ידועים דברים השלה"ק (ריש מסכת שבועות) והמשאת בנימין (סוף הספר בהערות לשו"ע) בשם רבם מהר"ש לובלין (והשלה"ק מוסיף שהקבלה עד רבי יעקב פולק), שבליל א' דשבועות אין לקדש עד צאת הכוכבים (אף שמתפללין ערבית מבעוד יום בזמן תוספות יו"ט), משום דבעינן תמימות בספיה"ע. והובאו הדברים בטו"ז ומג"א סימן תצ"ד. ואין צורך להאריך בדבר הידוע השקו"ט בזה.
יש להעיר שאולי יש מקום להנוהגים אחרת מכח דעת רבי רבי יוחנן בן זכאי במנחות ס"ה: דשבע שבתות תהיינה קאי רק על עצרת שחל באחד בשבת (כבשנה הבעל"ט), ולפי זה לכאורה גם "תמימות" קאי רק על שנה שכזה, כך שבשאר השנים אין חשש דתמימות, ובשנה שחל ליל א' דשבועות במוצש"ק בין כך ובין כך אין מקבלין יו"ט עד צאת הכוכבים. (אך עיין שם דף סו. דהא דריב"ז לא אתי שפיר לדברי אביי דס"ל דמצוה למימני גם שבועי וכדנקטינן להלכה ולמעשה)