הטפת ייו בדם ואש וגו'

[יעקל]

מנהגנו במשפחה להטיף יין מכוס השניה בליל שימורים רק בי' מכות ובסימני ר' יהודה, בניגוד למה שנתפשט בק"ק להטיף מים גם בדם ואש וגו'.

ראיתי בהגדת אור לישרים שמביא שם את הספר מעשה רב, לפיו הגר"א לא נהג להטיף יין אלא בי' מכות ובסימני ר' יהודה כנ"ל.

מנין למנהג השני סמך ?

[בברכה המשולשת]

יעויין בדרשה לפסח של רבינו הרקח (שהוא מקור המנהג)

[יעקל]

יעויין בדרשה לפסח של רבינו הרקח (שהוא מקור המנהג)

אם המקור כ"כ ישן, איך זה שהוא לא התקבל ברוב ככל הקהילות ?!

[בברכה המשולשת]

מבואר שם להטיף 16 פעמים.

[יעקל]

מבואר שם להטיף 16 פעמים.

מאוד מעניין

[ההוא דאמר]

אמו"ר ז"ל אמר לרמז זאת ב'והיא' שעמדה - היא גימטריא ט"ז.

[דרומי]

כן מפורש בספרי חסידי אשכנז (הרוקח, ריה"ח) בהאי ענינא, לגבי הפסוק 'עץ חיים היא למחזיקים בה' - ש'היא' בגימטריא 16

[יעקל]

כן מפורש בספרי חסידי אשכנז (הרוקח, ריה"ח) בהאי ענינא, לגבי הפסוק 'עץ חיים היא למחזיקים בה' - ש'היא' בגימטריא 16

בסדר, אז איך יכול להיות שהגר"א לא התחשב בזה והטיף רק מי' מכות ואילך כמובא בספר מעשה רב הנ"ל ?
אשמח לבהירות בנושא...

[עתניאל בן קנז]

כן מפורש בספרי חסידי אשכנז (הרוקח, ריה"ח) בהאי ענינא, לגבי הפסוק 'עץ חיים היא למחזיקים בה' - ש'היא' בגימטריא 16

בסדר, אז איך יכול להיות שהגר"א לא התחשב בזה...
אשמח לבהירות בנושא...

שאלה קצת תמוהה...

הגר"א 'לא התחשב' בהרבה ממנהגי הראשונים, כאשר היה נראה לו לנכון ההיפך

מנהג שלשת המצות, מוזכר ביותר ראשונים ופוסקים, ולמרות זאת הגר"א לא חש לשנות הנהוג.

מה מקום לקושיא?

[יעקל]

כן מפורש בספרי חסידי אשכנז (הרוקח, ריה"ח) בהאי ענינא, לגבי הפסוק 'עץ חיים היא למחזיקים בה' - ש'היא' בגימטריא 16

בסדר, אז איך יכול להיות שהגר"א לא התחשב בזה...
אשמח לבהירות בנושא...

שאלה קצת תמוהה...

הגר"א 'לא התחשב' בהרבה ממנהגי הראשונים, כאשר היה נראה לו לנכון ההיפך

מנהג שלשת המצות, מוזכר ביותר ראשונים ופוסקים, ולמרות זאת הגר"א לא חש לשנות הנהוג.

מה מקום לקושיא?

ננסח את זה כך : כנראה שיש מחלוקת בין הרקח והגר"א. מהי המחלוקת, במה הם נחלקו ולמה ?