אור עולם כתב:סיפר לי א' שהתפלל בשבת האחרונה בביהכנ"ס (ספרדי), ובדרשת הרב שבין קבלת שבת לערבית, דיבר הרב בדיני ספירת העומר.
הרב הקריא מתוך א' מספרי הגר"ע יוסף דיון בשאלה מה יעשה רב בית כנסת שבו נהוג שהרב מברך בכל יום, אם שכח הרב לספור יום אחד, מה יעשה בשאר הימים.
ובתוך הקטע שם היה סיפור 'מעשה שהיה' כך עם ה'בית הלוי' שביקש מא' המתפללים שיתכוון לצאת ממנו יד"ח בברכה כדי שיוכל לברך ולא יתבייש.
שאלותי:
א. האם מישהו יודע היכן הקטע הנ"ל נמצא? ואם יוכל להעלותו.
ב. האם סיפור כזה על הביה"ל - מוכר? בפר"ש למדנו על מרע"ה "שהודה ולא בוש לומר לא שמעתי".
ג. מה דעת חו"ר הפורום על עצם הפיתרון הנ"ל, האם מי שאינו מחויב בספירה (או מחויב ולא יכול) יכול להוציא אחר בברכה - האם הברכה נגררת אחר הספירה לעניין ערבות? ומאי שנא מבני כרך ובני עיר?
עליך עיננו כתב:לא מכיר את הסיפור אבל הבית הלוי (שו"ת סי' לט') ס"ל שאם אחד שכח יום אחד יכול להמשיך לספור בברכה עי"ש טעמו.
לגבי עצם הנידון זה כתוב כבר בהרבה ספרי אחרונים שאפשר להקל בכה"ג שזה ביזיון לרב.
עכשיו מצאתי תשובה מר' אשר וייס וז"ל:
הנה ידוע שפעם אחת קרה כזאת אצל הגאון בעל בית הלוי והגאון התחכם להוציא אחד מבני הקהילה ידי חובתו בברכה כדי שיוכל לומר את הברכה בקול רם, כך הביא הגרצ"פ פרנק במקראי קודש פסח ח"ב סי' ס"ו ובשו"ת הר צבי או"ח ח"ב סימן ע"ה עי"ש.
הא לחמא עניא כתב:אמר לי השבוע א צאנזע אייניקל
שיש להם בקבלה מהרה"ק הדברי חיים מצאנז זיע"א שמי ששכח לספור יום אחד, יכול להמשיך ולספור בברכה
ואמר שכמדומה לו זה גם מופיע בספר דברי משה להגר"מ הלברשטאם זצ"ל
צריך לבדוק את זה!!!
כדכד כתב:גם האדמו"ר מקאמארנא כותב כך שיש להמשיך לספור בברכה אף אם שכח יום אחד
יוצא פוניבז' כתב:viewtopic.php?f=28&t=33463#p169354
קרית מלך כתב:באחת הישיבות הנודעות לתהילה בה מכהן אחד מגדולי המשגיחים שליט"א שמחמת כבוד תורתו אעלים שמו, אירע שלא יכול היה לברך על ספירת העומר [אינני יודע אם מחמת שכחה או מחמת טעות ביום וכדו'], ובכל יום היה קורא לבחור שיוציא אותו בברכה, והיה זה מחזה מבהיל לראות הנהגה שכזו לעיני מאות בחורים. ולאו מילתא זוטרתא היא.
עזריאל ברגר כתב:קרית מלך כתב:באחת הישיבות הנודעות לתהילה בה מכהן אחד מגדולי המשגיחים שליט"א שמחמת כבוד תורתו אעלים שמו, אירע שלא יכול היה לברך על ספירת העומר [אינני יודע אם מחמת שכחה או מחמת טעות ביום וכדו'], ובכל יום היה קורא לבחור שיוציא אותו בברכה, והיה זה מחזה מבהיל לראות הנהגה שכזו לעיני מאות בחורים. ולאו מילתא זוטרתא היא.
יש אומרים שאדרבה - זהו כבודו!
אלא שמכיוון שי"א שיש כאן פחיתות כבוד - טוב שאתה מעלים את שמו.
פלוני אלמוני כתב:ידוע ומפורסם אודות האדמו"ר רבי יואל מסאטמאר זצ"ל, שבאחת השנים שהיה בארה"ב [אחר המלחמה] שכח לספר מפני שהיה אצל רופא, ולא המשך לספר בברכה.
המימרא בשם הדברי חיים, כן היה הגה"צ ר' משה ארי' פריינד אומר בשמו, וכן היה מורה ובא. אמנם לא שמעתי כן משאר נכדי הדברי חיים זצ"ל.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים