שמש חכמים כתב:בחק יעקב בר"ס תצד כ' שהתפשט המנהג בדורו לומר תיקון אבל בבית חמיו זקנו הג' מהר"ש לא נהגו כן וכ' שעיקר הדבר ניתקן בשביל עמי הארץ, גם בשו"ע הרב(תצד ג') כ' שעיקר הלימוד יהא בתורה שבע"פ, גם היה נוהג כזה בין קצת ת"ח בדורו של החיד"א(אף שהחיד"א מתקיף זאת) כמ"ש בס' לב דוד פ' לא. וככל הנראה ע"ז סמכו בישיבות והרבה בני תורה.
י. רבינוביץ כתב:האמת היא שאני מתפלא על השאלה (לא על השואל), תיקון ליל שבועות זה אפילו פחות מרשות, הוא דבר די חדש, ועד זמנינו קהילות שלמות לא נוהגות לומר אותו, והוא יחסית דבר חדש. מי שטוען שהוא חובה זה רק המקובלים ורק חלקם, אבל זה לא אמור לחייב את מי שלא נוהג במנהגי קבלה, קרי: את הפשטנים. כמו דברים רבים שהמקובלים טוענים לחובתם ולא נוהגים על פיהם. דוגמה טובה ביותר היא לבישת ד' בגדי לבן בשבת ואכמ"ל.
י. רבינוביץ כתב:האמת היא שאני מתפלא על השאלה (לא על השואל), תיקון ליל שבועות זה אפילו פחות מרשות, הוא דבר די חדש, ועד זמנינו קהילות שלמות לא נוהגות לומר אותו, והוא יחסית דבר חדש. מי שטוען שהוא חובה זה רק המקובלים ורק חלקם, אבל זה לא אמור לחייב את מי שלא נוהג במנהגי קבלה, קרי: את הפשטנים. כמו דברים רבים שהמקובלים טוענים לחובתם ולא נוהגים על פיהם. דוגמה טובה ביותר היא לבישת ד' בגדי לבן בשבת ואכמ"ל.
נושא ספרים כתב:י. רבינוביץ כתב:האמת היא שאני מתפלא על השאלה (לא על השואל), תיקון ליל שבועות זה אפילו פחות מרשות, הוא דבר די חדש, ועד זמנינו קהילות שלמות לא נוהגות לומר אותו, והוא יחסית דבר חדש. מי שטוען שהוא חובה זה רק המקובלים ורק חלקם, אבל זה לא אמור לחייב את מי שלא נוהג במנהגי קבלה, קרי: את הפשטנים. כמו דברים רבים שהמקובלים טוענים לחובתם ולא נוהגים על פיהם. דוגמה טובה ביותר היא לבישת ד' בגדי לבן בשבת ואכמ"ל.
וכמה זמן זה המנהג להיות ערים בליל שבועות?
המנהג להיות ערים נולד ביחד עם המנהג להגיד תיקון, וממילא כל מה שכתבת הם דברי הבל.
אוהב אוצר כתב:הרב רבינוביץ היקר, אני לא מבין אותך, כל המנהגים שאתה נוהג היום, הם מלפני חמש מאות או אלף שנה??? הכף החיים לא מספיק טוב? החיד"א לא מספיק טוב? האר"י לא מספיק טוב? השל"ה לא מספיק טוב בכדי לנהוג את מה שהוא אמר? [אפרופו: את תפילת השל"ה אמרת? בטוח לי, זה לא מלפני אלף שנה.] דרך אגב, מורה צדק ענה אומנם לא בדיוק למה שפותח האשכול שאל אבל בכ"ז תשובתו מספיקה לכל 'המתחכמים' לאמר שיש להם לילה לעשות שטייגען, אתה יכול להסביר לי למה, אבל למה יושבים חבר'ה ללמוד גמרא בליל הושענא רבה? זה בדיוק כמו מה שאמר נושא ספרים: להיות ערים בליל הושענא רבה הוא נולד ביחד עם התיקון שיסדו מצוקי ארץ הנ"ל. לבוא ולדון על הנהגה האם צריך לקום ולעשות שכתבו גאוני וצדיקי וחסידי ומקובלי הדורות האחרונים.... להיכן הגענו.
צביב כתב:מנין שבשבועות אי אפשר לעשות תיקון כרת כמו בהושענא רבא
[וכמדומני שבישיבת החת"ס אמרו תפילת תיקון כרת בסוף הלילה]
בעניין בגדי לבן שנכתב לעיל
כמדומני שדעת המשנה ברורה שיש ללבוש בגדי לבן בשבת במקום שאין יוהרא
מורה צדק כתב:צביב כתב:מנין שבשבועות אי אפשר לעשות תיקון כרת כמו בהושענא רבא
[וכמדומני שבישיבת החת"ס אמרו תפילת תיקון כרת בסוף הלילה]
בעניין בגדי לבן שנכתב לעיל
כמדומני שדעת המשנה ברורה שיש ללבוש בגדי לבן בשבת במקום שאין יוהרא
ביום טוב לעשות תיקון כרת?
היכן במשנ"ב?
משולש כתב:בשרשי מ"א כתב על זה באריכות גדולה,
נדמה לי שמסקנתו שהתיקון הזה נתפשט בכל עדות ישראל... ובדורות האחרונים בטל בישיבות ליטא. (נגד דעת הגר"א).
חובב_ספרים כתב:משולש כתב:בשרשי מ"א כתב על זה באריכות גדולה,
נדמה לי שמסקנתו שהתיקון הזה נתפשט בכל עדות ישראל... ובדורות האחרונים בטל בישיבות ליטא. (נגד דעת הגר"א).
האם הוא הביא ראיה מה היה דעתו של הגר"א. הרי ידוע שהמגיד מדובנא לא אמר תיקון, והוא הסביר החילוק בינו לבין הגר"א שכן אמר, שהוא דומה לסוחר קטן המביא הסחורה שיש לו להיריד למכור אותו שם, והגר"א דומה לסוחר גדול שא"א לו להביא כל סחורתו וע"כ הוא מביא רק דוגמא של כל מה שיש לו כדי לקחת הזמנות.
חובב_ספרים כתב:גם אם הסיפור לא מוסמך זה מספיק שא"א להביא ראיה שדעת הגר"א הוא שיש לומר תיקון אך ורק ע"פ ראיה שכך נהג הוא בעצמו. גם אם אפשר להוכיח שהסיפור בודאי אינו אמת ספק גדול אם יש להוכיח מהנהגה אישית של הגר"א שדעתו הוא שכך ראוי לכל אחד ואחד לנהוג. כ"ש אם לא הופרך הסיפור כלל רק שחסר ראיה חותכת שהוא אמת.
יאיר כתב:שמש חכמים כתב:בחק יעקב בר"ס תצד כ' שהתפשט המנהג בדורו לומר תיקון אבל בבית חמיו זקנו הג' מהר"ש לא נהגו כן וכ' שעיקר הדבר ניתקן בשביל עמי הארץ, גם בשו"ע הרב(תצד ג') כ' שעיקר הלימוד יהא בתורה שבע"פ, גם היה נוהג כזה בין קצת ת"ח בדורו של החיד"א(אף שהחיד"א מתקיף זאת) כמ"ש בס' לב דוד פ' לא. וככל הנראה ע"ז סמכו בישיבות והרבה בני תורה.
קראתי שכתוב בזהר ובאריז"ל (איני יודע מקומם אך הזהר בעצמו הוא-הוא שאמר ללמוד כל הלילה) שצריך ללמוד דוקא את התיקון הזה.
כיצד מתיישבים הדברים?
חובב_ספרים כתב:לא עיינתי בענין, אבל אם כל המקור הוא משרשי מנהגי אשכנז הייתי מקבל הרשימה בערבון מוגבל. אני מעריך שרשי מנהגי אשכנז מאד, המחבר עשה עבודה רציני ומקיף ולולי מחיר היקר מסתמא הייתי קונה אותו. אבל עכ"ז אהבתו המחבר למנהגי אשכנז מקלקל אצלו את השורה, וראיתי כמה פעמים שדבריו רחוקים מלהיות מוכרחים.
ארזי ביתר כתב:יאיר כתב:שמש חכמים כתב:בחק יעקב בר"ס תצד כ' שהתפשט המנהג בדורו לומר תיקון אבל בבית חמיו זקנו הג' מהר"ש לא נהגו כן וכ' שעיקר הדבר ניתקן בשביל עמי הארץ, גם בשו"ע הרב(תצד ג') כ' שעיקר הלימוד יהא בתורה שבע"פ, גם היה נוהג כזה בין קצת ת"ח בדורו של החיד"א(אף שהחיד"א מתקיף זאת) כמ"ש בס' לב דוד פ' לא. וככל הנראה ע"ז סמכו בישיבות והרבה בני תורה.
קראתי שכתוב בזהר ובאריז"ל (איני יודע מקומם אך הזהר בעצמו הוא-הוא שאמר ללמוד כל הלילה) שצריך ללמוד דוקא את התיקון הזה.
כיצד מתיישבים הדברים?
הזוהר לא כותב ללמוד את התיקון, כי אם התיקון סודר בהתאמה לדברי הזוהר. בזוהר מובא 'כ"ד ספרים, תורה שבעל פה ותרי"ג מצוות'.
בברכה המשולשת כתב:התיקון (פסוקי התנ"ך בעיקר) בצורתו המדוייקת היום תוקן ע"י האר"י הקדוש
משולש כתב:חובב_ספרים כתב:לא עיינתי בענין, אבל אם כל המקור הוא משרשי מנהגי אשכנז הייתי מקבל הרשימה בערבון מוגבל. אני מעריך שרשי מנהגי אשכנז מאד, המחבר עשה עבודה רציני ומקיף ולולי מחיר היקר מסתמא הייתי קונה אותו. אבל עכ"ז אהבתו המחבר למנהגי אשכנז מקלקל אצלו את השורה, וראיתי כמה פעמים שדבריו רחוקים מלהיות מוכרחים.
הוא בס"ה מלקט. אתה יכול לפתוח בעצמך את המקורות ולראות. לא צריך שרשי מ"א בשביל לפתוח מג"א או יסוד ושורש העבודה.
בליל שבועות השתתפו כל התלמידים בלימוד עם ראש הישיבה, וגם בשינון עצמי, שהתקיימו בבית המדרש של הרבי. בשונה מהמקובל היום, למדנו בערך עד שלוש לפנות בוקר, אחרי כן הלכו כולם לטבול במקוה והלכו לישון עד תפילת שחרית בשעה 9-9:30.
בעירנו XXXXX לא ראיתי ולא שמעתי שנשארים ערים בליל שבועות כל הלילה. מה שזכור לי, כי הלכנו עם אבא לקלויז ושם ישבו ואמרו, כל אחד לעצמו, 'תיקון ליל שבועות ובסיומו הלכו הביתה לישון
חובב_ספרים כתב:משולש כתב:חובב_ספרים כתב:לא עיינתי בענין, אבל אם כל המקור הוא משרשי מנהגי אשכנז הייתי מקבל הרשימה בערבון מוגבל. אני מעריך שרשי מנהגי אשכנז מאד, המחבר עשה עבודה רציני ומקיף ולולי מחיר היקר מסתמא הייתי קונה אותו. אבל עכ"ז אהבתו המחבר למנהגי אשכנז מקלקל אצלו את השורה, וראיתי כמה פעמים שדבריו רחוקים מלהיות מוכרחים.
הוא בס"ה מלקט. אתה יכול לפתוח בעצמך את המקורות ולראות. לא צריך שרשי מ"א בשביל לפתוח מג"א או יסוד ושורש העבודה.
אין לי זמן מיותר בלה אבל מאחר שהזכרת האפשרות לפתוח מג"א עשיתי כדבריך. המקום המתאים לזה הוא בריש סי' תצ"ד, ושם כתב רק -איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתור' וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן עכ"ל. לא ראיתי שתיקון ליל שבועות הוזכר כלל.
משולש כתב:והנה רשימה חלקית של גדולי הפוסקים מכל המדינות שנהגו לאמרו: מרן הב"י, רבי שלמה אלקבץ...הרמ"ק
אלי כהן כתב:משולש כתב:והנה רשימה חלקית של גדולי הפוסקים מכל המדינות שנהגו לאמרו: מרן הב"י...
הב"י? הרי האריז"ל שתיקן את הנוסח הראשוני (של פסוקי התנ"ך) נולד רק עשר שנים אחרי שהב"י התחיל להיכתב !
משולש כתב:אלי כהן כתב:משולש כתב:והנה רשימה חלקית של גדולי הפוסקים מכל המדינות שנהגו לאמרו: מרן הב"י...
הב"י? הרי האריז"ל שתיקן את הנוסח הראשוני (של פסוקי התנ"ך) נולד רק עשר שנים אחרי שהב"י התחיל להיכתב !
מרן (רבי יוסף קארו) בעל הבית יוסף. למי שלא הבין כוונתי.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים