שלום וברכה,
מצורף ספרי החדש, פסח לה', על הלכות קרבן פסח, לעיון והורדה.
אשמח גם להערות על הסוגיות השונות, לבנות ולסתור, וסתירת זקנים בניין.
בברכה,
הראל דביר
[email protected]
...וכן ברפ״ט מק"פ ה״א הסיב את הדין לענין הבתים וכתב אין מוציאין ממנו מן החבורה שיאכל בה כו׳ החלונות ועובי הכותלים כלפנים (מפ' עובי הכתלים תוך הכותל ולא ע״ג החומה כרש"י כמש"כ במרכה"מ) הגגים והעליות אינן בכלל הבית.
ומבואר דמפרש לה לענין הבית שהחבורה שם ולא לענין קדושת ירושלים.
וכן מסיק במרכה"מ פ"ו מביה"ב ה"ט דדעת רבנו דהא דגגין ועליות לא נתקדשו לא נאמר אלא לענין עזרה.
ויל״ע אין יתיישב סוגיית' הגמ׳ דפסחים לפ״ז?
והנה הא דפריך מחלונות ועובי החומה כבר נתבאר דהמשנה מיירי גם לעניין קדושת עזרה כדמוכח בזבחים נ׳׳ו א׳ ושפיר י׳׳ל דמעזרה קפריך, וכן מוכח ממה דמשני דשוה לקרקע עזרה ולא קאמר לקרקע ירושלים, אמנם גם אם נימא דמאכילת ק״פ בירושלים פריך, אפשר דפריך מבית שאסור לעקור חוץ לבית, ובמתני׳ משמע שיכול לאכול בהחלונות ועובי החומה אע״פ שהחבורה נקבעה בבית.
ולכן פריך אם בעזרה אמרי' דגגין ועליות אינן בכלל הבתים ולכן לא נתקדשו א״כ גם באכילת פסח אינן בכלל הבית ואיך אוכל שם. (ומירושלים ל׳׳ק דשם קדשוהו בפ׳׳ע ולא שנטפלין לבית). ומשני בשוין לקרקע עזרה.
אך א״כ תיקשי למה השמיט רבנו בה׳ ק״פ דמיירי דוקא בשוין לקרקע ובבר שורא? לכן נ׳ יותר דס״ל לרבנו דגבי אכילה שבתוך הבית לק״מ דודאי החלונות ועובי החומה שבתוך החומה ורואין את אויר החדר הוא בכלל החדר, וכמש׳כ במרכה״מ. (ורק בעזרה שצריך קידוש שייך למפרך מינה)
אמנם הא דקפריך בתחילת הסוגיא מכזיתא פיסחא והלילא פקע איגרא י׳׳ל דס׳׳ד דאכלו מקצת הפסח בבית ועלו לגומרו בגג והתם כיון שאין רואין אויר הבית א״כ צריך לדון אם נטפל להבית. וכיון דחזינן בעזרה דלא נתקדשו, אלמא דמעצמן אין נטפלין להבית. וא״כ אין אכלו בשני מקומות?
ומשני שרק הלל אמרו באיגרא, ופריך דגם הלל אסור בחבורה אחרת, ומסיק דשלא בשעת אכילה מותר.
ולכן הביא רבנו הדין לענין הבתים, אבל אויר ירושלים ודאי נתקדש הגגין והעליות.
ומה שד' רבנו לפרש כן, אפשר משום דשינויא דשוין לקרקע עזרה ודבר שורא ל׳׳ש לתרץ רק לגבי עזרה שצריכה להיות בשיפוע, וכיון שהחומה שוה להשיפוע הוי כמותה אבל בירושלים שאין דין איך שתהי' א"כ אם המקום מנמיך שם הוא ירושלים ומאי מהני מה שהחלונות שוה לקרקע העזרה או הבר שורא כיון שהקרקע שתחתיו נמוך הו״ל הוא גגין ועליות ולכך פירשה רבנו רק על העזרה.
בתבונה כתב:במציאות היציאה מהר הבית לעיר העליונה היתה מעל הקשת (חלקו העתיק של קשת וילסון) דרך שער קיפונוס, וכמו שכותב גם יוספוס וגם למטה היו משתמשים ואפילו יש שם ליד פתח למחילה (שער וורן), כך שאם היה שם דין גגין ועליות כל הפסחים היו נפסלים ביוצא מיד ביציאתם מהר הבית ובהכרח כדברי הרמב"ם שאין גגין ועליות בירושלים,
איש פלוני כתב:ישר כח גדול מאד.
הספר יצא גם בדפוס?
או רק במהדורה אינטנטית?
הראל דביר. כתב:מפורש להדיא בדברי חז"ל שאין צורך לאכול דווקא ב"בית" אלא אפשר לכתחילה לגמרי לאכול במקום פתוח, וכמבואר במאמרי המסכם, עמ' רסא-רסב.
בבית אחד יאכל בחבורה אחת הכתוב מדבר. אתה אומר בחבורה אחת, או אינו אלא בבית אחד כמשמעו. כשהוא אומר על הבתים אשר יאכלו אותו בהם, שומע אני שהוא נאכל בבתים הרבה. הא מה תלמוד לומר בבית אחד יאכל -בחבורה אחת. מכאן אמרו, הפסח נאכל בשני מקומות ואין נאכל בשתי חבורות. רבי שמעון בן יוחאי אומר, בשני מקומות כיצד? היו בבית אחד ובקעה עליהם הקורה ויוצאים לחוץ. היו בחצר וירדו גשמים עליהם, ונכנסו בתוך הבית. נמצא אוכלים אותו בשני מקומות.
בתבונה כתב:1. זה ראיה ברורה כהרמב"ם והרשב"א על סמך מציאות גלויה וברורה, והרי זה מחלוקת ראשונים שהרשב"א סבר שלא על זה נאמר גגין ועליות, וכן הרמב"ם הרי פירש דין הגגין בתחילת פרק ט לגבי הוצאה של הפסח מהבית ועל זה כתב, הגגים והעליות אינן בכלל הבית.
2. כתבו תוס' (פסחים פו: בד"ה יש אם) אפילו למאן דאמר פסח נאכל בשתי חבורות דאחר שנחלק ולקחו כל חבורה חלקה אסור להוציא חלק חבורה זו לחבורה אחר
דהינו על פי דברי תוס' מזמן שלקחו את הפסח לשולחן שזה בתחילת הסדר הם לא יכולים להחלק.
שהרי אמרו חז"ל עה"פ והגדת לבנך בעבור זה בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך וכ"ש פסח בזמן שיש קרבן שהרי עליו הולך הפסוק ועבדת את העבודה הזאת.
(והטעם שהגרח"ק מפרש שהתחילו את האכילה צ"ל שזהו בגלל שהחזון הקשה על התוס', אבל על פי התוס' אין צורך באוקימתא שלו).
והטעם לדבריו למה לא פירשה הגמ' שהיו רק בגג, אולי כי הלשון כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא, היה משמע להם שעלו לקראת ההלל, אלא שבתחילה סברו שהכוונה לחלק הראשון של ההלל כשעדיין סח מצה ומרור מונחים לפניך ואח"כ הגמ' פירשה שהכוונה בחלק השני של ההלל שאחר ברכהמ"זהראל דביר. כתב:מפורש להדיא בדברי חז"ל שאין צורך לאכול דווקא ב"בית" אלא אפשר לכתחילה לגמרי לאכול במקום פתוח, וכמבואר במאמרי המסכם, עמ' רסא-רסב.
1. המקורות שהבאת מלבד הירושלמי הם בדעת רבי שמעון שהפסח נאכל בשני מקומות רבדעת רבי שמעון פירו הפסוק בבית אחד יאכל שהכוונה לחבורה ולא למקום אחד שאפר לאכול בשני מקומות, שלר"ש כל החבורה יכולה לעקור, וגם בתוספתא שהבאת מופיע שהפסח נאכל בגגות, (ההמשך בתוספתא רבי שמעון אומר זה ביאור אותה דרשה , וכמו שבמכילתא זה מופיע קודם שנאכל בחבורה אחת אבל בשני מקומות ואח"כ רבי שמעון אומר כיצד, (ויש גרסאות שלא מופיע רבי שמעון אומר)
ולהלן דברי המכילתא שמשם הבאת ראיה (וכעין זה בתוספתא)בבית אחד יאכל בחבורה אחת הכתוב מדבר. אתה אומר בחבורה אחת, או אינו אלא בבית אחד כמשמעו. כשהוא אומר על הבתים אשר יאכלו אותו בהם, שומע אני שהוא נאכל בבתים הרבה. הא מה תלמוד לומר בבית אחד יאכל -בחבורה אחת. מכאן אמרו, הפסח נאכל בשני מקומות ואין נאכל בשתי חבורות. רבי שמעון בן יוחאי אומר, בשני מקומות כיצד? היו בבית אחד ובקעה עליהם הקורה ויוצאים לחוץ. היו בחצר וירדו גשמים עליהם, ונכנסו בתוך הבית. נמצא אוכלים אותו בשני מקומות.
ורבי יהודה הרי חולק ומפרש שהפסח נאכל רק בבית אחד, והלכה כרבי יהודה.
לגבי הירושלמי שהבאת שמתרץ את פקע איגרא בגג מבוצר לאויר חצר, והבאת ראיה שחצר טובה לפסח זו ראיה חזקה יותר, מטבע לשון שמופיע בירושלמי מעשרות ושם מפרשים כולם שהכוונה לגג המוקף בחצר ואין לו כניסה שלא דרך החצר, ולא שמדובר בגובה משותף, וכן בסוגיא שם בירושלמי מפרש עובי החלונות כלפנים לחלונות שעל האגוף, וזה גובה גבוה ולא גובה הקרקע ודינו כלפנים. וכן הלשון גג מבוצר לאויר חצר מופיע לגבי עובי החומה בשורא ובר שורא. ושם לא מדובר בחצר, אלא שהכוונה כמשל ומטבע לשון, והכוונה כפי שהבאת בשם הצל"ח ושפת אמת שגגין הם כמחילות שאם הם פתוחים רק לקודש דינם כקודש.
ומימילא גם לגבי קרבן פסח לגבי פסח גג שהכניסה אליו מתוך הבית, ולא כמו שאר הגגות בעבר שהיו עולים עם סולם מבחוץ. וזה מטבע לשון מוכרת כמו בבר שורא שהכניסה היא מבפנים, (גם חלון בפשטות בלשון חז"ל זה גומחה לא מפולשת)
2. בלא"ה אין ראיה שיתכן שחצר תהיה בכלל בית וגג לא יהיה בכלל בית בפרט אם גגים הפתוחים לקודש לאו כקודש וחצר ובית הפתוח לקודש כן כקודש
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 53 אורחים