עכ"ל. [ועי' פירש"י שם: אלא מלפני הגדול שבהם שעושה הסדר ואומר ההגדה].ונראה שאין המסובים אומרים הגדה רק מי שעורך הסדר, מדקא פריך בערבי פסחים (קטז,ב) על רב אחא דקאמר, סומא פטור מלומר הגדה - איני והאמר מרימר... מאן אמר אגדתא בי רב יוסף, אמרו-רב יוסף, מאן אמר אגדתא בי רב ששת, אמרו - רב ששת, ואי המסובים היו אומרים האגדה מאי פריך מרב ששת ורב יוסף, הרי לא היו פטורים האחרים, אלא ודאי שלא היו אומרים האגדה כי אם רב ששת ורב יוסף. ולהכי קאמר תלמודא, אם הם פטורים האחרים היכי פטורים.
וכן קאמר בערבי פסחים (קטז,ב), הכל לפני מי שאומר הגדה. וכן: אין עוקרים השולחן אלא לפני מי שאומר האגדה, שלא קאמר לפני האומרים האגדה,
ובסדר ההגדה לריטב"א: וחייב אדם לספר בלילה הזה לנשים ולתינוקות ולכל בני החבורה בענין יציאת מצרים, ואם אינו יודע,[b] אומר מה נשתנה וסדר ההגדה.[/b]
ובספר המנהיג (סי' סה) כתב:
והגדול שיש בבית מקדש ומברך ועושה כל הסדר.
ובשו"ת מהרש"ל סי' פח כתב:
ובודאי הגדול הוא המגיד שהרי כתוב והגדת לבנך.
וכ"כ בשו"ע הרב (תעג,כד):
.אבל בני הבית... יוצאים בשמיעה מבעה"ב שכן נכון לעשות משום ברוב עם הדרת מלך
וכן איתא במעשה רב - מנהגי רבינו הגר"א סי' רצא: ואומר הגדה וכולם שומעים. ובהגהות שבהגש"פ אור לישרים להגאון ר' יחיאל העליר ביאר דהבעה"ב מוציאם, והביא הראיה הנ"ל מרב ששת ורב יוסף.