טבילה במקווה לשבועות

[יסוד]

מתי יש יותר ענין לטבול במקווה האם בערב יו"ט, או אחר הלימוד של הלילה קודם עלה"ש.

ראיתי פעם שיש יותר ענין בלילה מבערב יו"ט, ולמה לא רואים את העוילם נוהג כך?

[חד ברנש]

במקהלות החסידים מקפידים מאוד לטבול בליל שבועות סמוך לעלות השחר. והלוואי במצב של היום הלוואי והיו מבטלים טבילה זו לגמרי, שיוצא שכרן בהפסדן. וד"ל.

[פרי יהושע]

מבחינת הלכה קודם היו"ט, ולפי הקבלה יש עניין גדול בטבילה של אחר עלה"ש בשבועות לטהר כלה לבעלה.

[איש בער]

האם אפשר לציין מקור מדוייק בכתבי האריז"ל לטבילה זו?

[הגיונות]

שער הכוונות דרושי חג השבועות דרוש א.

[ישראליק]

במקהלות החסידים מקפידים מאוד לטבול בליל שבועות סמוך לעלות השחר. והלוואי במצב של היום הלוואי והיו מבטלים טבילה זו לגמרי, שיוצא שכרן בהפסדן. וד"ל.

אם מחמת הצפיפות וכו', יכולים כבר לילך למקוה מ72 קודם עלות השחר, ולפי הפוסקים נחשב כטבילה בזמן עלות השחר, ולא צריכים מחמת זה לבטל טבילה - כה חשובה - שאין לה חבר בכל ימות השנה, רק מפני הצפיפות, ודוק

[איש גלילי]

דוקא בגלל שאני מוגדר כ'חסיד', אני מרשה לעצמי לומר שלדעתי הרב ח"ב צודק.
הפתרון של ר' ישראליק טוב מאד, אבל עדיין הוא לא פתרון ברמה הציבורית (מה יהיה אם כולם יישמו את עצתך...)

[ישראליק]

...אני לא גר במדבר ב"ה, ואני מדבר מרמה ציבורית גבוה, וב"ה בכל שנה אני מגיע מוקדם, בערך 70 דקות קודם העלות, ויש לי די מקום ב"ה, ומה גם שהמים עדיין נקיים

[חד ברנש]

יש הרבה 'עניינים' שנועדו לאנשי סגולה יחידאים, ומשעה שהמון העם תפס את אותם עניינים (כי הרבה יותר מרגש לתפוס את העניינים מאשר לקיים את המצוות הפשוטות) - הרי שכל המזניח עצמו מהם עושה טובה לעצמו.

לדעתי, ואקווה מאוד שחברי לא יסקלוני, גם כל העניין להיות ער בכל לילו של חג השבועות, לא נועד לציבור הרחב אלא רק ליחידי סגולה, המסוגלים לתפקד נורמלי (או כמעט נורמלי) ביום גם אחרי שהיו נעורים כל הלילה. אך מה קורה היום? הציבור הרחב חושב שזו מצווה דאורייתא, וחושש לתת לעיניו תנומה, וכל החג כולו הולך 'פייפן'. בלילה לא יכולים ללמוד בריכוז הראוי, כי עייפים, וביום לא צריך ללמוד שהרי 'למדו' כל הלילה, וגם כי עייפים, ובצדק גמור. כך ארע, שדווקא ביום מתן תורה לומדים הכי פחות!
אבל לאף אחד (בעל מעמד, ולא איזה ח"ב...) אין אומץ לצעוק: עד כאן.

[הא לחמא עניא]

כמדומני [אם אין זכרוני בוגד בי] שכתוב בשם הרה"ק רבי פינחס מקאריץ להקפיד מאוד חזק על טבילה בערב שבועות.
איני זוכר עתה מ"מ לכך, ואדרבה אולי מישהו ימצא זאת.

[רבותיי]

יש הרבה 'עניינים' שנועדו לאנשי סגולה יחידאים, ומשעה שהמון העם תפס את אותם עניינים (כי הרבה יותר מרגש לתפוס את העניינים מאשר לקיים את המצוות הפשוטות) - הרי שכל המזניח עצמו מהם עושה טובה לעצמו.

לדעתי, ואקווה מאוד שחברי לא יסקלוני, גם כל העניין להיות ער בכל לילו של חג השבועות, לא נועד לציבור הרחב אלא רק ליחידי סגולה, המסוגלים לתפקד נורמלי (או כמעט נורמלי) ביום גם אחרי שהיו נעורים כל הלילה. אך מה קורה היום? הציבור הרחב חושב שזו מצווה דאורייתא, וחושש לתת לעיניו תנומה, וכל החג כולו הולך 'פייפן'. בלילה לא יכולים ללמוד בריכוז הראוי, כי עייפים, וביום לא צריך ללמוד שהרי 'למדו' כל הלילה, וגם כי עייפים, ובצדק גמור. כך ארע, שדווקא ביום מתן תורה לומדים הכי פחות!
אבל לאף אחד (בעל מעמד, ולא איזה ח"ב...) אין אומץ לצעוק: עד כאן.

עניות דעתי מסכמת עם רוב דבריך. מלבד ההנחה הפשוטה המובלעת בהם כי יש איזשהו קשר בין יום מתן תורה (פשוטה כמשמעה - יום מתן מצוות התורה על רמ''ח מצוותיה ושס''ה אזהרותיה) לבין מצוות לימוד התורה.
והא גופא, ה''עניין'' להשאר נעורים בליל קבלת התורה איננו ''משמר'' או הזדמנות נאותה להתכונן על ידי לימוד התורה, כי אם תיקונים עליונים וקישוטי כלה וכמבואר בדברי המקובלים. כך, שיחידי סגולה המבינים בעם והעוסקים בכגון דא - ראוי להם לעשות את התיקון אף אם על ידי כן יישנו ג' שעות בחג השבועות אחר הצהריים (וכמובן ייזהרו מאיסור לשון הרע או אכילת בשר וחלב מחמת היות היום ''יום מתן תורה''). אך המון העם, המגמגם בלשונו ומנמנם בעיניו על מנת ''לגמור'' את התיקון, וכ''ש אלו הקורעים עיניהם על גבי גמרותיהם - אין תועלת יתירה בשעות אלו יתר על שעות אחר סעודת היום.
והנלע''ד כתבתי

[יוס'ל]

יש הרבה 'עניינים' שנועדו לאנשי סגולה יחידאים, ומשעה שהמון העם תפס את אותם עניינים (כי הרבה יותר מרגש לתפוס את העניינים מאשר לקיים את המצוות הפשוטות) - הרי שכל המזניח עצמו מהם עושה טובה לעצמו.

לדעתי, ואקווה מאוד שחברי לא יסקלוני, גם כל העניין להיות ער בכל לילו של חג השבועות, לא נועד לציבור הרחב אלא רק ליחידי סגולה, המסוגלים לתפקד נורמלי (או כמעט נורמלי) ביום גם אחרי שהיו נעורים כל הלילה. אך מה קורה היום? הציבור הרחב חושב שזו מצווה דאורייתא, וחושש לתת לעיניו תנומה, וכל החג כולו הולך 'פייפן'. בלילה לא יכולים ללמוד בריכוז הראוי, כי עייפים, וביום לא צריך ללמוד שהרי 'למדו' כל הלילה, וגם כי עייפים, ובצדק גמור. כך ארע, שדווקא ביום מתן תורה לומדים הכי פחות!
אבל לאף אחד (בעל מעמד, ולא איזה ח"ב...) אין אומץ לצעוק: עד כאן.

מנהג חסידים ללמוד עד עלות השחר (יש המקדימים כדי להספיק טעימה לפני עלות) ואז ללכת לישון ג' או ד' שעות ולהתפלל בזמן הרגיל, שאז תפילתם בפרישקייט וגישמאק {ידוע על הסבא קדישא מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' שאחר התפילה בחג השבועות אמר שבזה כבר קיים את ה'חציו לכם'}. המנהג להיות נעורים הוא ע''פ קבלה, לכן אכן תימא על הליטוויקעס שנהגו בו.

[חד ברנש]

רק שכחת להוסיף, שלמנהג החסידים (שאני נמנה עליהם), אחרי תפילת שחרית ומוסף בגישמעק, ואחרי הסעודה החלבית והבשרית, הולכים לישון שוב, כמה שעות, ואז רצים למנחה. ותורה מה תהא עליה?

[יוס'ל]

זה נכון שאם נחשב שעות אז בסה''כ בחג השבועות ישנים יותר שעות משבת או חג רגילים, אולי זה זכר למה שלפי אותו המדרש ישנו עם ישראל ונצרך מרע''ה להעירם, אך אנו משברים הטבע ומחליפים את שעות השינה בלימוד וממילא את שעות הלימוד בשינה. אך זכורני גם משם הגרח''ק שאמר שלמרות שבחשבון שעות לימוד יצא סה''כ פחות שעות בחג השבועות אך עדיין אין לזוז ממנהג ישראל להיות נעורים בלילה. ואם כבר, ההערה הנ''ל תקפה גם על ליל שימורים בפסח.

[חד ברנש]

רבון העולמים, מי קבע שזה מנהג ישראל?!

[יזל מדליו]

לא איברי לילה אלא לגירסה, ואולי לכן יש עדיפות ללמוד בלילה אפילו מעט שעות מהיום.

[יוס'ל]

רבון העולמים, מי קבע שזה מנהג ישראל?!

מ''ב תצ''ד,א
(א) ביום נ' לספירת העומר וכו' - ומאחרין להתפלל ערבית בכניסת שבועות בצאת הכוכבים כדי שיהיו ימי הספירה מ"ט יום תמימות. איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואיתא בשו"ע האר"י ז"ל דע שכל מי שבלילה לא ישן כלל ועיקר והיה עוסק בתורה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק. והטעם כתב מ"א ע"פ פשוטו שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם לקבל התורה [כדאיתא במדרש] לכך אנו צריכין לתקן זה.

[חד ברנש]

כן. בוודאי, ה'משנה ברורה' מדבר על "עוסקין בתורה"במשך כל הלילה.
האם זו המציאות כיום?
(חוץ מבודדים, כמובן, ששוב, לא עליהם דיברתי).

[כדכד]

כמדומני [אם אין זכרוני בוגד בי] שכתוב בשם הרה"ק רבי פינחס מקאריץ להקפיד מאוד חזק על טבילה בערב שבועות.
איני זוכר עתה מ"מ לכך, ואדרבה אולי מישהו ימצא זאת.

מה שראיתי מובא בשם הרה"ק הנ"ל הוא להקפיד במסי"נ על טבילה לפני הדלקת נ"ח, לפני קריאת המגילה ובליל הושענא רבא

[יסוד]

יש הרבה 'עניינים' שנועדו לאנשי סגולה יחידאים, ומשעה שהמון העם תפס את אותם עניינים (כי הרבה יותר מרגש לתפוס את העניינים מאשר לקיים את המצוות הפשוטות) - הרי שכל המזניח עצמו מהם עושה טובה לעצמו.

לדעתי, ואקווה מאוד שחברי לא יסקלוני, גם כל העניין להיות ער בכל לילו של חג השבועות, לא נועד לציבור הרחב אלא רק ליחידי סגולה, המסוגלים לתפקד נורמלי (או כמעט נורמלי) ביום גם אחרי שהיו נעורים כל הלילה. אך מה קורה היום? הציבור הרחב חושב שזו מצווה דאורייתא, וחושש לתת לעיניו תנומה, וכל החג כולו הולך 'פייפן'. בלילה לא יכולים ללמוד בריכוז הראוי, כי עייפים, וביום לא צריך ללמוד שהרי 'למדו' כל הלילה, וגם כי עייפים, ובצדק גמור. כך ארע, שדווקא ביום מתן תורה לומדים הכי פחות!
אבל לאף אחד (בעל מעמד, ולא איזה ח"ב...) אין אומץ לצעוק: עד כאן.

מנהג חסידים ללמוד עד עלות השחר (יש המקדימים כדי להספיק טעימה לפני עלות) ואז ללכת לישון ג' או ד' שעות ולהתפלל בזמן הרגיל, שאז תפילתם בפרישקייט וגישמאק {ידוע על הסבא קדישא מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' שאחר התפילה בחג השבועות אמר שבזה כבר קיים את ה'חציו לכם'}. המנהג להיות נעורים הוא ע''פ קבלה, לכן אכן תימא על הליטוויקעס שנהגו בו.

יעויין בזוהר הק' (כמדומני פר' אמר, בענין שעוסק בו על פר' שבועות), שכותב שליל הסדר בפסח הוא ההפסק טהרה של כלל ישראל לחיבור עם קודשא בריך הוא, ואח"כ מגיע הספירה של השבעה נקיים, שהוא שבע כפול שבע, ועתה מגיע ליל שבועות שהוא הליל טבילה של כלל ישראל, והטבילה היא ע"י לימוד התורה, ולא משנה איך היא מתבצעת, גם אם ע"י נמנומים, כי העיקר שהוא טבל והתחבר לקודשא בריך הוא. א"כ איך אפשר לראות שכך כותבים בקרירות על לילה קדוש כ"כ?

[שש ושמח]

מנהג חסידים ללמוד עד עלות השחר (יש המקדימים כדי להספיק טעימה לפני עלות) ואז ללכת לישון ג' או ד' שעות ולהתפלל בזמן הרגיל, שאז תפילתם בפרישקייט וגישמאק {ידוע על הסבא קדישא מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' שאחר התפילה בחג השבועות אמר שבזה כבר קיים את ה'חציו לכם'}. המנהג להיות נעורים הוא ע''פ קבלה, לכן אכן תימא על הליטוויקעס שנהגו בו.

[אינני חסיד ואינני מבין כ"כ במנהגי חסידים, ואקווה שלא יקום אחד ויצווח שאין לי רשות להגיב בנושא זה...]
א. קשה לי להאמין שזה מנהג כל החסידים, ועוד יותר קשה לי להאמין שזהו מנהג קדום אצלם. וכי עדיף להיות ניעור בלילה ולישון בתחילת זמן התפילה [שכו"ע מודו שלכת' יש להתפלל מיד בתחילת הזמן] מאשר לישון מעט בסוף הלילה ולקום לתפילה בתחילת היום?
ב. לכאו' מי שהולך לישון בעלוה"ש אין עניין שיטבול לפני כן אלא לפני התפילה, הלא כן?

[כדכד]

כן. בוודאי, ה'משנה ברורה' מדבר על "עוסקין בתורה"במשך כל הלילה.
האם זו המציאות כיום?
(חוץ מבודדים, כמובן, ששוב, לא עליהם דיברתי).

למה לקטרג על ישראל?
רוב הנעורים אכן עוסקים בתורה. זו לפחות המציאות שאני מכיר

[כדכד]

מנהג חסידים ללמוד עד עלות השחר (יש המקדימים כדי להספיק טעימה לפני עלות) ואז ללכת לישון ג' או ד' שעות ולהתפלל בזמן הרגיל, שאז תפילתם בפרישקייט וגישמאק {ידוע על הסבא קדישא מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' שאחר התפילה בחג השבועות אמר שבזה כבר קיים את ה'חציו לכם'}. המנהג להיות נעורים הוא ע''פ קבלה, לכן אכן תימא על הליטוויקעס שנהגו בו.

[אינני חסיד ואינני מבין כ"כ במנהגי חסידים, ואקווה שלא יקום אחד ויצווח שאין לי רשות להגיב בנושא זה...]
א. קשה לי להאמין שזה מנהג כל החסידים, ועוד יותר קשה לי להאמין שזהו מנהג קדום אצלם. וכי עדיף להיות ניעור בלילה ולישון בתחילת זמן התפילה [שכו"ע מודו שלכת' יש להתפלל מיד בתחילת הזמן] מאשר לישון מעט בסוף הלילה ולקום לתפילה בתחילת היום?
ב. לכאו' מי שהולך לישון בעלוה"ש אין עניין שיטבול לפני כן אלא לפני התפילה, הלא כן?

האדמו"ר מקאמארנא כתב שבצעירותו הקפיד ללמוד כל הלילה ולטבול ולהתפלל בהשכמה ולא להפסיק בשיחת חולין עד אחרי קדושת כתר של מוסף, אולם בזקנותו נחלש וכבר לא היה לו כח לעשות כן (וזה עדיף כמ"ש הרב שש ושמח) ואז היה נוהג לטבול קודם עה"ש ולישון (בלי להפסיק בדבור) ואח"כ להתפלל כשיש לו כח ומ"מ הזהיר שלא להפסיק בדבור עד אחר קדושת כתר.
לגבי השאלות ששאלת - השאלות במקום למי שרק ההלכה היבשה מענינת אותו, אולם, כיון שעל פי הסוד נעשים תיקונים גם מהלימוד כשנעורים בליל שבועות וגם מהטילה שהיא לפני הבוקר אז החסידים הקפידו על זה יותר. כנלענ"ד

[עושה חדשות]

זכורני שענין הטבילה מופיע בזוהר פ' אמור.

הרב חד-ברנש,
העדות של פילון על לימוד בלילה עוסקת ביחידים או בכלל?
(האם מישהו יכול להעלות ציטוט?)

[יבנה]

רבון העולמים, מי קבע שזה מנהג ישראל?!

יש כמה וכמה רבנים ואנשים שלא נוהגים לשנות מסדר יומם גם בליל שבועות, אך לא כולם מכריזים על כך. ולך לבית כנסת מצוי ותבדוק כמות האנשים בתחלת הלילה וסופו לעומת אמצעו. ר' אלישיב והבריסקרים ועוד לא נהגו להשאר ערים בליל שבועות.
ומצד הנגלה פשוט שיצא שכרו בהפסדו בכמות שעות הלימוד ובאיכותן [ואף באיסרו חג עדיין נוהגים להתאושש], נרדמים תוך התפלה וקרה"ת, ומצטערים בחוסר השינה כו' ובפסחים סח: אמרו דבעצרת כו"ע מודים דבעינן נמי לכם וליכא.

[ידידיה]

יש הרבה 'עניינים' שנועדו לאנשי סגולה יחידאים, ומשעה שהמון העם תפס את אותם עניינים (כי הרבה יותר מרגש לתפוס את העניינים מאשר לקיים את המצוות הפשוטות) - הרי שכל המזניח עצמו מהם עושה טובה לעצמו.

לדעתי, ואקווה מאוד שחברי לא יסקלוני, גם כל העניין להיות ער בכל לילו של חג השבועות, לא נועד לציבור הרחב אלא רק ליחידי סגולה, המסוגלים לתפקד נורמלי (או כמעט נורמלי) ביום גם אחרי שהיו נעורים כל הלילה. אך מה קורה היום? הציבור הרחב חושב שזו מצווה דאורייתא, וחושש לתת לעיניו תנומה, וכל החג כולו הולך 'פייפן'. בלילה לא יכולים ללמוד בריכוז הראוי, כי עייפים, וביום לא צריך ללמוד שהרי 'למדו' כל הלילה, וגם כי עייפים, ובצדק גמור. כך ארע, שדווקא ביום מתן תורה לומדים הכי פחות!
אבל לאף אחד (בעל מעמד, ולא איזה ח"ב...) אין אומץ לצעוק: עד כאן.

כ"ת שכח את ההבטחה שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק.
ובזה סרו כל התמיהות, העולם נאחז במנהג זה בכל הכח ולא חשבון השעות, או שאלת " מה לליטווקס במנהג קבלי" יוכלו לגרום לוותר על כך.
ועדיין לא הזכירו את הגישמק המיוחד של סדר ארוך (אם משתדלים) רצוף והמוני.
שבימות השנה זוכים לזה רק יושבי בתי מדרש , ובליל שבועות גם
אנשי ה"שעה ביום שיעור".

[איש גלילי]

מנהג חסידים ללמוד עד עלות השחר (יש המקדימים כדי להספיק טעימה לפני עלות) ואז ללכת לישון ג' או ד' שעות ולהתפלל בזמן הרגיל, שאז תפילתם בפרישקייט וגישמאק {ידוע על הסבא קדישא מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' שאחר התפילה בחג השבועות אמר שבזה כבר קיים את ה'חציו לכם'}. המנהג להיות נעורים הוא ע''פ קבלה, לכן אכן תימא על הליטוויקעס שנהגו בו.

באתי רק להעמיד דברים על דיוקם:

עירוב פרשיות שנו כאן.
יש סיפור עם ה'צמח צדיק' מויז'ניץ (זקנו של האהב"י), שאמר פעם בחג השבועות לאחר התפלה: סיימנו עם 'חציו לכם', עכשיו נלך לקיים 'חציו לה'' (דהיינו הסעודה).
ויש סיפור עם האהב"י מויז'ניץ, שהיו אצלו בחג השבועות שני חסידים של מקום אחר, וכשראו שכולם הולכים לישון בבקר - תמהו בינם לבין עצמם על המנהג המוזר הלז. יצא האהב"י מחדרו ואמר להם: אנחנו יודעים שכל האכילה והשתייה והשינה הם בשביל שנוכל ללמוד ולהתפלל, אבל להתפלל בשביל שנוכל כבר ללכת לאכול ולישון - על זה לא שמענו.

ולהרב שש ושמח:
אינני יודע כמה קדום הוא המנהג, אבל הוא נהוג היום אצל רוב מקהלות החסידים (אדמו"ר מוהרח"מ מויז'ניץ היה מקפיד על עירנות בליל שב"ק הרבה יותר מליל שבועות, אבל תמיד היה מקפיד לישון בבקר לפחות מחצית השעה, כדי שלא לבוא לתפלה אחרי לילה של ערנות).

[אמיר כרמי]

לא הבנתי איך החישוב שבשבת רגילה לומדים יותר בכמות?

[דעת_האברך]

א. על מה שכתבו שבטבילה נוהגים בעיקר חסידים, ובכן בתוך עמי אנכי יושב, ורואה שלמקוה בעלות השחר של שבועות מגיעים כל שכבות הציבור: חסידים, ליטאים, ספרדים, סרוגים וכו'.
ב. שאלתי פעם את הג"ר יהודה עדס שליט"א ראש ישיבת קול יעקב (הרגיל גם במנהגי מקובלים) האם נוהג במנהג זה, וענה לי שפעם היה מקפיד בזה מאד, אולם בשנים האחרונות החליט שיצא שכרו בהפסדו, מכיון שמאבד את הרציפות של הלימוד ו"מבזבז" זמן ארוך בשביל הטבילה [ההליכה מהישיבה עד המקוה וחזור יכולים בסך הכל להגיע קרוב לשעה במיוחד לאדם בגילו], ולכן החליט להסתפק בטבילה שעושה בכל מקרה בערב יום טוב [ואקוה שאינני בגדר הולך רכיל מגלה סוד].
ג. לעניין עצם המנהג להיות נעורים כל הלילה, אף שבפועל לכאורה לומדים פחות בשבועות בכמות ובאיכות מבשאר הימים, כבר הזכירו מנהג כמה גדולים וצדיקים שלא נהגו בזה, ואוסיף את הגה"צ יחזקאל לוינשטיין זצ"ל.
ד. אולם שמעתי מתלמיד חכם חשוב שליט"א שנתן סברא בדבר, שבעצם כבני תורה שקיימים בעולמה של תורה, כמעט אין לנו מצב שאנו מוסרים נפשנו או מתאמצים יותר מכוחותינו לתורה, כי בהכל הורגלנו מילדות, והרגל נעשה טבע. ולכן דווקא בליל שבועות, בקבלת התורה, אנו מקיימים לימוד בשעה שרגילים לישון, ומתאמצים בכל הכח ללמוד גם מתוך עייפות ונמנום כדי להראות בזה חביבות התורה עלינו והתאמצותינו לקראתה.

[הגרח]

אז אולי זה הזמן להעלות רשימה מסודרת של מסדר הישנים בליל שבועות
יש לי סיבה לחשוב שיש הרבה ישנים ולו מכוח העובדה שבין שלוש לארבע יש פחות אנשים בבית הכנסת
לעצם הענין המנהג תפס אצל הליטאים בעיקר בארץ אצל בוגרי הישיבות.

[ש. ספראי]

ישנו חיוב ליהודי לטהר את עצמו במקווה טהרה לפני החג, וכתב הטור שחיוב זה נוהג גם בזמנינו אנו, כשבית המקדש אינו קיים ואנו לא עולים לירושלים לבית המקדש. ולפני חג השבועות ישנו עניין נוסף להיטהר במקווה טהרה, לכבוד מתן תורה (חק יעקב ואליה רבא בשם האר"י הקדוש).
ובספרי מוהר"ן מברסלב הרחיב במעלת הטבילה בסוף ליל שבועות, וכמדומני שבברסלב עיקר לימוד הלילה הוא בטבילת המקוה שבסופו, ובספרי הרב קלוגער מסביר הענין כדרכו הפלא ופלא, ראו שם.

[דעת_האברך]

אז אולי זה הזמן להעלות רשימה מסודרת של מסדר הישנים בליל שבועות
יש לי סיבה לחשוב שיש הרבה ישנים ולו מכוח העובדה שבין שלוש לארבע יש פחות אנשים בבית הכנסת
לעצם הענין המנהג תפס אצל הליטאים בעיקר בארץ אצל בוגרי הישיבות.

מה שפלאי הוא שכאשר זקוקים בבוקר למישהו שיברך ברכות התורה ויוציא את הציבור, צריך לחפש בנרות מי שלא ישן כל הלילה...
בבית כנסת שהייתי היה אחד שהודיע שהוא הולך לישון בכוונה כדי לזכות בזכות להוציא את כל הציבור בברכת התורה!

[א' זעירא]

איזה זכות גדול!! להגיד ברכת התורה ביום מתן תורה, ולהודות לה' על שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו!!!
ומה עוד שמתן שכרה בצידה - לזכות את הרבים ולהוציאם ידי חובתם.

[כדכד]

אז אולי זה הזמן להעלות רשימה מסודרת של מסדר הישנים בליל שבועות
יש לי סיבה לחשוב שיש הרבה ישנים ולו מכוח העובדה שבין שלוש לארבע יש פחות אנשים בבית הכנסת
לעצם הענין המנהג תפס אצל הליטאים בעיקר בארץ אצל בוגרי הישיבות.

מה שפלאי הוא שכאשר זקוקים בבוקר למישהו שיברך ברכות התורה ויוציא את הציבור, צריך לחפש בנרות מי שלא ישן כל הלילה...
בבית כנסת שהייתי היה אחד שהודיע שהוא הולך לישון בכוונה כדי לזכות בזכות להוציא את כל הציבור בברכת התורה!

יש כאלה שישנים בלילה או לפנות בוקר וקמים למנין מאוחר יותר ולכן הגיוני שלפני וותיקין, שמן ההסתם אז מתפללים הנעורים בלילה קשה למצוא מי שישן

[כדכד]

אז אולי זה הזמן להעלות רשימה מסודרת של מסדר הישנים בליל שבועות
יש לי סיבה לחשוב שיש הרבה ישנים ולו מכוח העובדה שבין שלוש לארבע יש פחות אנשים בבית הכנסת
לעצם הענין המנהג תפס אצל הליטאים בעיקר בארץ אצל בוגרי הישיבות.

המנהג לישון או המנהג להיות ערים כל הלילה"?
המשנה ברורה כבר הביא את המנהג שנהגו רוב הלומדים ולכן קשה לומר שנהגו בזה רק בארץ

[צורב מתחיל]

מה שפלאי הוא שכאשר זקוקים בבוקר למישהו שיברך ברכות התורה ויוציא את הציבור, צריך לחפש בנרות מי שלא ישן כל הלילה...
בבית כנסת שהייתי היה אחד שהודיע שהוא הולך לישון בכוונה כדי לזכות בזכות להוציא את כל הציבור בברכת התורה!

שמעתי מאאמו"ר שליט"א שבתקופתו בישיבת פוניבז' ניגש הרב זינגרביץ לאחד הבחורים כחצי שעה קודם עלוה"ש, ואמר לו שעשה בדיקה ואין שום בחור שישן בלילה וביקש ממנו ללכת לישון כדי להוציא בברכות, הבחור הסכים ואכן הוציא את כולם בברכות. וה"צימעס" שעשו ממנו בישיבה...

[דעת_האברך]

האם אפשר לקבל מקורות מתי הזמן המסוגל לטבול במקוה בליל שבועות - האם לפני עלות השחר, אחרי עלות השחר, כמה לפני וכמה אחרי - על פי ה"עניינים" המבוארים באריז"ל?

[דודי צח]

הגאון רבי סימונינג זצ"ל הבחין פעם איך הבחורים בקול תורה דנים בפלפולא בענין ברכת התורה למי שאינו ישן, ושאל אותם - וכי זהו אצלכם נדון רק פעם אחת בשנה, הכי זה נקרא בחור שקוע בתורה?

[כדכד]

האם אפשר לקבל מקורות מתי הזמן המסוגל לטבול במקוה בליל שבועות - האם לפני עלות השחר, אחרי עלות השחר, כמה לפני וכמה אחרי - על פי ה"עניינים" המבוארים באריז"ל?

אריז"ל איני יודע אבל בספרים המביאים אותו כתוב "וטוב לטבול מעט קודם עלות השחר".

[עתניאל בן קנז]

האם אפשר לקבל מקורות מתי הזמן המסוגל לטבול במקוה בליל שבועות - האם לפני עלות השחר, אחרי עלות השחר, כמה לפני וכמה אחרי - על פי ה"עניינים" המבוארים באריז"ל?

לשון שער הכוונות
"ובהגיע אשמורת הבוקר מעט קודם עלות השחר בעת שמשחירין פני הרקיע במזרח אשר אז נק' אילת השחר כנודע. אז צריך שתטבול במקוה ותכוין אל המקוה העליון שהוא כתר עליון דז"א הנמשך לו בלילה הזה והוא נקרא שער החמשים כמ"ש ועליו נאמר וזרקתי עליכם מים טהורים כו' ועי"כ אנו מקבלים תוספת קדושה מבחי' הכתר הזה. וטעם הדבר הוא לפי שאנחנו בלילה הזה עושים ב' דברים הא' הוא להמשיך את כתר העליון דז"א ע"י עסק התורה כנז' ואחר כך באשמורת הבוקר אנו נעשים שושביני' דמטרוניתא רחל נוק' דז"א ומוליכין את הכלה הכלולה לבית הטבילה וטובלת במקוה העליון הנז' שהוא הכתר הנז' וגם אנחנו שושבינין דילה טובלים עמה