בקובץ 'לחושבי שמו' (היו"ל בבני ברק, כלי מבטא להשמיע דעת תוה"ק הברורה המסורה לנו מפי רבותינו גדולי הדורות ולעורר ולעמוד נגד קלקולי ופרצות הזמן, גליון צח) בעמ' האחרון נדפס מכתב חיזוק מהגאון הנודע והצדיק הנלבב ר' משה יהושע לנדא זצ"ל, מגדולי תלמידי החזו"א ומנקיי הדעת דקרתא דשופריא, ותוכנו החשוב והמועיל מדבר בעד עצמו. לזיכוי הרבים אמרתי להעתיקו כאן.
בס"ד, י"ג ניסן תשכ"ט
עסקינן האידנא בביעור החמץ, ואמרתי לזרז עצמי על החמץ שבלב, וכמדומה שכל חמץ יש לו מקומו וזמנו, וחמץ של הדור הזה הוא בקשת המותרות המכלה כל חלקה טובה ואין מי שיאמר נוקיתי, הן הן הכבלים המרתקים את האדם לקרקע למען לא יוכל להתנשא אל על.
יזכנו הש"י ויחוננו דעת להשתחרר ככל המוקדם מהם, וירתקנו אליו בעבותות עונג לימוד תורתינו ושמירת מצוותיו, עד כי נתדבק אליו ללא חיץ כלל, כי זהו העידון הגדול אשר יוכל האדם להגיע אליו עלי אדמות אכי"ר.
ובזה אחתום שלו' בכבוד וברכה כי יחוג חג המצות בדיצות
ד"ש ומברכו נאמנה משה יהושע