חגי פאהן כתב:יישר כח. חבל, כי פקאן הרבה יותר טעים...
שלא הותרה שחיקת אגוזים אלא לתינוקות ביום טוב הראשון [של פסח] בלבד, כדתניא אמר רבי יוסי וכי תועלת לתינוקות ביין אלא מחלקין להם אגוזים כדי שישאלו.
ושלום יוסף בר רבי שמואל:
אלא הא דאמר רב יהודה אמר רב נשים המשחקות באגוזים אסור מאי טעמא לאו דקא מוליד קלא וכל אולודי קלא אסיר לא דלמא אתי לאשוויי גומות
עזריאל ברגר כתב:חז"ל הכירו לפחות שני סוגי אגוזים, שהרי הם דיברו על "אגוזי פרך", משמע שהיו גם אגוזים נוספים.
הרמב"ם הכיר גם את אגוז ה"בונדק" המכונה בימינו בשם "לוז" (הזכירו בספר המצוות שלו, במל"ת קעט (בדפוס שבדקתי עתה כתוב סתם "האגוז הקטן", אך זכורני בבירור "אגוז הבונדק", ומסתמא כך ראיתי בתרגומו של הרב קפאח).
ובסידורו של אדמו"ר הזקן בעל התניא ממליץ שלא לפצח בשבת "אגוזים ולוזים" (מפני החשש שמא יכשלו ב"בורר" או בטלטול מוקצה).
ושמא אכן כולם נכללים בשם המשפחה "אגוזים"?
HaimL כתב:קצת משמע מהגאון בעל התניא ז"ל, שאין פירושו של לוז מה שאנחנו קוראים לוז (בונדק), מפני שעיקר החשש הוא בהוצאת הקליפות שבין חתיכות הפרי, וזה ל"ש באגוז הבונדק, כמובן.
יבנה כתב:הרמב״ם חי בזמן ובמקום אחר, ואין ראיה מזה שהיו אגוזי לוז גם אצל חז״ל. וכ״ש המוזכר בסידור התניא.
יהודה בן יעקב כתב:פירוש מחודש לדין הנזכר, ראיתי בתשובת רבי יוסף טוב עלם, המובאת בהגהות מרדכי סנהדרין רמז תשכגשלא הותרה שחיקת אגוזים אלא לתינוקות ביום טוב הראשון [של פסח] בלבד, כדתניא אמר רבי יוסי וכי תועלת לתינוקות ביין אלא מחלקין להם אגוזים כדי שישאלו.
ושלום יוסף בר רבי שמואל:
הרי שאין האגוזים למאכל, אלא למשחק.
וממילא בדורינו, במקום שוקולד וכדו' יש לקנות קלפים ומשחקי קופסא...
אך דבריו לכא' נסתרים מהמבו' בגמ' בעירובין קד, אאלא הא דאמר רב יהודה אמר רב נשים המשחקות באגוזים אסור מאי טעמא לאו דקא מוליד קלא וכל אולודי קלא אסיר לא דלמא אתי לאשוויי גומות
ומבו' שאיסור משחק באגוזים הוא רק בשבת משום מוליד קלא או למסקנא משום אשווי גומות, אך בימות החול אין בו איסור. ועוד, למה הותר משחק באגוזים לתינוקות ביו"ט ראשון של פסח, וביטלו השבות דרבנן מהטעמים הנ"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים