בשו"ע סי' תעב' כתב אפי' מי שמזיק לו או שמצטער בשתיית ייו צריך לדחוק את עצמו לשתות ארבע כוסות.
ובמ"ב כתב שלא מיירי שנופל למשכב אלא שכואב לו הראש מזה ומצטער (צ"ע שבשו"ע כתב לשון מזיק) יש בזה כמה תמיהות.
א.מדוע השו"ע השמיט דין חמר מדינה כמו שכתוב בהלכות שבת והרי לפי במ"ב כאן משמע שמי שזה מזיק לו זה לכתחילה. וגם הרמ"א הזכיר דין זה רק בסימן תפג' והרי לכא' כאן מקומו.
ב.היכן מצינו עוד מצוה שצריך להצטער בשביל זה, ובפרט כאן שכל ענינו הוא דרך חירות וודאי אין זה דרך חירות אם זה מזיק לו.