'ואימתי הוא עתו - לילי פסח !' - שיר השירים בליל פסח

[איש_ספר]

במבוא למהדורת חמ"י הנדמ"ח, נאספו מנהגים רבים שלדעת המהדיר מקורם מן החמדת ימים. בחלק מנהגי חודש ניסן ופסח נזכרו מנהג אמירת הלל בעת אפית המצות ומנהג קריאת שיר השירים בליל פסח. את מקורו של מנהג אמירת הלל איני יודע, אבל מנהג קריאת שה"ש אחר ההגדה כבר נזכר בשל"ה ולפני כן בסדר היום, (והזכרתו בשל"ה לבד אינה פרכא לפום שיטתו של המהדיר כידוע, ולכן הזכיר שם גם את קריאת הנשיאים בחודש ניסן אע"פ שגם הוא נמצא בשל"ה) ומענין שעל אמירת שיר השירים יש מדרש חזל"י שמקורו היחיד הוא רק בפירוש רבי זכריה הרופא לשיר השירים !
הפירוש נדפס לראשונה ע"י הרב קאפח בספרו חמש מגלות. לפנינו תמונה מתוך כתב יד קדום מאד של פירוש רז"פ שפורסם בספר חשיפת גנוזים מתימן (הכל מצוי באוצר):

פ.JPG (20.17 KiB) נצפה 9597 פעמים

'אמר ר' תחליפא זקטרון כל הקורא בשה"ש בזמנו זוכה ורואה בשולחנו של משיח שנאמר ביום ההוא יושר השיר הזה לה' דבר אחר אוכל נטיעה מגן עדן ואימתי הוא עתו לילי פסח'

ולקמן מינה הובאו שם דעות אמוראים שאין ראוי לקרוא שה"ש בזה"ז מכמה טעמים יעו"ש. (כמובן שניתן לטעון שהפסקה ואימתי - פסח, היא הוספה אבל כיון שהמדרש אינו ידוע משום מקום אחר אין סיבה להפקיע הדברים ממקומם)
מלבד הרב רצאבי בהגדתו המעניינת 'פרי עץ חיים' (שם ראיתי את הדברים לראשונה) לא ראיתי שהדברים נעתקו שוב.

[אדג]

להעיר, שלכאורה יש להגיה "אמר ר' דתחליפא דקטרון", והיא קטרון המופיעה במגילה ו, א.

הוספה לאח"ז: לכאו', ואני מדגיש רק לכאורה, כיון שלא עיינתי כל עיקר, הגי' הגי' "ר' תחליפא דקיסרון", והוא ר' תחליפא מקיסריא המופיע בירוש' בכ"מ (ראה ירוש' סוטה פ"ה ה"ו).

החילוף של קיסריא - קיסרון מצוי, וראה תבואות הארץ על שם זה שכתב שהם ב' מקומות שונים.

[חכם באשי]

איש ספר,
בפיסקא הנזכרת דן ר' שאול ליברמן, במחברתו 'מדרשי תימן', עמ' 13.
ועיין שם קודם לכן ולאחר מכן, שככל הנראה 'מדרש' זה לא היה ולא נברא!

[איש_ספר]

אד"ג כך שיער גם הרב רצאבי.
חכם באשי. ייש"כ, עיינתי שם ולא מצאתי רק זלזול בעלמא, ואפשר שאם היה יודע שהמחבר שהיה אנונימי אצלו הוא ר' זכריה, חכם עצו"ר, לא היה מתייחס כך לדברים.

[אדג]

אד"ג כך שיער גם הרב רצאבי.

מה כך? כאופן הא' שהוא פשוט מוכרח, או כאופן הב' שהוא עדיין טעון בירור, כי לטעון שקיסרי וקיסרון הם מקום אחד, זו טענה שטעונה ליבון חמור.

[חכם באשי]

איש ספר,
אין שם "רק זלזול בעלמא". בכל קונטרסו המדובר, בא ר"ש ליברמן להוכיח, שלא כל ענין המובא בשם 'מדרש' בספרים תימניים - הוא אכן מדרש חז"לי, ונראה לי, שהמעיין בדברים בשימת לב ובלא דעות מוקדמות, יסכים לדעתו, למרות שאפשר לחלוק על אי אלו פרטים.
לפיכך ציינתי לדברי רש"ל, וגם להראות שקדם אחד החכמים להרב רצהבי בהבאת הענין.

[איש_ספר]

חכם באשי. קראתי את המחברת בעבר, אבל יש להבחין בין הקביעה החשובה שלא כל ענין המובא בשם מדרש הוא מחז"ל לבין לחשוד את המחבר בזיוף ובבדית שמות של חכמים וכו'. (בהמשך הדברים שם נמנו שמות של חכמים רבים, ולא רק שם פלאי זה), אבל בכל מקרה תודה מרובה על הציון לשם בענין זה.
אד"ג הוא מציא לגרוס דקיסרין.

[איש_ספר]

'על קריאת שיר השירים בפסח אפשר ללמוד גם מן השימוש בפסוקיו בקרובות לחג הפסח - ראה: זולאי, לתולדות הפיוט באר"י, ידיעות המכון וכו' ה' עמ' קמט - נ (מצוי באוצר), צ"מ רבינוביץ, מחזור פיוטי ר' ייני עמ' 265- 289 ועוד'.

[חכם באשי]

אך אין להוכיח מהקרובות שאמרו את שיר השירים בליל פסח.
אדרבא, מכיון שהקרובות נאמרו בתפילת השחרית, מסתבר יותר להוכיח מכך שהם הכירו את המנהג הקובע את אמירת שיה"ש ביום.

[יתר10]

'מדרש' זה הועתק גם בגליון כת"י התימני למסכת סנהדרין שברשות יר"ה, עם שינו"ס זעירים, ניתן לראותו כאן

[יעקובי]

במבוא למהדורת חמ"י הנדמ"ח, נאספו מנהגים רבים שלדעת המהדיר מקורם מן החמדת ימים. בחלק מנהגי חודש ניסן ופסח נזכרו מנהג אמירת הלל בעת אפית המצות

המהדיר כתב שם כי אין למנהג זה זכר בספרי הקדמונים. אך כבר הערה את מקורו הרב נחום גרינוואלד (קובץ היכל הבעש"ט, ניסן תשס"ד, עמ' נ"ד) שהוא מספר 'שירי הלויים' (לובלין תל"ז).

כמובן שלפום שיטת המהדיר ג"כ אינה פירכא, משא"כ לפי שיטת האמת...

[מבקש לדעת]

בס"ד
כ"כ תמהתי אליכם אלופי הת"ח, ייתכן שכוונתכם היכן נמצא ענין זה בחז"ל. ובזה ייתכן שהנכם צודקים, אך 'השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש החג' הוא פסוק בישעיהו, ועיין בתרגום על שהש בספוק הראשון וכן עיין בביאור הגר"א על ד' בחינות בתחילת שיר השירים (ב' י"ג). (וברור לגמרי שהחג הוא הפסח ולא סוכות.
עכ"פ, תלמיד הגר"א מספר שראהו אומר שה"ש בליל הסדר עד שנראה היה שיצאה נשמתו כפשוטו, ואח"כ ראהו שוב קם לחיים.

[הא לחמא עניא]

אם אכן לא כ"כ ברור המקור לומר שיר השירים בסיום הסדר,
מהיכן זה אכן כן נכנס לכל ההגדות?? ממתי התחילו בית ישראל לומר???
אשמח לדעת ואודה לכל המסייעים כי אני בבירורים ע"ז.
בתודה מראש.

[סופר-סתם]

אם אכן לא כ"כ ברור המקור לומר שיר השירים בסיום הסדר,
מהיכן זה אכן כן נכנס לכל ההגדות?? ממתי התחילו בית ישראל לומר???
אשמח לדעת ואודה לכל המסייעים כי אני בבירורים ע"ז.
בתודה מראש.

יש בשל"ה וביסוד ושורש העבודה.
פעם ראיתי מאמר בענין מנהגי קריאת שיר השירים, והרבה נהגו לקרואו עם התרגום מתורגם לערבית, וכעת אינני מוצאו.

[דרופתקי דאורייתא]

לכאו' הטעם פשוט, שהרי כל שיר השירים משל הוא לאהבת הבורא את עמ"י, והרי גילויי האהבה של הבורא היו ביצי"מ ומתן תורה.
וכמ"ש בשיר השירים, לסוסתי ברכבי פרעה וכו' ועוד.

כתבו לעיל:

עכ"פ, תלמיד הגר"א מספר שראהו אומר שה"ש בליל הסדר עד שנראה היה שיצאה נשמתו כפשוטו, ואח"כ ראהו שוב קם לחיים.

היכן הם הדברים?

[סופר-סתם]

לכאו' הטעם פשוט, שהרי כל שיר השירים משל הוא לאהבת הבורא את עמ"י, והרי גילויי האהבה של הבורא היו ביצי"מ ומתן תורה.
וכמ"ש בשיר השירים, לסוסתי ברכבי פרעה וכו'

כבר כתבו כן לגבי קריאת שיר השירים בשבת חוה"מ, אבל השואל שאל על ליל הסדר דוקא

[הא לחמא עניא]

אם אכן לא כ"כ ברור המקור לומר שיר השירים בסיום הסדר,
מהיכן זה אכן כן נכנס לכל ההגדות?? ממתי התחילו בית ישראל לומר???
אשמח לדעת ואודה לכל המסייעים כי אני בבירורים ע"ז.
בתודה מראש.

יש בשל"ה וביסוד ושורש העבודה.
פעם ראיתי מאמר בענין מנהגי קריאת שיר השירים, והרבה נהגו לקרואו עם התרגום מתורגם לערבית, וכעת אינני מוצאו.

האם יש למעלתו מקור מדויק בשל"ה הק' ע"ז???

[סופר-סתם]

אם אכן לא כ"כ ברור המקור לומר שיר השירים בסיום הסדר,
מהיכן זה אכן כן נכנס לכל ההגדות?? ממתי התחילו בית ישראל לומר???
אשמח לדעת ואודה לכל המסייעים כי אני בבירורים ע"ז.
בתודה מראש.

יש בשל"ה וביסוד ושורש העבודה.
פעם ראיתי מאמר בענין מנהגי קריאת שיר השירים, והרבה נהגו לקרואו עם התרגום מתורגם לערבית, וכעת אינני מוצאו.

האם יש למעלתו מקור מדויק בשל"ה הק' ע"ז???

של"ה מסכת פסחים מצה עשירה - דרוש שלישי אות תז:
כל אלו טהרות חייב לטהר ברגל, בזה מועד בצאתינו ממצרים, שהוא תכלית חידוש העולם, ואז בחר בנו מכל העמים כו'. וכבא מועד, אז מקרא קודש, נעשינו בת זוג להקדוש ברוך הוא, כמשוש חתן לכלה, כן יציאת מצרים כנודע. ועל כן, חסידים ואנשי מעשה אומרים שיר השירים בליל שמורים.

יסוד ושורש העבודה (שער ט' פרק ו'):
ואחר הפיוטים יאמר שיר השירים במתון גדול ובנעימת קול ועיקר להבין פירושו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

זכרוני שהגרי"ח סופר שליט"א יש לו בזה הסבר באחד מספריו.

[הא לחמא עניא]

אם אכן לא כ"כ ברור המקור לומר שיר השירים בסיום הסדר,
מהיכן זה אכן כן נכנס לכל ההגדות?? ממתי התחילו בית ישראל לומר???
אשמח לדעת ואודה לכל המסייעים כי אני בבירורים ע"ז.
בתודה מראש.

יש בשל"ה וביסוד ושורש העבודה.
פעם ראיתי מאמר בענין מנהגי קריאת שיר השירים, והרבה נהגו לקרואו עם התרגום מתורגם לערבית, וכעת אינני מוצאו.

האם יש למעלתו מקור מדויק בשל"ה הק' ע"ז???

של"ה מסכת פסחים מצה עשירה - דרוש שלישי אות תז:
כל אלו טהרות חייב לטהר ברגל, בזה מועד בצאתינו ממצרים, שהוא תכלית חידוש העולם, ואז בחר בנו מכל העמים כו'. וכבא מועד, אז מקרא קודש, נעשינו בת זוג להקדוש ברוך הוא, כמשוש חתן לכלה, כן יציאת מצרים כנודע. ועל כן, חסידים ואנשי מעשה אומרים שיר השירים בליל שמורים.

יסוד ושורש העבודה (שער ט' פרק ו'):
ואחר הפיוטים יאמר שיר השירים במתון גדול ובנעימת קול ועיקר להבין פירושו.

אני מאוד מאוד מודה לך על הבאת והעלאת המקורות.

[עושה חדשות]

במס' סופרים איתא "בשיר השירים קורין אותו בלילי שני ימים טובים של גליות האחרונים חציו בלילה אחד וחציו בלילה השני", אם אמנם שזמן הקריאה הוא בלילה, אבל מדובר על יו"ט אחרון של פסח ולא על ליל הסדר. (אולי גם רבי זכריה הרופא נתכוין לזה?)

ראיתי מציינים מנהג (ראה כאן) לקרוא שיר השירים בשש"פ אחרי תפילת מנחה.

וזה ראיתי כעת אצל החזן הגדול אשר בבגדאד -

פיוטי יוסף בן חיים אלברדאני.png (10.58 KiB) נצפה 2309 פעמים

[ש. ספראי]

שיר השירים בליל הסדר