פורום אוצר החכמה

בנוגע למצות מצווה האם מישהו יודע מה ההיתר לא לקחת מצות מצווה, (כלומר, מצות שנאפו לאחר חצות בערב פסח) שהרי כך הוא מעיקר הדין, שיש לאפות את המצה לאחר חצות בי"ד ניסן, ואם מפני שחששו למשהו חמץ שאינו מתבטל מחצות והילך הרי לא ניתנה תורה למלאכי השרת - ככלל מי הנהיג את ההיתר שאין צורך לחפש אחר מצות מצווה, והאם החזו"א היה הראשון בזה.
החסידים מאוד מקפידים לקחת מצוות מצווה.
אך אצל הליטאים לא ראיתי שמקפידים על כך, ואדרבא, לא אבו לאכול מצות שנאפו בערב פסח לאחר חצות.

זה לשון המ"ב סי' תנ"ח סק"ג:
והנה רוב ישראל אין נוהגין ליזהר אפילו במצת מצוה ללוש בע"פ כ"א איזה מהם וחפשתי באחרונים ומצאתי בבגדי ישע טעם להליץ בעד המנהג מפני שיש כמה דעות שאפילו בע"פ במשהו כאשר מבואר לעיל בסי' תנ"ב וזה קשה ליזהר שלא ימצאו אף משהו חמץ בהחטים שלא יהיו מצומחים וע"כ אופין מקודם כדי שיתבטל החמץ. ובמאמר מרדכי מצאתי שכתב וז"ל האידנא מקילין הרבה בדבר מפני הדוחק זולת קצת שנזהרין בזה ללוש ולאפות אחר שש המצות שיוצאין בהם בשני הלילות וכן ראוי לעשות.

ושם סק"א כתב:
נוהגים וכו'. משמע דאינו אלא מנהג והמנהג נסמך משום דאיתקש אכילת מצה לקרבן פסח דכתיב וזבחת פסח לה' אלדיך וגו' שבעת ימים תאכל עליו מצות וגו' ואמרינן כמו ששחיטת הפסח היה אחר שש כן עשיית מצות של מצוה אחר שש שעות אבל מעצם הדין הוכיחו הפוסקים דאין לחוש לזה דעיקר היקש נאמר לענין אכילת מצה בלילה הראשונה שיהא זהיר לאכול קודם חצות כמו הפסח שהוא נאכל עד חצות וכמבואר לקמן בסימן תע"ז אבל לא לענין עשיית המצה וע"כ בדיעבד אם אפה המצה קודם שש ואפילו חודש או שני חדשים קודם פסח ועשאן לשם מצה כשר.

וכבר הובא בטור החשש ממשהו חמץ.

יישר כוחכם רבנים
והמעניין שמתמיד הייתי אומר שאין לאכול ממצות מצווה מחשש של משהו חמץ ולעומת זאת טענו, שהכוונה בזה שחששו למשהו חמץ בנוגע לבל ייראה ויימצא ועל כן נוהגים לבטלם בטרם ייעשו לחמץ, ואכן כך נוהגים אלו שאופים מצוות מצווה שכל הזמן הם אומרים שהם מבטלים את העיסה בטרם יחמיץ. ובאמת שאין זה מועיל כלל ועיקר שכל הביטול בטרם יחמיץ מועיל אלא לגבי בל ייראה ובל יימצא אך לא לגבי החשש של אכילת משהו חמץ בפסח.

אם כי שאיני יודע עד עתה אם גם בזמן הבית לא אפו את המצוות לאחר חצות, וגם עד כמה שזכור לי הגרשז"א ז"ל היה מקפיד על מצות מצווה. ולפי דברי המ"ב שחששו לאלו הסוברים שמחצות והילך חמץ אסור במשהו ואינו מתבטל נמצא שהקל לעצמו ולא החמיר.

באורחות רבינו הקהילות יעקב
מובא שכמה שנים קיבל מצת מצוה מערב פסח
עד שהפסיק

ובאמת שכך גם משמע מהמ"ב שהביא ר' כרם שכתב בזה"ל וחפשתי באחרונים ומצאתי בבגדי ישע טעם להליץ בעד המנהג בדגש על להליץ משמע שלא היה לו ניחא בכך שלא נוטלים מצות מצווה לכזיתים בליל הסדר.
ובאמת שבכל מקום שהייתי אומר שאני נזהר מלאכול מצות מצווה - לא הבינו על מה אני שח.
שכך הוא לכתחילה וכך נהגו כל החסידים ואנשי מעשה.
וכידוע שהאמרי חיים זי"ע היה שולח בכל שנה לחזו"א ז"ל בערב פסח מצות מצווה והחזו"א היה מבקש לשימו על הארון למעלה והוא כנראה חשש למשהו חמץ.
אך הרבה גדולים וחסידים ואנשי מעשה הקפידו על מצות מצווה וגם הבית ישראל זי"ע היה נוהג לשלוח מצות מצווה לכמה אדמורי"ם והדברים ידועים.

בעלזער כתב:ובאמת שכך גם משמע מהמ"ב שהביא ר' כרם שכתב בזה"ל וחפשתי באחרונים ומצאתי בבגדי ישע טעם להליץ בעד המנהג בדגש על להליץ משמע שלא היה לו ניחא בכך שלא נוטלים מצות מצווה לכזיתים בליל הסדר.
ובאמת שבכל מקום שהייתי אומר שאני נזהר מלאכול מצות מצווה - לא הבינו על מה אני שח.
שכך הוא לכתחילה וכך נהגו כל החסידים ואנשי מעשה.
וכידוע שהאמרי חיים זי"ע היה שולח בכל שנה לחזו"א ז"ל בערב פסח מצות מצווה והחזו"א היה מבקש לשימו על הארון למעלה והוא כנראה חשש למשהו חמץ.
אך הרבה גדולים וחסידים ואנשי מעשה הקפידו על מצות מצווה וגם הבית ישראל זי"ע היה נוהג לשלוח מצות מצווה לכמה אדמורי"ם והדברים ידועים.

וידוע ששאלו להגרח"ק על כך ששמעו שהחזו"א אכל ממצות מצוה ששלח לו האמרי חיים, והשיב: בפסח שני...

יישר כוחך הרב נוטר.

אני כתבתי את שכתבתי כי כך שמעתי מאחד ת"ח מפורסם שהיה עושה בדיקת חמץ אצל החזו"א.

ולעצם העניין זה באמת דבר מעניין מאוד, שגם הסטייפלר זי"ע היה לוקח ממצות מצווה וכך נהגו הרבה חסידים ואנשי מעשה וגם המ"ב משמע שלא ניחא ליה בזה, וכפי הנראה כך הנהיג החז"א להחמיר שלא לאכול מצות מצווה, ואפשר שדווקא מצות מצווה מהאמרי חיים לא רצה לקחת אך גם החזו"א אילו היה בכוחו היה גם הוא לוקח מצות מצווה, שכך הוא מעיקר הדין, ואין זה רק מנהג כפי שמשמע מלשונם של כמה ראשונים.

ואם משום חשש משהו חמץ הרי בזמן הגמ' ובזמן הבית לבטח הקפידו על מצות מצווה, ומדוע שניחש אנו יותר מאבותינו וכפי שכתבתי בראש האשכול שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, והשווה ר"ן בריש פסחים שאם בדק ולא מצא חמץ אינו עובר על בל ייראה היות ועשה כפי שהתורה ציוותה עליו.

ומאחד מגדולי תלמידי הגריש"א שליט"א שמעתי, שאביו [ולמעלה בקודש] אופה מצות מצוה, וא"ל הגרי"ש שאין לזה תוקף של בל תיטוש תורת אמך, ועדיפא לי' שיקח משל קודם חצות.

אגב - שמעתי שבפרמישלאן הקפידו שלא לאכול מצות שנאפו בערב פסח.

ויש חסידים שאופים בע"פ קודם חצות. ומה ענין בזה?

איני בקי בכל סוגי הנהגות החסידים אך כמה שזכור לי יש נדון בראשונים ויש שכתבו שלפחות יש לדאוג לאפות אותם בחודש ניסן ואפשר שיש אומרים שיש להקפיד לפחות על יום י"ד אם כי שלא בדקתי וכתבתי מסברא.

לאפות משלושים יום קודם החג זו שיטה ידועה ע"ש הב"ח. אבל בער"פ, קודם זמן שחיטת הפסח, מה ענינו?