כד יתבין ישראל...

[שלום ואמת]

הוקפץ לרגל תקופת ה'כד יתבין ישראל'...

ואולי אכן היה מן הראוי למנהלי האתר הנפלא, עתה לרגל תקופת ה"כד יתבין", לרכז את כל עניני זמן מתן תורתינו וחג השבועות לאשכול ראשי ומרכזי, בדיוק כמו שביצעו כאן המנהלים היקרים שיחיו בהצלחה לקראת כמה מן המועדים האחרים, פורים, פסח, וכו'.

[ביקוש האמת]

מה הנפק"מ מה המקור של השיר? אולי הנידון הוא לתוכן של השיר שיש בו חידוש- וע"ז כבר ציינו שיש בדומה בזוהר - ומה שנותר לדון האם יש חידוש בתוכן השיר יותר מהמבואר בזוהר.
ומכ"ש שאין נפקותא מי חיבר את הניגון לשיר.

מה שציינו בתוך הדברים שיש נפק"מ לענין דין "גניזה" לענ"ד אין זה נכון כלל ואין נפקותא אם השיר הומצא ע"י אדם בן דורינו לבין אם מקורו בזוהר- אם התוכן הנ"ל חשוב תורה וכד' בעי גניזה אף אם נתחבר ע"י בן דורינו, ואם לאו אף אם כתוב בזוהר אינו חייב גניזה.

[למאי_נמ?]

...לענ"ד ...אין נפקותא אם השיר הומצא ע"י אדם בן דורינו לבין אם מקורו בזוהר - אם התוכן הנ"ל חשוב תורה וכד' בעי גניזה אף אם נתחבר ע"י בן דורינו, ואם לאו אף אם כתוב בזוהר אינו חייב גניזה.

האם לדעת מר א"צ לגנוז את כל ענייני הרפואות שבש"ס (וכיו"ב)? האם מקיימים בזה מצות ת"ת?

[כרם]

מה שציינו בתוך הדברים שיש נפק"מ לענין דין "גניזה" לענ"ד אין זה נכון כלל ואין נפקותא אם השיר הומצא ע"י אדם בן דורינו לבין אם מקורו בזוהר- אם התוכן הנ"ל חשוב תורה וכד' בעי גניזה אף אם נתחבר ע"י בן דורינו, ואם לאו אף אם כתוב בזוהר אינו חייב גניזה.

אנסה להסביר לפי קט דעתי:
אם המאמר הוא זוהר ומקורו בזוהר, הרי מי שכתב את הזוהר ידע מה קודשא-בריך-הוא אומר, ומאמר של אמת הוא.
אבל אם מאן-דהו המציא את המימרא הזו, מנין ידע מה קודשא-בריך-הוא אומר כשישראל שמחים בשמחת התורה?

[ביקוש האמת]

...לענ"ד ...אין נפקותא אם השיר הומצא ע"י אדם בן דורינו לבין אם מקורו בזוהר - אם התוכן הנ"ל חשוב תורה וכד' בעי גניזה אף אם נתחבר ע"י בן דורינו, ואם לאו אף אם כתוב בזוהר אינו חייב גניזה.

האם לדעת מר א"צ לגנוז את כל ענייני הרפואות שבש"ס (וכיו"ב)? האם מקיימים בזה מצות ת"ת?

אני נוטה לומר שא"צ לגנוב ולא מקיימים בזה מצוות ת"ת- אדרבה תסביר אתה במה זה ד"ת (י"א שרמוז בזה סודות נוראים ובגלל סודות אלו זה נחשב לד"ת האם לזה כוונתך?)

[רב פעלים]

מה הנפק"מ מה המקור של השיר? אולי הנידון הוא לתוכן של השיר שיש בו חידוש- וע"ז כבר ציינו שיש בדומה בזוהר - ומה שנותר לדון האם יש חידוש בתוכן השיר יותר מהמבואר בזוהר. ומכ"ש שאין נפקותא מי חיבר את הניגון לשיר.
מה שציינו בתוך הדברים שיש נפק"מ לענין דין "גניזה" לענ"ד אין זה נכון כלל ואין נפקותא אם השיר הומצא ע"י אדם בן דורינו לבין אם מקורו בזוהר- אם התוכן הנ"ל חשוב תורה וכד' בעי גניזה אף אם נתחבר ע"י בן דורינו, ואם לאו אף אם כתוב בזוהר אינו חייב גניזה.

טעות חמורה ביותר: דברים המופיעים בספרי קודש, הם תמיד בכל מקרה ובכל מצב טעונים גניזה ובכל מקרה תוכנם תורה כי הם במקורות תורתנו הקדושה, בכתב, בע"פ, נגלה או נסתר.

[שטיינער]

טעות חמורה ביותר: דברים המופיעים בספרי קודש, הם תמיד בכל מקרה ובכל מצב טעונים גניזה ובכל מקרה תוכנם תורה כי הם במקורות תורתנו הקדושה, בכתב, בע"פ, נגלה או נסתר.

הנושא מאד מעניין אותי. רב פעלים, האם הקביעה שלך מסתמכת על אילו שהם מקורות?

[הוגה]

ראה בקובץ המצו"ב מספר "גנזי הקודש" (אות י"ז ובהערה ל"ה), בשם הגריש"א שליט"א ועוד,
שדין פיוט שתיקנו גדולי הדורות והתקבל בכלל ישראל, אף אם אין בו שם ה' או פסוק, הרי הוא קדוש כדין ברכה שתיקנו אנשי כנה"ג וטעון גניזה.

גנזי הקודש.PDF

(188.84 KiB) הורד 521 פעמים

[ביקוש האמת]

כלומר הם לא אמרו שצריך שיהא כתוב בחז"ל אלא מספיק..
אולם הם מתנים ב' תנאים: א' שנתחבר ע"י גדולי ישראל ב' ונתקבל- והדברים צ"ת מה הנפק"מ מי ניתקן העיקר שתוכן הפיוט נכון, וכן צ"ת מה הנפק"מ אי נתקבל בכלל ישראל או לאו

[ויצמח פורקניה]

מה המקור של הנוסח 'כד יתבון ישראל' וכו'

[יאיר]

viewtopic.php?f=7&t=99

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7% ... 7%90%D7%9C
כד יתבין ישראל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כד יתבין ישראל הוא שמה של אמרה בארמית העוסקת ביחס הקדוש ברוך הוא לבניו בעת ששמחים בתורה.

נוסח האמרה הוא "כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה חזו בני חביבי דמשכחין לצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי". תרגומה לעברית - כאשר יושבים ישראל ועוסקים בשמחת תורה, הקב"ה אומר לפמליתו ראו בני חביבי ששוכחים את צערם ועוסקים בשמחתי.
מקור הפיוט

מקור הפיוט אינו ידוע בבירור. אברהם וואלט (נולד במינסק, תקל"ב) מצטט שיר דומה ששרו בילדותו בשעת ההקפות‏[1]:

בשעה שישראל שמחים בשמחת התורה
קודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו:
חזו בני חביבי, חזו בני חביבי
שהם משתכחים בצרותא דלהון
ועוסקים ועוסקים בשמחה דלי.

על שיר זה הוא כותב (ביידיש): מהיכן נלקחו מילים מדהימות אלו - לא ידוע לי. חיפשתי וחקרתי ולא מצאתי. שמעתי את הזמר עוד במינסק, עיר מולדתי, ועוד בגם ב"בלומקעס קלויז", קלויז ישן שעברו עמוס בזכרונות של השאגת אריה ואחיינו ר' רפאל כהן, שמעתי שיר זה עוד ממתי שזוכר אני את עצמי, כשששרים אותו בחיות והתלהבות".

למרות שהאמרה נראית על פי סגנונה כלקוחה מספר הזוהר היא איננה נמצאת בזוהר ובשאר הספרים מסוגו. בשם הגאון מווילנה מובא שבשמחת בית השואבה אמר אמרה זו בסגנון שונה מעט, וכנראה זהו המקור שנשתייר לנו בדורות אלו. המקור הוא בספר באר אברהם לר' אברהם בן הגר"א (וילנא תרמ"ז) שם כתוב "ראו בנים חביבים שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמין על ישראל".

בני עדות אשכנז נוהגים לזמר פסקה זו בשמחת תורה משום שהיא עוסקת בענין שמחת התורה.
קישורים חיצוניים

אשכול על מקור השיר והלחן בפורום אוצר החכמה.
אשכול בפורום בחדרי חרדים העוסק במקור השיר
מילות השיר ותרגומו
השיר כד יתבין ישראל בביצועו של מרדכי בת עין באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ אברהם וואלט (א' ליעסין), בספרו לידער און פאעמען, באנד איינס, ניו יארק 1938, עמ' 25-22: שיר 'שמחת תורה ביינאכט ...', ניו יארק 1933.

[ויצמח פורקניה]

תודה על התשובה המושקעת 'נכון' זה טעות יתבון עם וא''ו אמור להיות כתוב ככה יתבין עם יו"ד

[ויצמח פורקניה]

מה הנפק"מ מה המקור של השיר? אולי הנידון הוא לתוכן של השיר שיש בו חידוש- וע"ז כבר ציינו שיש בדומה בזוהר - ומה שנותר לדון האם יש חידוש בתוכן השיר יותר מהמבואר בזוהר.
ומכ"ש שאין נפקותא מי חיבר את הניגון לשיר.

מה שציינו בתוך הדברים שיש נפק"מ לענין דין "גניזה" לענ"ד אין זה נכון כלל ואין נפקותא אם השיר הומצא ע"י אדם בן דורינו לבין אם מקורו בזוהר- אם התוכן הנ"ל חשוב תורה וכד' בעי גניזה אף אם נתחבר ע"י בן דורינו, ואם לאו אף אם כתוב בזוהר אינו חייב גניזה.

זה כן מעניין כי אם זה לא מופיע בשום מקום מי ולמה עשו את השיר בארמית למה לא באידיש או לשון הקודש כרגיל עוד יותר מי הי' מעוניין להוציא את השיר דווקא בשפה בארמית כשהמקור הוא לא בארמית???????!!!!!!!!!?

[כרם]

כבר היה לעולמים:

viewtopic.php?f=28&t=99&hilit=%D7%9B%D7%93+%D7%99%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

[יאיר]

viewtopic.php?f=7&t=99

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7% ... 7%90%D7%9C
קישורים חיצוניים

אשכול על מקור השיר והלחן בפורום אוצר החכמה.
אשכול בפורום בחדרי חרדים העוסק במקור השיר
מילות השיר ותרגומו

[ערבי פסחים]

הרבה זמן חיפשתי מה מקור שיר ולא מצאתי עד היום שמצאתי [ובעצם מצאתי שאין מקור] עי' במצורף

[יאיר]

viewtopic.php?f=28&t=99
viewtopic.php?f=7&t=11103

[יאיר]

וכבר הובא פה:
viewtopic.php?f=28&t=99#p531

[ערבי פסחים]

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=99
viewtopic.php?f=7&t=11103

הרב יאיר, עליך נאמר אין דבר נעלם ממך...

[קוץ בן פרח]

כאן המקום להלין על הגליון הנפלא "אסופות" ז"ל, שנפח נשמתו בטרם עת, אחר ואכן היוה תחליף ראוי לשמו לכל הצהובנים החרדים שכבר אינם מענינים איש, והוא -אסופות ז"ל- ניסה להוות תחליף נקי מלשה"ר רכילות ופוליטיק, אבל גדוש בחומר מעניין ומרתק.

הגליון הנ"ל איננו עוד, אבל לא הוקם עוד משהו דוגמתו, וחבל!!!!

[גם אם חוקרים מוכשרים ומשופשפים דוגמת חכם באשי שליט"א לא הצליחו להרוות את צמאונם העמוק בגליון זה, אין בכך חסרון, שכן רוב ההמון אינו חשוף לכל מה שהחכם יודע, וההמון זקוק לכזה דבר].

[חכם באשי]

אך העובדה שהגליון נפח את נשמתו בקיצור ימים ושנים מוכיחה עד כמה ההמון היה זקוק לכזה גליון...

[ציבור]

ההוכחה ממות הגליון אינה מלמדת ולא כלום, בדיוק כמו שאי הוצאת גליון סגולה נוסף אינה מלמדת כלום על מידת הצורך שהיתה לו (ולשניהם היה צורך)
לא אתכחש שיתכן שהגליון לא נמכר ברבבותיו אך גם יתכן שהצוות היה טרוד בעניינים אחרים, ולא היה באפשרותו להמשיך ולהוציא (ואולי זו גם הסיבה בסגולה)
מי שבודק באוצר בגליונות אסופות רואה כי הוא מלא בחומר מעניין וטוב, אם כי אפשר והוא יותר בסגנונם של הישיבות הליטאיות, אך הוא ערב לחיכם של כל החוגים

[חכם באשי]

במחילה, מה אתה משווה בין 'אסופות' שנעשה לשם מסחר ופרנסה ל'סגולה' שבקושי כיסה את ההוצאות ומלכתחילה לא נכתב לשם פרנסה (וזו הסיבה למיעוט עותקיו מלכתחילה)?!
ולידיעתך, עדיין מוקדם מלהספיד את 'סגולה'.

[ציבור]

חלילה לי מלהספיד את סגולה, ובוודאי שרוצים אנו אותו באופן קבוע. כל מה שאמרנו הוא שצריך לכבד את אסופות, שהיה דבר מעניין מאוד ויפה מאוד, ולומר שאין שום ראיה ממותו או מתדירותו על מידת העניין שלו בציבור. ולעצם הטענה החדשה, על פרנסה וכו' - מנין לך שבעלי אסופות לא עשו זאת אף הם לשם שמים. סוף דבר: כל מה שאדם קרוב אצל עצמו - יתכבד הוא לטעון את אותו דבר גם אצל אחרים. מה אתה לש9ם שמים - אף הם לשם שמים. מה אתה הציבור מעוניין - אף הם הציבור מעוניין. מה את סגולה מוקדם מלהספיד - אף אסופות יחדש כנשר נעוריו ויחזור ויפיע כבראשונה

[קוץ בן פרח]

מותו המוקדם של "אסופות" לא היה בשל חוסר ענין לציבור, ואדרבה. פשוט כשלים טכניים חברו לפחדם של העיתונים הגדולים שהטילו ווטו על המפרסמים בצורה גורפת, וכו',

זה שחכמינו הנ"ל לא מצא ענין בגליון זה, אין זה מעיד על רדידותו, משום שרוב הציבור [שלא התברכו בעושר ידיעותיו של החכ"ב] כמהה לדברים בסגנון הזה, היינו דברי חולין מענינים אבל בלי שייכות לפוליטקה וכו', אכן בתור אדם [שרוצה להיות] ירא שמיים קשה למצא תחליף, ואין אני רוצה למנות חסרונתם של עיתונים וגליונות אחרים, אבל היה משהו מיוחד בסגנון של אסופות, על היותו רב מגווני, קליל מאוד, ומעוצב והפליא וכו', ועובדה שזה הצליח לעניין את הציבור.

[בן הרב]

לענ"ד מקור השיר הוא מדברי התרגום יונתן על שיר השירים א' ט"ו

[בן הרב]

ככה"נ מקור השיר מתרגום יונתן שיר השירים א' ט"ו.

[בוצינא]

ככה"נ מקור השיר מתרגום יונתן שיר השירים א' ט"ו.

במחילה מכבודו אולי יואיל נא לצטט כבודו את הלשון אשר שם באשר אין הספר תחת ידי.

[קומי_אורי]

חיבור של לשונות זוהר במקומות שונים:
בכל זמנא דאורייתא מתקיימא בעלמא ובני נשא משתדלן בה כביכול קודשא בריך הוא חדי בעובדי.. קודשא בריך הוא כניש כל פמליא דיליה ואמר לון חמו עמא קדישא דאית לי בארעא.. חמו עובדי ידי.. חדוה דמאריהון (תרומה קנה:) קרי קודשא בריך הוא לפמליא דיליה ואמר חמו מאי בריה עבדית בעלמא (בראשית צג.) קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה ואמר חמו בני רחימי דאינון דחיקין בגלותא ושבקין צערא דלהון (ויקרא כב.) בפקודי דאוריתא בעי למחדי בחדוותא (ויקרא נו.) מתערין בחדוותא דילי (ויקרא צד.)

[הגרח]

זה אולי לא פופלרי מה שאכתוב כאן לי באופן אישי יש בזכרוני חויה שלילית מהשיר הנפלא הזה
ואבאר הרי מה בעצם אומר השיר הזה בשמיעה שטחית של בחור צעיר
ללמוד תורה זה קשה ומעצבן וההוכחה שאפי הקב"ה משתבח בבניו שלמרות שזה קשה להם הם בכל זאת עושים זאת .תארו לכם שנלחין שיר שמחה למתן תורה על לפום צערא אגרא למרות שזה נכון אבל זה לא המסר המרכזי של שבועות נהפוך הוא בשבועות יותר מדגישים את הדבש וחלב תחת לשונך כידוע
האם זו החויה של לימוד תורה שאנחנו רוצים להנחיל לילדינו בני הנעורים
בשלמא עם ישבו כמה מבוגרים שבאמת מתיגיעם על התורה מתוך דוחק וקושי והשיר בא לתת הכרה שזה דבר שקוב"ה מייקר ניחא ....תמיד יהיו חכמים לרגע שיגידו מה אתה יותר חכם מרה"י שהנהיגו לשיר כך כמובן שתשובה כזו לא יורדת למהות הענין ....
היום פגשתי אחד מבני היכלא דמתיבתא דפחד יצחק וסחתי בפניו כל הענין ואמר לי שבזכרונו שהגרי הוטנר שינה את הנוסח ובמקום צרה דילייה גרס שמחה דילייה וכך משוררים עד היום בפחד יצחק....

[קמצן_קדוש]

השלום והברכה,
שמעתי היום מאחד מידידי דבר מפליא,
התברר לו, כך אומר לי, שכל מילות השיר המרגש "חזו חזו בני חביבי וגו'" אין להם מקור ברור בספרות התורנית ולא נודע מי בדיוק בדה אותם ומתי.

נרעש ונפחד פתחתי לעיין ספרי זמנינו (ויקיפדיה) ואכן מצאתי כתוב שהיחיד שהזכיר (על פי השמועה) משהו שיש בו קצת מן הדמיון לנוסח השיר היה הגר"א.

המקור הוא בספר באר אברהם לר' אברהם בן הגר"א (וילנא תרמ"ז) שם כתוב "ראו בנים חביבים שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמין על ישראל" ובנוסח קצת אחר מובא במעשה רב (מעשה רב השלם עמ' רפ"ג): "אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי".

מה ידוע לכם בנושא?
עובדה מעניינת לגבי השיר היא שהלחן המוכר והמרטיט נכתב ע"י רמ"ש מלולבין (מי שהלחין את "אם אמרתי מטה רגלי". אולי ראוי להקדיש אשכול שירכז את כל לחניו?).

[הולשטיין]

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1925615&forum_id=771

ומה יעשו חסומי המחשב?

שם הובאה הצעה שהמקור ששימש השראה מעורפלת או תיעתע בזכרונו של מחבר השיר הוא בזהר ויקרא כב א:
"... קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה, ואמר חמו בני רחימי, דאינון דחיקין בגלותא, ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא"