אליהו חיים כתב:ייש"כ על הכוונת הדברים לפי הירושלמי, אך אם מתפרש דבשמעו בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו אומר הלל כלל א"כ על מה מברך כוס הרביעי, אם לא דנאמר דאומר על אמירת נשמת והלל הגדול לבד, או אולי דהחלק השני של ההלל אומר אף אם שמע בביהכ"נ.
מפורש בירושלמי "מהו לשתותן בכרך אחד? מן מה דאמר רבי יוחנן הלל אם שמען בבית הכנסת יצא הדא אמרה אפילן שתיין בכרך אחד יצא". זאת אומרת שאכן שיטת הירושלמי שמי ששמע הלל בבית הכנסת אינו חייב לומר הלל על כוס רביעי אלא אם רוצה שותה את הכוס הרביעי מייד אחרי הכוס השלישי (ומזה לומד הירושלמי שגם אם שתה ארבעה כוסות רצופים בלי אמירות ביניהם יוצא בדיעבד ידי ארבע כוסות), אמנם בבבלי אמר רבא על "שתאן בבת אחת" "ידי יין יצא ידי ארבע כוסות לא יצא" ובהנחה שאינו חולק על רבי יוחנן אז יש להסתפק מה צריך לדעתו לומר על הכוס הרביעי במקרה כזה (האם יאמר הלל [בלי ברכה] שאף שיצא חובת הלל מכל מקום צריך כעת לאמרו בשביל חובת ארבע כוסות, או שרשאי לומר מזמור אחר במקומו, ולולי דמסתפינא אמינא שזה הפשט בגירסת תוס' [וכן הוא ברא"ש ובראבי"ה בשם הרשב"ם, ושונה מגירסת הרשב"ם שלפנינו] "רביעי אומר עליו הלל הגדול דברי רבי טרפון ויש אומרים ה' רועי לא אחסר").
אליהו חיים כתב:אך לפרש הירושלמי דלא אומר הלל על השלחן אם שמע או אמר בביהכנ"ס וכמו הצעתכם לפרש, הוא דלא כעיקר הראשונים והמפרשים שם, דהרשב"א בברכות י"א כתב מפורש דאמירתו בביהכנ"ס פוטר אותו מלברך על ההלל, ואף השוו חכמים מדותיהם דאף אלו שלא שמעו בביכנ"ס אינם מברכים, וכן הוא באבודרהם, ובפי' החרדים והר"ש סירילאו בברכות פ"א ה"ה, [ותוס' בפסחים ק"ד ב' סתם דבריו], ושוב קשה דברי המהר"י ווייל.
לא הבנתי פשר הדבר להקשות מהרשב"א ואבודרהם והחרדים והר"ש סירליאו על מהר"י וייל.
ובשלמא אם היית מביא את הרמב"ן הסובר לברך בבית אם לא קרא בבית הכנסת, ואעפ"כ משמע בדבריו שגם מי שקרא בבית הכנסת קורא בביתו - הייתי מבין את הטענה שבלי ראשונים מפורשים החולקים על זה
[שאיני בטוח שאינם קיימים, אבל לא חיפשתי כעת את לשונות הראשונים בזה] אז קצת מחודש לומר שמהר"י וייל סובר אחרת בשיטה זו, אבל להביא כנגד זה ראשונים הסוברים שלא לברך בבית גם אם לא קראו בבית הכנסת - איך אפשר להקשות מכח זה על מהר"י וייל שכתב את דבריו אלו על שיטה אחרת?