פורום אוצר החכמה

יש לעיין [וכעת לא ראיתי בספרים האם דנים בזה] האם יש חובה לנהוג ב"כרפס" תמיד, גם אם נמצא לבדו, או שנמצאים יחד רק אנשים מבוגרים,
או דילמא נוהגים כרפס רק כשיש קטנים, כדי לעשות להם היכר וישאלו.

ונראה שתלוי בשאלה האם היא תקנה גמורה, שטעמה מצד היכר, ואז לא פלוג, או דילמא כל הגדרתה מצד היכר לתינוקות ולא שייך כשאין תינוקות

ובפסחים קטז, א תמהה הגמ': "חיובא לדרדקי?", עיי"ש, והיינו שאינה תקנה, אלא הנהגה ראויה בשביל היכר לקטנים.

וכעת ראיתי בנטעי גבריאל שציין על זה את שו"ע הרב:

שולחן ערוך הרב (אורח חיים הלכות פסח סימן תעג סע' טו) :
"אף מי שיושב יחידי ואין לפניו תינוקות שישאלו אותו אף על פי כן חייב בטיבול זה, שלא חילקו חכמים".
ובסברא היה מקום לדון, כאמור לעיל, ומ"מ בטלה דעתי מפני דעת קדשו הרחבה.

ועוד יש להעיר לכאורה על הנהגת הכרפס בזמננו,
שבזמנם היו רגילים שכל מאכלם בטיבול, וההיכר לתינוקות היה בזה עצמו שאכלו ירקות בתחילת הסעודה, אבל הטיבול וממילא נטילת הידים היו פשוטים,
היום להיפך: די מקובל לאכול ירקות בתחילת סעודה, אבל טיבול כמעט שלא, וגם בנט"י לדבר שטיבולו במשקה אין רבים מקפידים, וממילא ההיכר והשינוי לתינוקות הוא בטיבול ובנטילה...