נהר שלום כתב:ר' יוסי הגלילי אומר: מנין שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות? במצרים מה הוא אומר: ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע וגו'. ועל הים מהו אומר? וירא ישראל את היד הגדולה וגו'. כמה לקו באצבע? עשר מכות. אמור מעתה: במצרים לקו עשר מכות; ועל הים לקו חמשים מכות.
צ"ע לכאורה אצבע נאמר על מכת כינים, וא"כ כל מכה זה אצבע אחת
[ראיתי במעם לועז שנראה שבא לתרץ זה אבל לא הבנתי כוונתו, זכור לי שראיתי בעבר תשובה אחרת]
ייש"כ על השאלה.
נראה לי להסביר שאמנם המצרים אמרו על מכת כינים 'אצבע אלוקים היא' אך יש בזה גילוי לכל שאר המכות שהם מה' אם כן באומרם אצבע יש התייחסות לכל המכות שהיו ושיבואו שבסוף היו עשר.
(אין לי מעם לועז לידי לעיין בו אולי משהו יוכל לצרף צילום).
וכעין זה מצינו בעניין האמונה במשה שכתב הרמב"ם פרק ח’ מהלכות יסודי התורה:
“משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי, שאפשר שייעשה האות בלט וכשוף. אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה: היה צריך להשקיע את המצריים – קרע את הים והצלילן בתוכו; צרכנו למזון – הוריד לנו את המן; צמאו – בקע להן את האבן; כפרו בו עדת קרח – בלעה אותן הארץ; וכן שאר כל האותות.
ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני – שעינינו ראו ולא זר, ואזנינו שמעו ולא אחר, האש והקולות והלפידים. והוא נגש אל הערפל, והקול מדבר אליו ואנו שומעים – “משה משה, לך אמור להן כך וכך”. ע"כ.
והנה אחרי שהאמינו במשה אחר מעמד הר סיני הוברר שכל האותות שעשה לא היו בלט וכשוף אלא כי נביא ה' היה. כנלע"ד.