ליל הסדר - 64 מצוות - בשם הגר"א

[שחר]

מפורסם בשם הגר"א (כמצו"ב), דבליל הסדר זוכים לקיים ס"ד מצוות (אולי ניתן קצת לרמוז גם בשם 'הס"דר'),
כאן צרפתי המקור הידוע לי, שהיא שמועה מפי הגר"ש ברעוודא בשם הגר"א.
בעיקר אני מחפש מישהו שעשה רשימה מסודרת של כל מצוות אלו, כמובן בין דרבנן בין דאורייתא, וכן כל ברכה וברכה בכלל זה.
אשמח אם באי ביהמ"ד זה יסייעו להשלים הרשימה.

[שחר]

שו"ר המקור בספרו דהגר"ש ברעוודא ליל שמורים (ומצו"ב), ושם כתב שבדקו אברכים ומצאו שיש יותר מ64 והשאלה היא לאיזה מהם נתכוין הגר"א ז"ל.
בכל אופן אשמח אם מישהו יכול להפנות אותי לאיזה רשימה שמישהו עשה, או לנסות כאן להגיע למספר מסויים.

[אביר לב]

מצוות החג:
1 מצות עשה:
תשביתו.
5 מצוות לא תעשה:
א. איסור אכילת חמץ ערב פסח אחר חצות.
ב.איסור אכילת חמץ ואיסור הנאה מחמץ בפסח
ג.איסור אכילת מחמצת ואיסור אכילת תערובת חמץ
ד. בל ימצא
ה. בל יראה
מצוות עשה לליל הסדר:
בזמן הזה:
2 מצוות עשה מדאורייתא:
א. סיפור יציאת מצרים
ב. אכילת מצה
2 מצוות עשה מדרבנן:
א. אכילת מרור
ב. ארבע כוסות
בזמן הבית:
4 מצוות עשה מדאורייתא:
א. סיפור יציאת מצרים
ב. אכילת מצה
ג. אכילת מרור
ד. אכילת קרבן פסח
1 מצות עשה מדרבנן
ארבע כוסות

[אליהוא]

אני מבין שהכונה למ"ע דווקא.
עשיתי כעת רשימה ראשונית ויש לדון בהרבה פרטים ואכמ"ל.
יתכן שהכונה בזמן הבית אבל לא נוסף הרבה.


א. ברכת בפה"ג
ב. קידוש
ג. ברכת שהחיינו
ד. נט"י לטבולו במשקה
ה. שתית כוס א' מארבע כוסות
ו. הסיבה בשתי' זו
ז. ברכה על נט"י [להגר"א]
ח. כרפס?
ט. טבול הכרפס?
י. ברכת בופה"א
יא. מצות סיפור יצי"מ
יב. הלל
יג. ברכת אשר גאלנו
יד. ברכת בפה"ג
טו. כוס ב' בד' כוסות
טז. הסבה בשתית כוס זו
יז. נטילת ידים לפת
יח. ברכת נט"י
יט. ברכת המוציא
כ. ברכת מצה
כא. לחם משנה?
כב. מצות אכילת מצה
כג. הסיבה באכילת מצה
כד. כזית פת ביו"ט?
כה. מרור
כו. ברכת המרור
כז. חרוסת
כח. כורך?
כט. אפיקומן
ל. מים אחרונים
לא. ברכת המזון
לב. נודה
לג. רחם/נחמנו
לד. הזכרת מעין המאורע?
לה. הטוב והמטיב
לו. בורא פה"ג
לז. כוס שלישית
לח. הסיבה על כוס זו?
לט. ברכת השיר
מ. בורא פה"ג
מא. כוס רביעית
מב. הסיבה?
מג. ברכה אחרונה

עם תפילת ערבית
מד. ברכה ראשונה של ק"ש
מה. ברכה שני'
מו. ק"ש פרשה ראשונה
מז. ק"ש פרשה שני'
מח. זכירת יצי"מ
מט. ברכה שלישית
נ. ברכה רביעית
נא. – ע. שמו"ע

[צביב]

נדמה לי ששמעתי שיש יותר ממאה מצוות
וברשימות למעלה לא הביאו מצוות רבות שאינן מהתרי"ג
כמו הודאה לה'
שמחה במצוות
זכירת חסדיו
זכירת מעשה המדבר
תפילה בבית הכנסת[רמבן מקראי קודש]
ברכו-הוי קדושה-קידוש ה'
ועוד

[בברכה המשולשת]

אבל קשה לומר שאדוננו הגר"א התכוון גם לכלול מצוות שאינן מיוחדות כלל לליל פסח, הלא כן?

