פורום אוצר החכמה

אלכוהול ובירה עוברים בבל יראה מן התורה או רק מדרבנן?

אלכוהול מופק מכל מיני דברים, לאו דווקא מחמשת מיני דגן

בברכה המשולשת כתב:אלכוהול מופק מכל מיני דברים, לאו דווקא מחמשת מיני דגן

ואם כן האם זה בבל יראה מן התורה?

שערי תשובה סימן תמב
ועיין בשו"ת ח"צ סי' כ' שכתב שיי"ש הנעשה ממאלץ אסור ד"ת דאף שנשתנה טעם המאלץ מ"מ כיון שעיקרו של המאלץ לעשות היי"ש והו"ל כפירות עפוצים מאוד שאין ראוים לאכילה כשהם חיים ונאכלין ע"י בישול במים או עם דבש וצוקר דאף שנשתנה טעם ע"י בישול וטיגון במלתייהו קיימי כו' ע"ש ובפ"י בק"א לקידושין בענין חדש שהאריך בזה ובשו"ת שב יעקב חלק י' סי' מא ועיין בשו"ת בית אפרים סי' מט תשובה אחת להגאון מוה' יושע ז"ל בעהמ"ח מג"ש שכתב להחזיק במעוז היתר דיי"ש מחמת זיעה בעלמא ובספר באר יעקב שהאריך לישא וליתן עם חביריו הגאונים נ"ל ועיין בשו"ת נ"ב מ"ת סי' סד שנראה מדבריו שלא רצה לתקוע עצמו לדבר הלכה להתיר מחמת טעם זה ואפילו בצירוף היתר הביטול ועיין בשו"ת בית אפרים מ"ש בשם הגאון בעהמ"ח פ"י שצידד להתיר במכירת מאלץ דמאלץ הוא חמץ נוקש' ע"ש וא"כ מה דמשמע מראש דברי הח"צ דעובר בב"י וגם דאסור מה"ת אינו מוכרח לדעת כמה פוסקים דנוקשה מדרבנן ומ"מ שם ביארתי שהכל לפי הענין אם נתקלקל הרבה עד שאין ראוי לאכילה כלל אם לא ע"ש וא"כ י"ל דהח"צ מיירי במאלץ שנשתנה טעמו אלא דמ"מ עדיין ראוי לאכילה קצת אחר שיטחנו אותו אך ממה שמדמה ליה לפירות עפוצים לא משמע הכי וצ"ע:

לא שאלתי אם אסור מן התורה לאכול, השאלה אם עוברים בבל יראה כיון שאין כזית בכדי אכילת פרס, וגם יש לעיין אם זה נקרא טעם האיסור.

מסקנת מו"ר שליט"א במאמרו בעניין זה:
העולה מן הנ"ל דיש סמך להקל לדון יין שרף [אלכהל!] המופק מתבואה מחומצת כזיעה בעלמא אבל אין הדבר מוכרע, וגם עכ"פ אף לדעת המקילין לדון אותו כזיעה יש בו איסור דרבנן ואפילו להשהותו אסור מדרבנן, ועל כן לא מצאנו שום פוסק שהתיר להשהות יין שרף בפסח לכתחלה וכל מה שדנו האחרונים להקל היה רק לענין יין שרף שלא נמכר ועבר עליו הפסח - להתירו בדיעבד עכ"פ בהנאה.
אמנם אחרי החקירה והדרישה נתברר לי דאין לנו נפקא מינה מעשית מדיון זה, כי אלכהל נקי [שמופרד מנוזל שמכיל אלכהל על ידי אידוי ] שאותו היה אפשר לדון כזיעה - אין רגילים לייצר מתבואה ובפרט כאן בארץ אין מצוי כלל ייצור אלכהל מתבואה; ולעומת זה המשקאות החריפים שמייצרין אותם מתבואה מחומצת כמו "ויסקי" וכיוצא בו - אין מקום להסתפק בהם כי הם בודאי מציאות של מיחוי חמץ [אלא שכדי להגדיל את אחוז האלכהל שבתוך המשקה הנוצר ממיחוי החמץ - חוצים את המשקה לשניים, ומאדים את האלכהל שבחלק האחד על מנת להוסיפו לחלק השני] ודינם כשכר שלנו שעוברין עליו בבל יראה לכו"ע; דדוקא לענין שכר המדי המוזכר במשנה בריש פרק אלו עוברין איכא פלוגתא אי עוברין עליו בבל יראה כיון שאין בו כזית חמץ בכדי אכילת פרס, וכדכתב הרא"ש (פסחים פרק ג' סי' א'): "ושכר של שעורין ושל חטין שעושין באשכנז ובצרפת - היה אומר רבינו תם דאסור להשהותו בפסח, דדוקא בשכר המדי הוא דשרו דעיקרו עשוי מתמרים או מדברים אחרים ולא היו נותנין בו אלא מעט שעורין להחמיצו כדמשמע בגמרא דרמו ביה שערי, אבל שכר שלנו שעקרו משעורין לא; וכן משמע בגמרא דקאמר דלא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בכותח הבבלי דליכא כזית בכדי אכילת פרס - ושכר העשוי משעורין איכא הרבה יותר מכזית בכדי אכילת פרס".

האלכוהול שלנו יש בו כזית חמץ בכדי אכילת פרס?