קריאת מגילת רות בשבועות - תקנת אנשי כנסת הגדולה?

[LEV]

קריאת מגילת רות בשבועות היא תקנת אנשי כנסת הגדולה.
כן מצאתי כתוב בהקדמה לפירוש רבינו וידאל הצרפתי על מגילת רות.

(רבי וידאל הצרפתי היה ראב"ד בפאס שבמורקו במאה הט"ז.
פירושו נדפס במקראות גדולות - אורים גדולים ממכון אבן ישראל.)

יש עוד מקור לזה?

[LEV]

האם אין למישהו שום מראה מקומות בזה?

[הא לחמא עניא]

קריאת מגילת רות בשבועות היא תקנת אנשי כנסת הגדולה.
כן מצאתי כתוב בהקדמה לפירוש רבינו וידאל הצרפתי על מגילת רות.
(רבי וידאל הצרפתי היה ראב"ד בפאס שבמורקו במאה הט"ז.
פירושו נדפס במקראות גדולות - אורים גדולים ממכון אבן ישראל.)
יש עוד מקור לזה?

היכן אפשר לראות דברי רבינו וידאל??
גם במסכת סופרים פי"ד כתב להדיא שקוראים רות בשבועות, עיי"ש.

[LEV]

יש מהדורה מפוארת שאין לי אפשרות להעלות.
אבל הנה שני מקומות בדפוס הישן:
https://books.google.co.il/books?id=-qh ... 22&f=false

https://books.google.co.il/books?id=7aV ... 22&f=false

[הא לחמא עניא]

יש מהדורה מפוארת שאין לי אפשרות להעלות.
אבל הנה שני מקומות בדפוס הישן:
https://books.google.co.il/books?id=-qh ... 22&f=false
https://books.google.co.il/books?id=7aV ... 22&f=false

חסום לי בנתיב.

[בקרו טלה]

היכן אפשר לראות דברי רבינו וידאל?

הצעת רות עי' בעמ' לב ע"ב (בעמ' הה"ב עמ' 66) סוף ד"ה והנה האלקבץ

[הא לחמא עניא]

היכן אפשר לראות דברי רבינו וידאל?

הצעת רות עי' בעמ' לב ע"ב (בעמ' הה"ב עמ' 66) סוף ד"ה והנה האלקבץ

ייש"כ גדול ותתברך בכט"ס.

[הא לחמא עניא]

(רבי וידאל הצרפתי היה ראב"ד בפאס שבמרוקו במאה הט"ז)

זאת אומרת, לפני כמה שנים בערך הוא היה חי ???

[LEV]

לפי הדף בויקיפדיה היה נפטר לפני 400 שנה:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7 ... 7%91%D7%A9)

[נוטר הכרמים]

טעם חדש לקריאת מגילת רות בעצרת

איתא במחזור ויטרי (סימן שיב):

ויושבים וקורין מגילת רות: על שם שכת' בה בתחילת קציר שעורים, תחת עצרת שנקרא ביכורי קציר חיטים.

והלבוש (סימן תצד סעיף ב) כתב,

וקורין מגילת רות... מפני שאותו מעשה דבועז היה בימי קציר חטים שכלה בחג השבועות שמביאין שתי הלחם מחטין, ובפרשת מועדים בפרשת אמור כתיב ובקצרכם את קציר ארצכם וגו' לעני ולגר תעזוב אותם וגו', מיד אחר פרשת שתי הלחם שמביאים בשבועות, ואותם קיים בועז ואמר שול תשולו וגו', ורות היתה ענייה וגיורת, לכך קורין רות בו ביום.

ונראה לומר טעם שלישי מצורף מאלו ב' הטעמים יחד, ובהקדם דברי הרמב"ן פרשת אמור (כג, טו):

והנה טעם הפרשה, שיתחיל לספור בתחילת קציר שעורים ויביא ראשית קצירו כרמל מנחה לשם ויקריב עליו קרבן, וישלים מספרו בתחילת קציר חטים כעלות גדיש בעתו, ויביא ממנו סולת חטים מנחה לשם ויביא קרבן עליו. ולכך הזכיר הקרבנות האלה בפרשה, כי הם בגלל המנחות שהם העיקר בחג הזה, ולא הזכיר המוספין בהן, כאשר לא הזכירם בשאר המועדים.

והנה אצל רות כתיב (א, כב) וַתָּ֣שָׁב נָעֳמִ֗י וְר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה כַלָּתָהּ֙ עִמָּ֔הּ הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֣י מוֹאָ֑ב וְהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית לֶ֔חֶם בִּתְחִלַּ֖ת קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים.

ואיתא ברות רבה (פרשה ד סי' ב):

א"ר שמואל בר נחמן כל מקום שנאמר קציר שעורים בקציר העומר הכתוב מדבר, קציר חטים בשתי הלחם הכתוב מדבר, קציר סתם משמש לכאן ולכאן.

וכתיב (ב, כג) וַתִּדְבַּ֞ק בְּנַעֲר֥וֹת בֹּ֙עַז֙ לְלַקֵּ֔ט עַד־כְּל֥וֹת קְצִֽיר־הַשְּׂעֹרִ֖ים וּקְצִ֣יר הַֽחִטִּ֑ים וַתֵּ֖שֶׁב אֶת־חֲמוֹתָֽהּ.

ואיתא בפסיקתא זוטרתא כאן:

אמר רבי שמואל בר נחמני ג' חדשים מתחילת קציר שעורים עד כלות קציר החטים.

ומעתה מבואר שאמנם גם רות המתינה ו'ספרה' מעת קציר השעורים עד כלות קציר החיטים (אלא שנצטוינו לספור עד ביכורי קציר חיטים, ואילו אצל רות היה זה עם כלות קציר החיטים, אבל דמיון הענינים כבר נתבאר בלבוש).

[נוטר הכרמים]

ואולי ניתן להוסיף נדבך נוסף על החיבור בין הקציר שעורים לקציר חיטים, ויתבאר בהקדם דברי הכתובים בהושע (ג, ב-ג) וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים: וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יהָ יָמִ֤ים רַבִּים֙ תֵּ֣שְׁבִי לִ֔י לֹ֣א תִזְנִ֔י וְלֹ֥א תִֽהְיִ֖י לְאִ֑ישׁ וְגַם־אֲנִ֖י אֵלָֽיִךְ.

ופירש רש"י:

בחמשה עשר כסף וחומר שעורים ולתך שעורים - ת"י ופרקתינון במימרי ביום חמשה עשר לירח ניסן ויהב ית כסף תקליא כיפור לנפשיהון ואמרית דיהון מקרבין קדמי עומר ארמותא מעללת שעורין כלומר לא הוגעתים בדברים קשים, בחמשה עשר כסף בגמטריא ניסן ובפסיקתא הוא נדרש בט"ו כסף בט"ו בניסן וחומר ולתך הרי ארבעים וחמשה שהחומר ל' סאה והלתך חצי חומר: ואומר אליה ימים רבים תשבי לי - ימים שנים רבים שלשה הרי חמשה אלו נ' יום שבין פסח לעצרת בו ביום נתתי להם התורה ובה הזהרתיה: לא תזני ולא תהיי לאיש - לא יהיה לך אלהים אחרים: וגם אני אליך - אנכי ה' אלהיך, ואשר עשה שני חשבונות מחמשים יום אחד לסוף חומר ואחד לסוף לתך כנגד המן שירד להם לסוף ל' יום בט"ו באייר ומשם לחמשה עשר יום מנין סאין של לתך ביום הזה באו מדבר סיני בר"ח סיון.

והעולה מן הדברים, שכל הארבעים וחמשה ימים שעד חודש סיון זה שייך ל'חומר שעורים ולתך שעורים', והיינו מאכל בהמה, ואילו הימים שמראש חודש סיון זה כבר מנין חדש של 'ימים רבים תשבי לי', והיינו שכבר משתייכים לישיבה משותפת עם הקב"ה, וקריבה של נישואין, [ועי' ברמב"ן פרשת תזריע (יב, ד): ויתכן כי לשון תשב בכאן, כמו ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש (הושע ג ג), כי האשה השוכבת עם בעלה תקרא יושבת לו], ובאלו הימים כבר לא ניזונו בשעורים אלא הימים ימי קציר חיטים – מאכל אדם, שכבר נשתייכו לרוממות של מתן תורה. [נתעוררתי ע"י הרה"ג ר' יצחק אוסטרן שליט"א].