[שחר]

עם תפילת ערבית
מד. ברכה ראשונה של ק"ש
מה. ברכה שני'
מו. ק"ש פרשה ראשונה
מז. ק"ש פרשה שני'
מח. זכירת יצי"מ
מט. ברכה שלישית
נ. ברכה רביעית
נא. – ע. שמו"ע

גם לי בראש שהשמועה כוללת ערבית והכוונה לכל מצוות הלילה, לאו דוקא 'הסדר' עצמו, וכך בלשון השמועה במקורות הנ"ל 'ליל פסח'.
ואגב בערבית יש לחשב גם הלל בבית הכנסת, ולהגר"א כמדומה דאזיל כהשיטות דמברכין ג"כ, וא"כ יש גם ברכה, ולכאורה הם ב' ברכות תחילה וסוף, דלענין מנין מאה ברכות כמדומה דחושבין אותם כתרתי וכן לענין ב"ש וישתבח.

[איש_ספר]

עם תפילת ערבית
מד. ברכה ראשונה של ק"ש
מה. ברכה שני'
מו. ק"ש פרשה ראשונה
מז. ק"ש פרשה שני'
מח. זכירת יצי"מ
מט. ברכה שלישית
נ. ברכה רביעית
נא. – ע. שמו"ע

גם לי בראש שהשמועה כוללת ערבית והכוונה לכל מצוות הלילה, לאו דוקא 'הסדר' עצמו, וכך בלשון השמועה במקורות הנ"ל 'ליל פסח'.
ואגב בערבית יש לחשב גם הלל בבית הכנסת, ולהגר"א כמדומה דאזיל כהשיטות דמברכין ג"כ, וא"כ יש גם ברכה, ולכאורה הם ב' ברכות תחילה וסוף, דלענין מנין מאה ברכות כמדומה דחושבין אותם כתרתי וכן לענין ב"ש וישתבח.

אין מהגר"א ע"ז כלום

[שחר]

אין מהגר"א ע"ז כלום

לא התכוונתי להיכנס לפולמוס זה, אם הגר"א נהג לומר הלל, ואם נהג לומר, האם בירך, והאם זה רק מתלמידיו וכו', יש ע"ז עדויות והשערות שונות ואכ"מ, אבל קשה לומר 'כלום', עי' אגר"מ ח"ב סי' צ"ד לגבי עצם אמירת ההלל (ולא גבי ברכה), וצרפתי כאן גם מספר דבר משולם להר' משולמי סי' תע"ז עדות מר' שלמה כהן זצ"ל שנהג הגר"א לברך ג"כ (אם כי משיג על זה על אתר, וכנראה אלו הם גם טענות שבלב הרב אי"ס, וגם אני הקטן תמה כדבריו). ואגב גם בבית בריסק מביאים שיש בזה דעות בין הגר"ח להגרי"ז, שאומרים דהגר"ח נהג כהגר"א בזה לומר בברכה. והרבה ספרים כתבו כן בפשיטות בשם הגר"א, וזכיתי לדין גם ע"י חיפוש באוצר, יעוין, כי לי יש גי' 7 ולדידכו סתמא כבר יש גי' 11 ותמצאו יותר..., רק שאני מסכים שע"פ רוב זה מלקטים אחרי מלקטים...
ולעניינינו נשנה הנוסח "ולהגר"א, להסוברים בדעתו שאומרים הלל בברכה וכו'

(ואגב כפי הנראה, אם יש טעות במקור הדבר מהגר"א - לגבי ברכה עכ"פ, זה כנראה נובע ממה שתלו רבים ליישב המנהג לברך על נר חנוכה בביהכ"נ, ע"פ הגר"א בסי' תרע"א (ד"ה מדליקין) שנתן טעם ע"פ הירושלמי, דשיטת הירושלמי דאומרים הלל בליל פסח בברכה, הרי דמברכין אע"פ שבהכרח אינו אלא מנהג עיי"ש, ומזה אולי טעו לומר שסובר הגר"א שכך המנהג כהירושלמי בליל פסח, והאמת דהגר"א בסו"ס תפ"ז מפרש הירושלמי שהמנהג רק לאין בקיאין משא"כ לדידן, וגבי נר חנוכה מוכיח הגר"א מהירושלמי רק את עצם הדין שמברכין על המנהג ותו לא. (ובנוסף יל"ע בזה בדעת הגר"א לגבי הלל דר"ח, ואכ"מ).

[ישועות ישראל]

.

[אליהוא]

אם נחשב הלל הרי שיש עוד ג' ההלל עצמו ועוד ב' ברכות, אבל צודק א"ס שאין דבר ברור מהגר"א בזה.
יתכן שהכונה בזמן הבית ואז נוסף כמה מצות וברכות, ומאידך נגרע אפיקומן וכורך.
חשבתי עוד שיתכן עפ"ד המעלות התורה שיש קיום מצוה בכל פעם שכתוב בתורה הרי ספור יצי"מ נזכר כו"כ פעמים, ויתכן שהכונה ע"ד זה. ובפרט להאמור שם בפתיחה דלדעת הגר"א תרי"ג הם רק שורשים כידוע. [אם כי באד"א רק כי תשא מדבר במנין המצוות].
שו"ר כעת בביהמ"ד קונטרס בשם בכל דור ודור שמונה בסופו ג"כ ע' מצוות אבל באופן אחר ממש"כ והמעיין יבחר.

[אליהוא]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?106758&

[שחר]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?106758&

ייש"כ על הקישור, בהחלט מעניין, לא ידעתי לקיומו של הספר, ואמנם ודאי שצריך לסנן משם אותם 64 שהתכוין הגר"א, אבל לפחות הספר נותן כיוון בתור מ"מ עכ"פ.

[אליהוא]

בענין הלל בליל פסח להגר"א עי' בסה"ז להגר"א פלצינסקי מאמר מקיף מהרב המבורגר בענין, וכמדומני שאין דבריו מכריעים.

[ישראל אליהו]

אני מבין שהכונה למ"ע דווקא.
עשיתי כעת רשימה ראשונית ויש לדון בהרבה פרטים ואכמ"ל.
יתכן שהכונה בזמן הבית אבל לא נוסף הרבה.


א. ברכת בפה"ג
ב. קידוש
ג. ברכת שהחיינו
ד. נט"י לטבולו במשקה
ה. שתית כוס א' מארבע כוסות
ו. הסיבה בשתי' זו
ז. ברכה על נט"י [להגר"א]
ח. כרפס?
ט. טבול הכרפס?
י. ברכת בופה"א
יא. מצות סיפור יצי"מ
יב. הלל
יג. ברכת אשר גאלנו
יד. ברכת בפה"ג
טו. כוס ב' בד' כוסות
טז. הסבה בשתית כוס זו
יז. נטילת ידים לפת
יח. ברכת נט"י
יט. ברכת המוציא
כ. ברכת מצה
כא. לחם משנה?
כב. מצות אכילת מצה
כג. הסיבה באכילת מצה
כד. כזית פת ביו"ט?
כה. מרור
כו. ברכת המרור
כז. חרוסת
כח. כורך?
כט. אפיקומן
ל. מים אחרונים
לא. ברכת המזון
לב. נודה
לג. רחם/נחמנו
לד. הזכרת מעין המאורע?
לה. הטוב והמטיב
לו. בורא פה"ג
לז. כוס שלישית
לח. הסיבה על כוס זו?
לט. ברכת השיר
מ. בורא פה"ג
מא. כוס רביעית
מב. הסיבה?
מג. ברכה אחרונה

עם תפילת ערבית
מד. ברכה ראשונה של ק"ש
מה. ברכה שני'
מו. ק"ש פרשה ראשונה
מז. ק"ש פרשה שני'
מח. זכירת יצי"מ
מט. ברכה שלישית
נ. ברכה רביעית
נא. – ע. שמו"ע

יש גם מצות "ולמדתם אותם את בניכם", אגב "והגדת לבנך". [נפק"מ לומר לשם יחוד, הריני בא לקיים מצות עשה "ולמדתם אותם"]. ובדרך אגב, כשאדם נכנס ללמוד עם בנו ב"אבות ובנים", יש לכוין שבא לקיים מ"ע דאורייתא של "ולמדתם אותם את בניכם", שמצוות צריכות כוונה, ומצוה בו יותר מבשלוחו.

[משולש]

בנותן טעם להזכיר כאן לשון הפייטן בביכור של ליל פסח "אזכרה שנות עולמים" בנוגע לקרבן פסח:
רֵעִים לִמְנוּיָו בַּלַּֽיְלָה נֶאֱכָל צָלִיל. שִׁשִּׁים מִצְוֹת טָעוּן וְרִבּֽוּעַ חַכְלִיל.

[מרחביה]

מסתבר שהפייטן מתייחס למימרת רשב"י בויק"ר כד ה, שפרשת פסחים היא אחת משלוש פרשיות שבכל אחת ששים מצוות.