מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ענין מיוחד של שמחה בסדר הלילה כהנהגה של חירות

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

ענין מיוחד של שמחה בסדר הלילה כהנהגה של חירות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 06, 2011 7:59 am

ראה לשון השעה"צ (סי' תכט,י) לבאר ענין קמחא דפסחא שהובא ברמ"א, וז"ל: ואפשר דמשום זה תקנו קדמונינו בפסח יותר משאר רגלים שהוא זמן חירות ויושבים מסובים וכל אחד הוא וביתו ברוב שמחה, אין זה כבוד לה' שהעניים יהיו אז רעבים וצמאים וע"כ נותנים...שיוכל גם הוא לספר יצי"מ בשמחה. הרי שהרגשת שמחה זהו חלק מהנהגה של חירות בלילפסח.

ומצינו מקור לזה בתשובות הב"ח החדשות סי' ה שחידש שבהסיבה ישנו ענין של שמחה, ומה"ט אבל אסור בהסיבה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ענין מיוחד של שמחה בסדר הלילה כהנהגה של חירות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 06, 2011 8:01 am

ועוד מצינו, בר"ן בפסחים קח,ב כתב בביאור דברי ר"י שם, וכי מה תועלת לתינוקות ביין - דכיון דאין נהנין ושמחים בו אין להם דרך חירות.

ובמ"ב סי' תעב,ו כתב דבליל פסח מצוה להרבות בכלים נאים שזה בכלל חירות, ואמרו על המהרי"ל שמשכונות של נכרים כלים נאים לא היה משתמש בהם בשום פעם, רק בפסח היה מנהגו לשום אותו על שולחן מיוחד לשמוח בראייתו.

האם ישנן מקורות ודינים נוספים בדומה לזה?

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ענין מיוחד של שמחה בסדר הלילה כהנהגה של חירות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אפריל 07, 2011 8:42 pm

אגב הטעם של השעה"צ למעות חיטין דווקא בחג הפסח, מעניין הדבר כי בספר מעיל צדקה לבעל השבט מוסר כתב ארבע עשרה טעמים ליחוד הזמנת העניים בליל הסדר (עמו שאומרים בהא לחמא עניא) יותר משאר יו"ט, ולא הזכיר מענין זה של שמחה כלל. וגם הטעם השני של השעה"צ שמצה אינו מצוי כ"כ, ואם לא יכינו לו אפשר שישאר ברעב וכו' לא נזכר שם.

היא שיחתי
הודעות: 3514
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ענין מיוחד של שמחה בסדר הלילה כהנהגה של חירות

הודעהעל ידי היא שיחתי » ו' אפריל 08, 2011 12:51 am

תורת חיים מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב
אי נמי לפי שחייב האדם בליל פסח להיות שמח וטוב לב ולהראות כבוד עשרו דרך שמחה וחירות יותר מכל השנה כמו שכתבו הפוסקים

ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים ליל הסדר
וכן אמר בתחילה באגדה: כל דכפין ייתי ויכול שבזה נראה טוב עין. גם נראה דאומר כל דכפין וכו' כדי להראות עצמו בחירות, כי זה חירות ושמחה וא"כ לו נאה לברך ולהודות, כי גלות מצרים היה ע"י רע עי"ן ר"ע בגימטריא ארבע מאות כמבואר בבחיי פרשת לך - לך (טו, יג).

תולעת ספרים07
הודעות: 1548
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: ענין מיוחד של שמחה בסדר הלילה כהנהגה של חירות

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ו' אפריל 08, 2011 12:32 pm

אינו מובן כל כך:
והרי חייב בשמחה מדין יו"ט ושמחת בחגך ואיך יוסיף שמחה על שמחה.
מה גם שיתכן שיש בזה משום ערבוב שמחה בשמחה וראה בארוכה במועדים וזמנים איך מותר לשמוח בשמחת תורה שהרי יש בזה משום עירבוב שמחה בשמחה ואסור ע"ש.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: ענין מיוחד של שמחה בסדר הלילה כהנהגה של חירות

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' מרץ 20, 2012 1:44 pm

בזוהר הקדוש לגבי סיפור יציאת מצרים (מודפס בהרבה הגדות לפני ה"מגיד") מבואר גם ענין של השמחה המיוחדת שצריכה להיות בשעת אמירת ההגדה.
וכן בר"ן לגבי ההלל, שאינו מתורת קורין אלא מתורת שירה [ושירה היא מתוך שמחה שבלב].

י. אברהם
הודעות: 3005
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: ענין מיוחד של שמחה בסדר הלילה כהנהגה של חירות

הודעהעל ידי י. אברהם » א' אפריל 04, 2021 3:11 pm

דרושי הצל"ח

וזה ראוי שיתן כל אדם אל לבו בשעת אמירת ההגדה, אשר עלינו לשבח לאדון הכל שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלה, וכמה מהראוי להזהיר בכל המצות התלוים בחג הזה לקיים הכל מאהבה, ולהזהר שלא יכשלו ח"ו בשום איסור, ובפרט באיסור חמץ שהוא במשהו, ולהגיד ההגדה בשמחה ובאהבה רבה, לא כחותה על גחלים.

וראוי לגמור ההגדה וההלל בשמחה שלימה שמחת הנפש

צופה_ומביט
הודעות: 5895
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ענין מיוחד של שמחה בסדר הלילה כהנהגה של חירות

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' אפריל 04, 2021 7:35 pm

י. אברהם כתב:דרושי הצל"ח


יש להעיר בזה מדברי השל"ה המובאים במשנ"ב (תעג סקע"א) "וקורא כל ההגדה - ואין לומר בהסיבה רק באימה ויראה". אמנם בפשטות יש לומר שהוא ע"ד "וגילו ברעדה", כיושב לפני המלך ומשבח אותו בפניו, שהוא מלא שמחה ומלא אימה, ולכן אין לו לשבת בהסבה דרך חירות וגדולה הגם שהוא אומר את שבחי המלך בשמחה, וכך כאן קוב"ה וכל פמליא דיליה נמצאים ושומעים כמש"כ בזוהר, ואתכא דרחמנא סמכינן בלילה זה, כמש"כ הפוסקים.

וראיתי שכתב בזה בעל המנחת אשר וז"ל:

כתב המשנ"ב בסימן תע"ג ס"ק ע"א דאין לומר ההגדה בהסיבה רק באימה ויראה והביא כן מהשל"ה, וחידוש הוא בעיני דצריך לומר את ההגדה באימה וביראה דעיקר מצות ההגדה אינו תפילה או ברכה להקב"ה אלא סיפור דברים של יציאת מצרים לבנינו. ואף דפשוט דצריך לקיים מצוה זו לשם ה' ככל מצוה וצריך לספר בשמחה ובאהבה ובהתפעלות הנפש, אבל כל אלה אינם סותרים הסיבה בדרך חירות אלא אדרבא צריך להגביר את הרגשת החירות בשמחת ההגדה ומהי"ת לחדש דצריך לספר ביצי"מ באימה וביראה.

וגדלה תמיהתי כשעיינתי בשלה"ק (מסכת פסחים, נר מצוה) וראיתי שלא כתב כן אלא לגבי הלל, ולא הזכיר בזה כלל את ההגדה, ודבר זה מסתבר דהלל הלא הוא תפלה וכל כולו שיר והלל להקב"ה וכן בברכת המזון פשיטא שצריך לברך באימה וביראה כמו בקר"ש ותפלה, אבל אין זה ענין להגדה שכל עיקרו סיפור יצי"מ לבניו ובני ביתו ומהי"ת לחדש שצריך בו אימה ויראה, וראיתי שכך כתב גם בשוע"ה שם סעיף מ"ח דיש לומר את ההגדה באימה וביראה, וכ"כ בחק יעקב שם, וכ"כ באליהו רבה, ובפמ"ג א"א ס"ק כ"ט עי"ש, ותימה שכל גדולי האחרונים ראו בדברי השל"ה מה שאין בו, ובסברא נראה לחלק בין הלל להגדה כמבואר, וצריך לי בזה עיון גדול.

ובמאירי מצינו בדף ק"ח דכשאמרו חכמים ד' כוסות צריכים הסיבה הכונה לד"כ וכל הנאמר עליהם, דהיינו קידוש היום הגדה הלל וברכהמ"ז, וכולם צריכים הסיבה. וצ"ל לשיטתו דאין סתירה כלל בין הסיבה לאימה ויראה שהרי כלל בדבריו גם ברהמ"ז והלל וזה לא כדברי השל"ה והמשנ"ב, וגם בחק יעקב סימן תע"ג סק"ד כתב דהבדלה דיקנה"ז נאמרת בהסיבה אף שעיקר דינה בעמידה, דהלא גם הלל דינה בעמידה ובליל פסח אומרה בהסיבה עי"ש, הרי דלא נקט כשיטת השל"ה אלא שאומרים הלל בהסיבה ממש ויש לו בית אב במאירי, אך מדברי התוס' בדף ק"ח ע"א ד"ה כולהו שהדגישו שד' כוסות צריכים הסיבה בשעת שתייתן נראה שבאו לאפוקי משיטת המאירי דגם הלל והגדה צריכים הסיבה. וגם מדברי הרמב"ם בפ"ז ה"ז – ח' מבואר דרק בשתיית ד"כ צריך הסיבה ולא במה שנאמר עליהם, אך מ"מ אין מדבריהם ראיה דצריך לומר באימה ויראה ושלא בהסיבה.

ובאמת יש לתמוה דהלא אנו אומרים בהגדה "מעשה ברבי אליעזר וכו' שהיו מסובין כל אותו הלילה בבני ברק ועוסקין ביצי"מ" הרי שעסקו ביציאת מצרים בהסיבה, ולכאורה זו תמיהה רבתית. וצ"ל דאין קפידא שלא להסב אלא בעיקר הגדה שתיקנו אנשי כנה"ג ולא ב"כל המרבה לספר", אך מ"מ דוחק יש בזה דמפשטות הלשון משמע שהיו מסובין בכל עיסוקם ביציאת מצרים, וצ"ע. ולולי דמסתפינא הוי אמינא דאין הקפידא אלא בברכת ההגדה ולא בסיפור יצי"מ עצמו.

אמנם נראה לכאורה דלא בכל מקום הוי משמעות "מסובין" ישיבת ההסיבה ולפעמים הכונה לישיבה בצוותא כגון מה שאמרו בסופ"ק דקידושין "וכבר היו ר' טרפון וזקנים מסובין בבית נתזה בלוד ונשאלה שאלה זו לפניהם מי גדול תלמוד או מעשה" ואף שיש לדחות דאכן היו מסובין ממש, עוד מצינו (ברכות י"א ע"א) "מעשה בר' ישמעאל ור"א בן עזריה שהיו מסובין, והיה ר' ישמעאל מוטה וראב"ע זקוף וכו' הרי ששניהם היו מסובין זה מוטה וזה זקוף, וע"כ דמשמעות מסובין אינה דוקא בהטיית שמאל ודו"ק בכ"ז.

ולולי דמיסתפינא היה נראה להלכה דרק בימיהם שהיו מסובים בשכיבה ממש ע"ג מטות אין זה "באימה וביראה", אבל בזמנינו דאין אנו מסובים אלא בהטיה קלה לצד שמאל, אין הסיבה סתירה וחסרון באימה ויראה, ואין חסרון אם נאמר הגדה בהסיבה, אך מיסתפינא מכל גדולי האחרונים הנ"ל.


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים