מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספירת העומר בעבר קו התאריך

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
שף ויתיב
הודעות: 179
הצטרף: ג' יוני 23, 2015 1:14 am
מיקום: נסע מקדש וישב שם

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי שף ויתיב » ה' אפריל 21, 2016 7:43 am

אחימעץ כתב:
איש_יהודי כתב:ע"פ האמור כאן לכאורה העובר את קו התאריך באמצע חול המועד ישמור יום טוב אחרון שבעה ימים אחרי יום טוב ראשון מכיון שהתורה לא קבעה לו תאריך אלא ביום השביעי.

עד יום האחד ועשרים כתיב, ולכאו' גם כשלא כתוב וכגון סוכות מ"מ בפשטות התאריך של כל יום ויום קובע, ועדיין יש להעיר מחנוכה.

מה שכלל לא ברור בדברי הרבי הוא שאם השקיעה על הגברא קובעת את התחלפות היממות כלפיו אם כן כל מי שילך עם השמש ממזרח למערב לא תתחלף אצלו יממה כלל ויהיה בן יום א' עד סוף ימיו, אלא מאי גם הרבי מודה שהואיל והשמש הקיפה את העולם יממה יש כאן חילוף ימים אוטומטי, וממילא לעולם מי שהיה ביום הראשון במערב הקו ועבר למזרחו לא יתכן שלא עברו עליו קצת יותר מ48 יממות, והרי כאן מ"ט יום ודוק.

כמדומני שיש בזה מענה מהרבי, והרב עזרא שוחט יש לו אריכות גדולה בזה.

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי סגי נהור » א' אפריל 24, 2016 2:27 am

לא ברור לי למה מקשים (כאן, וגם בקונטרס שצורף, בכתיבתו הילדותית) דוקא מהמקיף את כדוה"א יחד עם השמש, ולא ממי שנמצא בקטבים שאין שם יום ולילה, או בחלל. ובכל זה כבר דנו ונחלקו הפוסקים, אם ואיך בכלל אפשר לחייבו בכל מצוות שהזמ"ג. ואין זה שייך כלל לשאלת העובר את קו התאריך.

צעיר_התלמידים
הודעות: 398
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » ב' אפריל 25, 2016 9:37 am

סגי נהור כתב:לא ברור לי למה מקשים (כאן, וגם בקונטרס שצורף, בכתיבתו הילדותית) דוקא מהמקיף את כדוה"א יחד עם השמש, ולא ממי שנמצא בקטבים שאין שם יום ולילה, או בחלל. ובכל זה כבר דנו ונחלקו הפוסקים, אם ואיך בכלל אפשר לחייבו בכל מצוות שהזמ"ג. ואין זה שייך כלל לשאלת העובר את קו התאריך.

מקובל לומר ביחס למי שנמצא בקטבים שסיבוב השמש 360 מעלות היא מבחינתו יממה, השאלה היא רק באיזה זמן תתחיל היממה וכן האם כל היממה תהא יום או גם לילה, אבל בדין מי שמקיף את כדוה"א עם השמש מקובל לומר שדיני יום ולילה נקבעים לפי המקום ולא לפי האדם.

בעיקר טענתו של אחימעץ אפשר להשיב לפי דברי החזו"א שמזרח סיביר מקדים את יפן אפילו שהוא נמצא מזרחית לו, א"כ יש הפרש בין סיביר ליפן ביותר מ24 שעות ומי שהחל לספור ספה"ע בסיביר ועבר ליפן דילג על יום תמים נמצא שיש לקיים ספיקו של הרבי לפי"ד מרן החזו"א זללה"ה.

צולניק
הודעות: 1096
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי צולניק » ב' אפריל 25, 2016 10:19 am

בעיקר נידון האשכול לא הובא כאן ה'שאלה' הידועה למאי דקי"ל דספירת העומר דרבנן היכי משכחת לה יו"ט של שבועות דאורייתא, וע"כ אף דיו"ט של שבועות הוא ביום חמישים מפסח אך אי"ז ענין לקיום או לחיב מצוות ספירת העומר. ומזה פשוט שאף העובר קו התאריך ומשתבש בספירתו לא משתבש אצלו יו"ט של שבועות.

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' אפריל 25, 2016 1:15 pm

זו לא שאלה כלל, שהרי כמובן כשהיו מקדשין ע"פ הראיה - גם לאחר חורבן ביהמ"ק - היה חג השבועות נקבע ע"פ יום החמישים לספירה, גם כשחל בה' או בז' בסיון. הרי שהיום הראוי לספירת חמישים הוא החג, בין אם סופרים בפועל מן התורה ובין אם לאו.

וכמו שהאריך רבינו בגוף דבריו:
אין הכוונה שעצם היו"ט דשבועות נפעל ע"י הספירה – היינו, שמ"ט הימים שהאדם סופר בפועל (או עכ"פ – שהוא חייב לספרם), הם הפועלים והגורמים שהיום שלאחריהם יהיה יו"ט – שהרי אנו רואים שחג השבועות חל מדאורייתא ביום החמישים לעומר גם עבור אלו שאין בהם (חיוב) ספירה (כגון קטנים שנעשו בני מצוה בימי הספירה, או גרים שנתגיירו בימי הספירה); וכיון שלא היו להם מ"ט ימי ספירה, א"כ ע"י מה חל אצלם חג השבועות (ועוד – לכמה דעות, וכן הלכה , מצות ספירת העומר בזמן הזה אינה אלא מדרבנן, והרי חג השבועות הוא מדאורייתא)?

– ואין לומר שהספירה של כלל ישראל פועלת את חלות החג גם עבורם, להיותם נגררים אחר הכלל, שהרי לא מצינו מציאות של "ספירת (העומר ד)כלל ישראל", כנ"ל, והמציאות היא שכל אחד סופר ספירה לעצמו –

וא"כ מובן שאין עצם חג השבועות חל ע"י הספירה, ואין זאת אלא שהתורה קבעה את זמן החג ליום החמישים לעומר. והיינו, שימי הספירה רק מראים ומבררים את זמן חג השבועות, שיום זה הבא לאחריהם הוא יו"ט. אלא שענין זה של ימי הספירה (כהוראה ובירור) שייך לכל אחד ואחד – כשהוא עומד ביום שאילו נתחייב בספירת העומר היה סופר קודם אליו מ"ט ימים, הרי זה בירור שיום זה הוא חג השבועות.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' מאי 30, 2016 12:52 am

מה שאני לא הבנתי בדברי הרבי מליובאוויטש הוא, שיום שבועות הוא יום הבאת קרבן, והקרבתם מנחה חדשה לה'. האם נאמר שידידינו עובר את קו התאריך יביא שתי הלחם בעצמו, חוץ ממה שיביאו כלל ישראל? איך מצינו חג פרטי לאיש פרטי? הרי החג הוא מקרא קדש, דהיינו שמתאספים ביחד לחוג, וכמו"ש הרמב"ן בפרשת אמור

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 30, 2016 1:05 am

אין לו שום חג פרטי, אלא הוא חוגג את החג כמקום שיצא ממנו. וק"ל.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' מאי 30, 2016 1:53 am

עם.מי הוא מתאסף?

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 30, 2016 2:02 am

זיי נישט קיין נאַר. ועם מי חוגג מי שנמצא בים ובמדבר? זה מקרה יוצא דופן של אדם שחוגג כמקום שיצא ממנו כי עשה דבר מוזר הלכתית (שגורם תוצאות מוזרות אליבא דכו"ע, ובתחומים רבים) ועבר את קו התאריך.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' מאי 30, 2016 3:27 am

אלע אידען וואס געפונען זיך מיט איהם אין ים, פרייען זיך מיט איהם. דער איד וואס מאכט זיין אייגענעם צווישען אידען וואס פרייען זיך נישט, איז א סתירה צו מקראי קדש.

און די אנדערע שאלות האסטו אויך נישט גע'ענטפערט.

א. חיים
הודעות: 761
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי א. חיים » ב' מאי 30, 2016 6:00 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איך מצינו חג פרטי לאיש פרטי? הרי החג הוא מקרא קדש, דהיינו שמתאספים ביחד לחוג, וכמו"ש הרמב"ן בפרשת אמור.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עם מי הוא מתאסף?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:דער איד וואס מאכט זיין אייגענעם צווישען אידען וואס פרייען זיך נישט, איז א סתירה צו מקראי קדש.

יעויין בהשגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שורש א:
ומ"מ אפילו לפי הנסחאות שכתוב בהם נאמרו למשה מסיני אינו דבר רחוק ונפלא להביא בכללן מיעוט מצות שלדבריהם משלשה טעמים... השני כי מנהג החכמים בתלמוד וגם בתורה ובנביאים כן שלא יחושו להוציא דבר אחד מן הכלל וידברו על הרוב כענין שכתוב (וישלח לה) אלה בני יעקב אשר יולד לו בפדן ארם והנה חשב בנימן ולא נולד בפדן ארם, רק על הרוב ידבר. וכן (ויגש מו) כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה שבעים והנה אפרים ומנשה לא באו ליעקב מצרימה גם יוסף שם היה. וכן (ס"פ וישלח) אלה בני עדה ועמלק אינו בנה. וכן (פ' בא) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה והם מעת גלות אברהם מארץ כנען בפעם הראשונה ועמדם בשאר ארצות רק רוב המושב בארץ מצרים היה. וכן בספר עזרא (א) במניין שאמר הכתוב בעולי גולה ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן וכתוב עוד (שם ב) וישובו לירושלם ויהודה איש לעירו ומונה שם יהודה ובנימן וכהנים ולויים ונתינים ובני עבדי שלמה וכתוב אחר (שם) מספרם כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות ששים ושנו בסדר עולם (פכ"ט) בפרט אינם אלא שלשים אלף ושנים עשר אלף היכן הם אלו שעלו משאר שבטים. והנה לא חשש הכתוב להזכירם למיעוטם מכל שבט ונספחו על אלו. ובדברי חכמי' רבות בתלמוד. והנה שתי פרשיות בתורה ובהן מצות רבות ולא נאמרו למשה בסיני אלא לאהרן נאמרו ולא בסיני, פרשת שתויי יין ופרשת משמרות כהונה ולוייה ומתנות כהונה ולא חשש להוציאם מן החשבון הזה. ומצות רבות לא נאמרו בסיני אלא בשעת מעשה כגון דין מקושש ובנות צלפחד ולא חששו לכך. וכעניין הזה אמרו בגמרא דבני מערבא בראשון שלראש השנה (ה"א) לענין שני מלכותו שלדוד אמר יהודה ברבי חשבון מרובה בולע חשבון מועט.


ואם תמצא לומר סברא - כמדומני שבימים עברו, באם ליטוואק היה מגיע לבודאפסט לכבוד החג, והיה מדגיש שם את ליטוואקו'טו, הוא גם היה נאלץ לחגוג את החג לבדו. אבל יש לברר זאת אצל ההיסטוריונים המומחים בענינים אלו.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' מאי 30, 2016 5:04 pm

איני מבין הקשר בין הרמב"ן לנידון דידן. אם היה הרבי מליובאוויטש רוצה לחדש אשר יש יהודים שאינם חייבים במצוות מסויימות, היה יכול להביא ראיה מהרמב"ן שלא כל המצוות מחייבות את כל ישראל, משום שהתורה על הרוב תדבר. אמנם יהיה בזה טעות גדול הגובל על עקירת הדת, אבל הרמב"ן יהיה סמך לדבריו.
אמנם בנידון דידן, כאשר רוצה לחייב את ידידינו, חוצה את קו התאריך, במצות חג השבועות, איך נאמר שהחג שלו אינו קשור להחג של אחרים? הרי אותו פסוק הוא ואותו מצוה, ובמה חילקה התורה לבין החג שלו לשל אחרים? האחרים מביאים קרבן והוא אינו מביא קרבן? או להיפך, הוא מביא קרבן והאחרים אינם מביאים?

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 30, 2016 5:27 pm

לא ברור לי איזו קושיא הוצאת מדברי הרמב"ן, ודבריך הם על גבול הליצנות. לדעתך חידש הרמב"ן דין מיוחד במועדים, שאדם צריך לחגוג עם חבריו...
כמובן הרמב"ן מבאר את יסוד וטעם המצוה, הוא לא בא לפטור או לחייב אדם שמסיבה כלשהי חוגג לבדו. יש כאן כשל חמור בעצם צורת השאלה והדיון.

א. חיים
הודעות: 761
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי א. חיים » ב' מאי 30, 2016 6:50 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איני מבין הקשר בין הרמב"ן לנידון דידן

הרושם שלי הוא, שאתה די נהנה מעצמך, ולכן אני מציע לך להמשיך עד בלי די.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' מאי 30, 2016 7:03 pm

אני חדש כאן, ולא ידעתי שהתקפות אישיות הם מהדברים המקובלים פה. האם אני יוצא מן הכלל, או שכך הם פני הדברים? או רק כאשר מקשים קושיא על אדמור שחסידיו יוצאים במלחמת קדש על כבוד החסידות שבחרו לעצמם?

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 30, 2016 7:12 pm

הקשית קושיא, וגם לאחר שהשיבו לך התעקשת להיאחז בה, אף שכמדומני ברור גם לך שאין בה ממש. ולכן התגובות בהתאם.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' מאי 30, 2016 9:16 pm

טרם שמעתי תשובה.
כנראה המהלך היא כך. התורה אומרת לנו הלכה, ובא אחד ואומר סברא לחלק שעל אדם מסויים לא קיים ההלכה הזו. וכאשר באים ושואלים שחילוק זו אינו מבואר בתורה המחייבת אותנו בהך הלכה, ע"ז באה התשובה מהרמב"ן בביאור לשון הגמרא שכתב שלשון התורה מיירי על הרוב ולא על המיעוט. ומה עם המיעוט? הם אינם כלולים בהפסוק הזה.
עכשיו תגיד לי, המיעוט הזה של בני האדם שחצו את קו התאריך, באיזה פסוק הם כן כלולים? איזה חג הם חייבים לחוג?
מי המתעקש לישאר עם פסק מוזר שלא התקבל כלל אצל גדולי הפוסקים, ולא שמענו על אף ת"ח אחד, למעט אלו שהיו להם סבות צדדיות, שלקח את זה ברצינות? אין לי ענין ליכנס לעניינים הסוציאלאגיים של הפסק, אבל מטבעו של התגובות המביאות ראיות מרחוק שאינם לענין, ועוד מתירים לעצמם להתלוצץ ממי שמגלה שאין בראיות אלו כלום, נראה שאין זה אלא סוציולוגיות ללא קשר לתורה ולהלכה.

אגב אשאל אותכם, האם ראינו שדברי הרמב"ן אלו הובאו באיזה מקום בגדולי הפוסקים לדורותיהם להלכה למעשה? האם דנו בזה שאר הראשונים והגיעו למסקנא שיש לשנות הלכות עפ"י הסברא הזו? או שנשאיר אותם כפשוטם שאינם אלא ביאור לשון הכתוב, ומעולם לא הניחה התורה את דבריה להלכה כמוגבלים רק לרוב בני אדם, והיוצאים מן הכלל לא נכתבו שם. (כתוב בתורה אם זרחה השמש עליו וגו', ואם התורה על הרוב תדבר, למה הוצרך להוציא אב הבא במחתרת של בנו, נוציא את זה בעצמינו, ונאמר שהתורה על הרוב תדבר!!!)

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 30, 2016 9:25 pm

לא יודע מה אתה רוצה.

א. חיים
הודעות: 761
הצטרף: ו' מרץ 11, 2016 4:53 am

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי א. חיים » ב' מאי 30, 2016 9:41 pm

אני מתנצל, חשבתי מקודם שאתה מתכוון לקנטר ולכן עניתי כך. עכשיו אני רואה שאתה באמת לא מבין מה שמדברים איתך.
היה שלום.

002
הודעות: 415
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 8:17 pm
מיקום: ארץ הקודש סמוך לעיר הקודש

פסק הלכה מגאב"ד מעלה אדומים

הודעהעל ידי 002 » ד' יוני 01, 2016 12:44 pm

פסק הלכה ופלפול מעניין בעניין זה מגאב"ד מעלה אדומים הרב אברהם יחיאל הלוי דויטש שליט"א בעמח"ס עץ ארז וראש ישיבת תלמידי הכתב סופר
http://www.ladaat.info/showgil.aspx?par=20160604&gil=2167
קבצים מצורפים
‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏אוצר המעלה במדבר.pdf
(670.78 KiB) הורד 523 פעמים

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' יוני 01, 2016 5:51 pm

תירוצו - שימי ספירת העומר צמודים כל אחד לתאריך מסוים בחודש - תמוה בלשון המעטה, שהרי בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה לא היתה תלות בין ימי ספירת העומר לימי החודש, ול"ג בעומר היה יכול לחול גם בי"ט באייר...

002
הודעות: 415
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 8:17 pm
מיקום: ארץ הקודש סמוך לעיר הקודש

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי 002 » א' יוני 05, 2016 2:49 pm

סגי נהור כתב:תירוצו - שימי ספירת העומר צמודים כל אחד לתאריך מסוים בחודש - תמוה בלשון המעטה, שהרי בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה לא היתה תלות בין ימי ספירת העומר לימי החודש, ול"ג בעומר היה יכול לחול גם בי"ט באייר...

חידוש זה מבוסס על יסודו של הגאון ר' ברוך שמואל דויטש שליט"א ראש ישיבת קול תורה.
וכוונתו דעיקר דין ספירת העומר הוא לקרוא לימים אלו כפי מניינם בעומר.
ואם יקבעו בי"ד ע"פ הראיה שי"ט אייר הוא ל"ג בעומר, א"כ המצווה תהיה לקרוא ליום י"ט אייר - ל"ג בעומר.
ואף שהערת כהוגן, מ"מ אין זה פורך את הדברים כלל.
ועיין בספר "עץ ארז" [פרשת אמור] מש"כ שם.

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' יוני 06, 2016 12:21 am

קוגן כתב:חידוש זה מבוסס על יסודו של הגאון ר' ברוך שמואל דויטש שליט"א ראש ישיבת קול תורה.

ויסודו של הגאון וכו' - על מה מבוסס? (לא שהצלחתי להבין בדיוק את היסוד הזה)

קוגן כתב:וכוונתו דעיקר דין ספירת העומר הוא לקרוא לימים אלו כפי מניינם בעומר.
ואם יקבעו בי"ד ע"פ הראיה שי"ט אייר הוא ל"ג בעומר, א"כ המצווה תהיה לקרוא ליום י"ט אייר - ל"ג בעומר.
ואף שהערת כהוגן, מ"מ אין זה פורך את הדברים כלל.
ועיין בספר "עץ ארז" [פרשת אמור] מש"כ שם.

העיקר חסר בתשובתך. הנקודה היא שחג השבועות הוא לעולם ביום החמישים לספירה, ללא נפק"מ מהו התאריך בחודש, ומכאן שהספירה היא מציאות לעצמה ולא איזה כינוי לתאריך, ודלא כהיסוד הנ"ל. אז אתה בא וטוען שזה אכן רק כינוי לתאריך, אלא שהתאריך משתנה לפי הספירה?!

משה ובני ישראל
הודעות: 522
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 7:27 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי משה ובני ישראל » א' אפריל 23, 2017 2:55 pm

פסקי תשובות
קבצים מצורפים
פת.pdf
(905.46 KiB) הורד 377 פעמים

דרומי
הודעות: 9394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי דרומי » ב' אפריל 24, 2017 10:54 am

השאלה המעניינת המתעוררת לפי שיטת האדמור מחבד, היא לגבי קריאת התורה. דהיינו, אם יש מנין שלם של אנשים שעברו את קו התאריך ולכן הם חוגגים את חג השבועות בה' סיון. האם יקראו בו ביום בקריאת התורה של מתן תורה שהיה הרי בו' סיון? או שיקראו את הקריאה דיום ב' דשבועות?

אגב, כדאי לציין כי האדמור פסק דבר זה להלכה ולמעשה, והיו כמה אנשים שהורה להם בפועל לחגוג את שבועות בה' סיון, אך אעפ"כ הורה להשתדל ולהימנע מכך ככל האפשר ולכן להאריך את הדרך וכו' העיקר שלא לעבור את קו התאריך

פרי יהושע
הודעות: 3165
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' אפריל 24, 2017 11:17 am

התשובה שלו נסתרת מדברי הספרא הבבלי וכל הראשונים, ספירת יחיד היא רק כדי לתאם עם ספירת הציבור שהיא המקדשת את העצרת, ותו לא מידי.

יגאל10
הודעות: 259
הצטרף: ה' ינואר 03, 2013 11:02 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי יגאל10 » ב' אפריל 24, 2017 3:00 pm

מה המקור למושג 'ספירת הציבור'?
[ור' מ"ש כאן לעיל]

פרי יהושע
הודעות: 3165
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' אפריל 24, 2017 3:19 pm

יגאל10 כתב:מה המקור למושג 'ספירת הציבור'?
[ור' מ"ש כאן לעיל]

קודם עי' בחזקוני בפ' בהר, ובראב"ד על התו"כ אמור, המקור צריך להיות מהת"כ בעצמו אבל כרגע אני לא מוצא, אפשר לדייק זאת כמובן ממנה ימים וקדש עצרת, ומי מקדש אם לא בי"ד, הלא נא' "החודש הזה לכם".

עושה חדשות
הודעות: 12960
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 27, 2017 10:16 pm

בענין אחר,
המשנ"ב פוסק "אם לא אמר אלא היום שמונה ימים ולא סיים שהם שבוע אחד וכו' נמי יצא שהרי הזכיר שבועות אתמול ביום השביעי", זה דוקא כאשר הוא עצמו הזכיר כך אתמול, או שאפשר להסתמך בזה על ספירת הכלל?

פרי יהושע
הודעות: 3165
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' אפריל 27, 2017 11:00 pm

עושה חדשות כתב:בענין אחר,
המשנ"ב פוסק "אם לא אמר אלא היום שמונה ימים ולא סיים שהם שבוע אחד וכו' נמי יצא שהרי הזכיר שבועות אתמול ביום השביעי", זה דווקא כאשר הוא עצמו הזכיר כך אתמול, או שאפשר להסתמך בזה על ספירת הכלל?

למה, כי נא' שבעה שבעות תספור "לך", דהיינו ציבור, משא"כ "וספרתם לכם" האמור לעניין תספרו חמישים יום, ולכן ספירת שבועי הוא דין בבי"ד, וספירת יומי הוא דין ביחיד?.
אנא באר דבריך.

בן ראובן
הודעות: 994
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי בן ראובן » ו' אפריל 28, 2017 2:08 am

פרי יהושע כתב:
יגאל10 כתב:מה המקור למושג 'ספירת הציבור'?
[ור' מ"ש כאן לעיל]

קודם עי' בחזקוני בפ' בהר, ובראב"ד על התו"כ אמור, המקור צריך להיות מהת"כ בעצמו אבל כרגע אני לא מוצא, אפשר לדייק זאת כמובן ממנה ימים וקדש עצרת, ומי מקדש אם לא בי"ד, הלא נא' "החודש הזה לכם".


כמובן שאפשר לפרש "וקדש עצרת" דלא כפרש"י, ולהמציא דין "קידוש עצרת" שלא שמענוהו מעולם, ובלבד לדחות דברי האדמו"ר מליובאוויטש...

שף ויתיב
הודעות: 179
הצטרף: ג' יוני 23, 2015 1:14 am
מיקום: נסע מקדש וישב שם

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי שף ויתיב » ד' מאי 17, 2017 5:47 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עם.מי הוא מתאסף?

עם מי מתאסף בן חו"ל שחוגג יומיים בארץ הקודש.
אך באמת אי"ז ראיה כי זהו מדרבנן.
ונקודת הדברים שענו מקודם שאין דנין אפשר משאי אפשר, והוא אמור להתאסף עם אנשי מקום שיצא משם.

שף ויתיב
הודעות: 179
הצטרף: ג' יוני 23, 2015 1:14 am
מיקום: נסע מקדש וישב שם

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי שף ויתיב » ד' מאי 17, 2017 5:51 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מה שאני לא הבנתי בדברי הרבי מליובאוויטש הוא, שיום שבועות הוא יום הבאת קרבן, והקרבתם מנחה חדשה לה'. האם נאמר שידידינו עובר את קו התאריך יביא שתי הלחם בעצמו, חוץ ממה שיביאו כלל ישראל? איך מצינו חג פרטי לאיש פרטי? הרי החג הוא מקרא קדש, דהיינו שמתאספים ביחד לחוג, וכמו"ש הרמב"ן בפרשת אמור

השאלות לגבי שני הלחם וכו' כמובן שאין שום שאלה, והרי זה בדומה לבן חו"ל שאצלו ביעור חמץ אינו בזמן שמקריבים הפסח בארה"ק, ואין מביא מוסף אחר אם המוסף היה בלילה שלו וכו'.

הגיונות
הודעות: 980
הצטרף: ש' ינואר 28, 2017 7:44 pm

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי הגיונות » ד' מאי 17, 2017 9:36 pm

דרומי כתב:אגב, כדאי לציין כי האדמור פסק דבר זה להלכה ולמעשה, והיו כמה אנשים שהורה להם בפועל לחגוג את שבועות בה' סיון, אך אעפ"כ הורה להשתדל ולהימנע מכך ככל האפשר ולכן להאריך את הדרך וכו' העיקר שלא לעבור את קו התאריך

לדעתי נראה ש"ההוראה להשתדל ולהימנע מכך ככל האפשר" אינה בגדר המלצה גרידא, אלא זו עצמו הפסק!

כלומר, כיון שהפסק לספור באופן עצמאי יכול ליוצר סיטואציות משונות אזי האדמו"ר פסק שיש להימנע מלעבור את קו התאריך.

סימוכין לכך ניתן לראות מסגנון הדברים כפי שנכתבו בידי האדמו"ר זצ"ל בספר המנהגים (עמ' 44): "העובר את קו התאריך בימי הספירה מתי יחוג את חג השבועות (שאין לו קביעות, אלא שחל ביום החמישים לספירת העומר, שעל כל יחיד לספור לעצמו)?" - כמדומני שזה המקור היחיד בכל ספה"מ בו מצוין 'סימן-שאלה' (סימן שנכתב על-ידי האדמו"ר בעצמו).

אלא שמ"מ אדם שעבר את קו התאריך - כנגד פסק האדמו"ר זצ"ל - עליו לעשות כך וכך.

הגיונות
הודעות: 980
הצטרף: ש' ינואר 28, 2017 7:44 pm

Re: חידושו של אדמו"ר מליובאויטש בעובר את קו התאריך

הודעהעל ידי הגיונות » ד' מאי 17, 2017 9:41 pm

אדג כתב:גר שנתגייר הוא אכן שאלה, ואיני יודע מה אדון בו

האדמו"ר זצ"ל בעצמו התייחס לשאלה זו.

כמדומני שעורכי השיחה של האדמו"ר זצ"ל שכתבו את השיחה בעניין זה לקובץ 'המאור'. באותה העת כתבו גם שאלה זו לאדמו"ר זצ"ל שהשיב עליה בכתב ידו. איני זוכר כעת תוכן התשובה אך הכתב יד התפרסם כבר בכמה וכמה קבצים חב"דיים.

פרי יהושע
הודעות: 3165
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' מאי 17, 2017 10:10 pm

שף ויתיב כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מה שאני לא הבנתי בדברי הרבי מליובאוויטש הוא, שיום שבועות הוא יום הבאת קרבן, והקרבתם מנחה חדשה לה'. האם נאמר שידידינו עובר את קו התאריך יביא שתי הלחם בעצמו, חוץ ממה שיביאו כלל ישראל? איך מצינו חג פרטי לאיש פרטי? הרי החג הוא מקרא קדש, דהיינו שמתאספים ביחד לחוג, וכמו"ש הרמב"ן בפרשת אמור

השאלות לגבי שני הלחם וכו' כמובן שאין שום שאלה, והרי זה בדומה לבן חו"ל שאצלו ביעור חמץ אינו בזמן שמקריבים הפסח בארה"ק, ואין מביא מוסף אחר אם המוסף היה בלילה שלו וכו'.

איזו השוואה יש בין בן חו"ל שאצלו זה ספיקא דיומא, לבין להחליט שאדם יכול להיות לו חג שבועות פרטי, זה הרי לא יעלה על הדעת.

שף ויתיב
הודעות: 179
הצטרף: ג' יוני 23, 2015 1:14 am
מיקום: נסע מקדש וישב שם

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי שף ויתיב » ד' מאי 17, 2017 10:27 pm

פרי יהושע כתב:
שף ויתיב כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מה שאני לא הבנתי בדברי הרבי מליובאוויטש הוא, שיום שבועות הוא יום הבאת קרבן, והקרבתם מנחה חדשה לה'. האם נאמר שידידינו עובר את קו התאריך יביא שתי הלחם בעצמו, חוץ ממה שיביאו כלל ישראל? איך מצינו חג פרטי לאיש פרטי? הרי החג הוא מקרא קדש, דהיינו שמתאספים ביחד לחוג, וכמו"ש הרמב"ן בפרשת אמור

השאלות לגבי שני הלחם וכו' כמובן שאין שום שאלה, והרי זה בדומה לבן חו"ל שאצלו ביעור חמץ אינו בזמן שמקריבים הפסח בארה"ק, ואין מביא מוסף אחר אם המוסף היה בלילה שלו וכו'.

איזו השוואה יש בין בן חו"ל שאצלו זה ספיקא דיומא, לבין להחליט שאדם יכול להיות לו חג שבועות פרטי, זה הרי לא יעלה על הדעת.

כנראה התכוונת להגיב על זה:
שף ויתיב כתב:עם מי מתאסף בן חו"ל שחוגג יומיים בארץ הקודש.

ושורה לאחר מכן כתבתי בדיוק את מה שאתה כותב:
שף ויתיב כתב:אך באמת אי"ז ראיה כי זהו מדרבנן.

אמנם בקטע שאתה ציטטת כתבתי משהו אחר לחלוטין, והוא שהליטוואק שאל מה יהיה עם הקרבנות של אותו אחד שעובר קו התאריך אשר אין מביאים אותם באותו יום של היו"ט שלו לפי שיטת הרבי, וע"ז עניתי על בני חו"ל הנמצאים בחו"ל אשר הקרבת המוספים יכולה להיות בזמן שאצלם עדיין אסור להקריב מכיון שזה לילה.

פרי יהושע
הודעות: 3165
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' מאי 17, 2017 10:30 pm

גם זו אינה השוואה כלל, ואין צריך אפי' לפרט את גודל החילוק שבין העניינים.

שף ויתיב
הודעות: 179
הצטרף: ג' יוני 23, 2015 1:14 am
מיקום: נסע מקדש וישב שם

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי שף ויתיב » ד' מאי 17, 2017 10:35 pm

ומהו גודל החילוק? שכאן אצלו מאיר שעות היום בשעה פלונית וכאן בשעה פלונית? אז אצלו מאיר יום החמישים לספירה ביום פלוני ואצלו ביום פלוני!

פרי יהושע
הודעות: 3165
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספירת העומר בעבר קו התאריך

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' מאי 17, 2017 10:38 pm

כיון וכל העניין לא מתחיל בכלל וכל הסברא הזו חשובה בעיני לכלום לא אדרש לפלפולים טפלים בעניין.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 49 אורחים