חרט כתב:ישנם פיצוחים שונים שהם ללא ספק פרי העץ ללא כל חשש קטניות.
כגון: קשיו, פיסטוק ועוד מיני אגוזים שונים (ברזיל, מקדמיה ועוד).
מדוע אין להשיגם בחג הפסח?
חוץ מאגוזי מלך, פקאן ולוז.
אראל כתב:חרט כתב:ישנם פיצוחים שונים שהם ללא ספק פרי העץ ללא כל חשש קטניות.
כגון: קשיו, פיסטוק ועוד מיני אגוזים שונים (ברזיל, מקדמיה ועוד).
מדוע אין להשיגם בחג הפסח?
חוץ מאגוזי מלך, פקאן ולוז.
האגוזים הללו אינם נמכרים ממש חיים
הם עוברים איזה תהליך שך צלייה.. תוספת מלח...
אולי משום זה..
צופה_ומביט כתב:(ת"מ...)
והנה הוגד לי שגם הפרי שקורין ערדנוס [=אגוז אדמה, בוטנים], אין אוכלים בירושלים בפסח מפני גזירת קטניות. ובאמת פירא זה הוא מין קטנית, שכן הפירא גדל בשרביט תחת הקרקע, ונקרא ג"כ בחכמת הבאָטאַניק היֶלזענפרוכט [=בגרמנית השם הכולל לקטניות הוא: היֶלזענפרוכט (Hülsenfrüchtler), שתרגומו: פרי (הגדל) בתרמיל (או בלשון רבינו כאן: בשרביט)]. אמנם בקצת נשתנה משאר קטניות, חדא דאינו מידגן דהיינו דאין אוספין הפירות בגורן כדגן אלא מניחין אותן בשרביטין שלהן והשרביטין מתקשין כמו קליפי שקדים, ויש להן ג"כ מראה שקדים, והפירות אוכלים בארץ ישראל קלויים באש לקינוח סעודה ולמטעמים. ועוד דהפירא דומה ללוזים (האזעלניססע), ועל כן נקרא ג"כ נו"ס בל"א, והיא רכה כאגוז ואין עושין ממנו קמח כלל רק סוחטין ממנו השמן, ומה שנשאר עושין ממנו שטאֶרקע [= עמילן]. וכן אי אפשר שיתערב בהן גרעיני דגן בשום אופן, כי הם נשארין בשרביטין עד אשר נקלפין לסחיטת שמן. ומאחר דיש ג"כ סברא לומר דמשקה פירות אפילו מאיסורי דאורייתא אינו אסור אלא מדרבנן, ומנהגא דא"י אינו אלא בפירא גופא, כי שם אין עושין שמן מפירות אלו, ועיקר גזירות קטניות בלי ספק לא היה על פירות כאלה. אשר על כן אני נוטה להתיר השמן אם יסכימו עמי הרב דהאמבורג והרב דפאזען [=הם רבי בנימין זאב פֿיילכענפֿעלד הרב דפוזן, ורבי מרדכי עמרם הירש הרב דהמבורג.], ואין לי פנאי להאריך כעת.
ויש להוסיף על זה, כי כבר הורה זקן מו"ה ש"ר הירש זצ"ל בפפד"מ, להתיר שמן שומשמין. ואף שבשמן שומשמין שפשט המנהג בא"י ובשאר ארצות לאיסור, לא מלאני לבי להתיר , מ"מ בנידון דידן דאין כאן הני חששות שבשמן שומשמין, אין להחמיר כ"כ.
אח"כ שמעתי שהגאון דקאוונא בספר באר יצחק [או"ח סי' יא] התיר שמן שומשמין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים