פורום אוצר החכמה

שמעתי אומרים שיש צדיקים וגדולים שנהגו להסב דרך שכיבה ממש, (שמעתי על צאנז, ראפשיץ, זידיטשוב, סאטמאר, קלויזנבורג)
האם סברו כן להלכה? או שהיה להם איזה ענין בזה? ומהו?

כתוב בפסוק 'קום נא שבה ואכלה מצידי', ות"א ואסתחר, הרי שבשביל להסב צריך לקום מהשכיבה.

ויש לדחות שבשביל להסב צריך להיות על יד השולחן, כמוש"כ הרש"י והרשב"ם, וע"ז קאמר יקום אבי ממיטת שינתו, ויסב בסמוך לשולחן.

כפי הנראה, לא נהגו הנ"ל כן אלא בהסיבה שבאכילת מצה ואפיקומן, ומשמע שלא סברו כן להלכה.