוד - פרק אחד ושלשים
ויתכן שזה טעם מנהג קדמון לפנים בישראל שהיו אוכלין מצה וחמץ היום הזה, רמז לגוף ונפש שיתעדנו לעתיד, כי בעבור זה הרמז היו חמץ ומצה בשתי הלחם ומנחת נסכים כמפורש לעיל. ומבין ריסי עיני ספר הכלבו ריש סימן נ"ד נראה שהיו אוכלים מצה היום הזה. ושם כתב דיש עושים לחם ארוך ובו ארבעה ראשים, ונדחק הרב ליתן טעם, ע"ש. ולי ההדיוט אפשר לתת טעם למנהג ההוא, דהתורה היא נקראת לחם, וכתיב ארוכה מארץ מדה, ולזה עושים לחם ארוך, רומז לתורה ארוכה ורחבה, ובו ארבעה ראשים כנגד פרד"ס שיש בתורה:
ועוד אפשר לתת טעם למנהג שנוהגים לאכול מצה היום, במה שאמרו בזהר הקדוש דבמצרים לא זכו אלא לבחינת מלכותא קדישא הרומזת לה"א, וזהו מצה, מ"ץ י"ה באתב"ש, עם ה', ואח"כ זכו למצוה, עיין שם באורך. ולכן אוכלים מצה שזכינו בתחילה במצרים, והיום זכינו למצוה. והמצה היתה אתחלתא דגאולה, ועל ידי המצה אח"כ זכינו למצוה. אי נמי יש ליתן טעם לאכילת מצה, דהפודה עבד, אם לשם עבדות ישתעבד, ולכן הקב"ה התנה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים וכו', וכמו שאמרו ז"ל אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, על מנת כן פדיתיך. והמצה כתבו המפרשים שהיא זכר לעבדות, ולזה היום הזה שקבלנו התורה אוכלים מצה סימן עבדות, לומר שאנחנו עבדי ה' ולכן קבלנו תורתו, ומה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו להיותנו עבדיו יתברך.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ובס' הקט יומא דעצרתא כתבתי בזה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=28&t=33953&p=367268&hilit=%D7%9E%D7%A6%D7%94+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA#p367268

[גביר]

בספר נוהג בחכמה מנהגי המערב לרבי יוסף בן נאיים גם הביא המנהג לאכול בשבועות מצה בדבש. והביא שם הדברים שהביא הרב אריה הכהן בשם ספר שמו יוסף (לרבי יוסף ן' וליד. סי' קמג'. י"ל בשנת תרס"ז, איני זוכר אם בשמו) דנוהגין לאכול בחג השבועות מצה עם דבש, הטעם כמ"ש רז"ל, דהמצה רומזת ליצר הטוב, והתורה נמשלה לדבש, שנאמר: דבש וחלב תחת לשונך. ואמרו רז"ל, בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, ועפי"ז נכון מאוד מנהג זה ודן בהם שלכאורה היה לפי זה לטבול בדבש דבר הרומז ליצר הרע שהתורה ממתקת אותו.

[מחשב מסלול]

בספר עיר הכהנים דבדו, מרוקו; עמ' 100 כתב:

[ביליצר]

כמובן כשרואים את כותרת האשכול ישר עולים דברי הרמבן על עצרת דפסח והימים שביניהם חוה"מ ,
אך המעניין הוא דדוקא בשתי הלחם דחג השבועות בניגוד לשאר מנחות שיש איסור הקטרה דשאור ודבש כתוב בו "חמץ תאפינה"
ואולי היא הנותנת ושניהם עולים בקנה 1 ההתחלה והסוף, וי"ל בזה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=72&t=56093&p=707497&hilit=%D7%9C%D7%91+%D7%93%D7%95%D7%93#p707493
איחוד?

[יוסף חיים אוהב ציון]

בספר עיר הכהנים דבדו, מרוקו; עמ' 100 כתב:

אולי יעלה לנו כב' גם ההערות שם.

[כדכד]

,
אך המעניין הוא דדוקא בשתי הלחם דחג השבועות בניגוד לשאר מנחות שיש איסור הקטרה דשאור ודבש כתוב בו "חמץ תאפינה"
.

גם בשתי הלחם יש איסור הקטרה דשאור "ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח"

[ביליצר]

,
אך המעניין הוא דדוקא בשתי הלחם דחג השבועות בניגוד לשאר מנחות שיש איסור הקטרה דשאור ודבש כתוב בו "חמץ תאפינה"
.

גם בשתי הלחם יש איסור הקטרה דשאור "ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח"

אכן וזאת הסיבה דשאר מנחות באות מצה כי כל שאור וכו,
וזאת גם הסיבה דבשתי הלחם אל המזבח לא יעלו כי באות חמץ ,

[עיין קצת במנחות נח]

[יש תקוה]

עט"ר הגאון רבי חיים פלאג'י זיע"א במועד לכל חי (סי' ח' אות י"א) כתב:
מנג נכון לאכול חמץ ומצה ביום הזה, רמז לגוף ונפש שיתעדנו לעתיד, כי בעבור זה היה חמץ ומצה בשתי הלחם ומנחת נסכים, ועוד תרי טעמי דהוא זכר ליציאת מצרים דעל מנת כן פדאנו, ע"ש. (הרב לב דוד פרק הנ"ל). עכ"ל הטהור.

[איתן נוי]

עט"ר הגאון רבי חיים פלאג'י זיע"א במועד לכל חי (סי' ח' אות י"א) כתב:
מנג נכון לאכול חמץ ומצה ביום הזה, רמז לגוף ונפש שיתעדנו לעתיד, כי בעבור זה היה חמץ ומצה בשתי הלחם ומנחת נסכים, ועוד תרי טעמי דהוא זכר ליציאת מצרים דעל מנת כן פדאנו, ע"ש. (הרב לב דוד פרק הנ"ל). עכ"ל הטהור.

מה הטעם השני מתוך התרי הטעמי?

[איתן נוי]

עט"ר הגאון רבי חיים פלאג'י זיע"א במועד לכל חי (סי' ח' אות י"א) כתב:
מנג נכון לאכול חמץ ומצה ביום הזה, רמז לגוף ונפש שיתעדנו לעתיד, כי בעבור זה היה חמץ ומצה בשתי הלחם ומנחת נסכים, ועוד תרי טעמי דהוא זכר ליציאת מצרים דעל מנת כן פדאנו, ע"ש. (הרב לב דוד פרק הנ"ל). עכ"ל הטהור.

אגב, גם בראש השנה ה"ה.
האם יש רח"פ שגם בחנוכה יש עניין? לא ראיתי מועד לכל חי.
מה הטעם השני מתוך התרי הטעמי?

[יוסף חיים אוהב ציון]

עט"ר הגאון רבי חיים פלאג'י זיע"א במועד לכל חי (סי' ח' אות י"א) כתב:
מנג נכון לאכול חמץ ומצה ביום הזה, רמז לגוף ונפש שיתעדנו לעתיד, כי בעבור זה היה חמץ ומצה בשתי הלחם ומנחת נסכים, ועוד תרי טעמי דהוא זכר ליציאת מצרים דעל מנת כן פדאנו, ע"ש. (הרב לב דוד פרק הנ"ל). עכ"ל הטהור.

מה הטעם השני מתוך התרי הטעמי?

viewtopic.php?f=72&t=56093&p=707497&hilit=%D7%9C%D7%91+%D7%93%D7%95%D7%93#p707497

[איתן נוי]

עט"ר הגאון רבי חיים פלאג'י זיע"א במועד לכל חי (סי' ח' אות י"א) כתב:
מנג נכון לאכול חמץ ומצה ביום הזה, רמז לגוף ונפש שיתעדנו לעתיד, כי בעבור זה היה חמץ ומצה בשתי הלחם ומנחת נסכים, ועוד תרי טעמי דהוא זכר ליציאת מצרים דעל מנת כן פדאנו, ע"ש. (הרב לב דוד פרק הנ"ל). עכ"ל הטהור.

מה הטעם השני מתוך התרי הטעמי?

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 93#p707497

יש"כ תודה