במדרש שכל טוב פר' בא:
וצריך שיאמר כמה מעלות טובות, ולא יפחות מחמש עשרה דהיינו ט"ו גמולות טובות שגמל הקדוש ברוך הוא עמנו משיצאנו ממצרים עד שנבנה בית המקדש, והני ט"ו מעלות כנגד ט"ו שיר המעלות שאמר דוד.
ובפי' הריטב"א:
כמה מעלות טובות למקום עלינו. כלומר שעשה עלינו ושם בנו, והם חמש עשרה כמנין שם י"ה צור עולמים העומד על הכסא על ט"ו מעלות, כדאיתא בפרקי הכלות, וכנגדן במשכן ט"ו קלעים לכתף, וכן אמר דוד המלך ע"ה בספר תהילים ט"ו מעלות, וכנגדן עשו בבית המקדש ט"ו מעלות כדאיתא במסכת מדות (פ"ב מ"ה).
ובאבודרהם:
כמה מעלות טובות למקום עלינו וכו' כלן ט"ו טובות שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל וקראן מעלות כנגד ט"ו מעלות במקדש שעולין מעזרת הנשים לעזרת ישראל, וכנגד ט"ו שיר המעלות שאמר דוד בשעה שבא לחפור את השיתין של בית המקדש.
וצ"ב מה שייכי חמש עשרה מעלות שבמקדש לסדר ההגדה של פסח.
אולם יתבאר כל זה לפי דברי הרשב"ץ בפירושו, וז"ל,
כמה מעלות טובות למקום עלינו וגו'. לפי שאחר שאלת הבן מה נשתנה הלילה הזה, הוצרכנו להתחיל בגנות ולומר עבדים היינו לפרעה במצרים והוצרכנו לסיים בשבח ולדרוש פרשת מקרא בכורים והיא מארמי אובד אבי עד סוף הפרשה ודרשנו אותה עד ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה וגו' ובסוף אלו הפסוקים יש ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת וגו'. ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה' על כן אנו מסיימין בשבח כמה מעלות טובות למקום עלינו קודם שהבאנו גרגיר זה של תאנה או אשכול זה של ענבים והקב"ה מתרצה לנו במתנה קטנה כזאת פרעון לכל הטובות שעשה עמנו קודם שהבאנו הפרי הזה וזה מרחמי שמים המרובים ואמרנו כי הרבה טובות יש למקום עלינו עד שבאנו אל בית המקדש להביא לו זה הפרי.
והיינו כי שבח זה ביסודו הוא שבח שנאמר במקרא ביכורים כאשר עומד בבית המקדש ומביא את הביכורים.