סיפור יציאת מצרים - על ידי לימוד הלכות פסח?

[נפתלי94]

בתוספתא פסחים י, יא :
חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה אפלו בינו לבין בנו אפלו בינו לבין עצמו אפלו בינו לבין תלמידו

וכן במקורות נוספים ונפסק בשו"ע (ע"פ הרא"ש)
(מעניין שבתוספתא - כל הלילה, במכילתא בא יח - עד חצות.)

ולכאורה המצווה בלילה זה היא סיפור יציאת מצרים, שכל המרבה הרי זה משובח - ואיך היא מתקיימת ע"י הלכות פסח?

ראיתי שהמהר"ל בסוף פרק ב של גבורות ה' מתייחס לעניין:
"..אף על גב דבמכילתא (בא פי"ח) לא אמרו רק שחייבים לעסוק בהלכות פסח, אין זה קשיא דגם הלכות הפסח הוא יציאת מצרים, שהרי מה שאמר פסח זה שאנו אוכלין, וכן מצה ומרור הם הלכות פסח והם יציאת מצרים, ואצל חכם מה הוא אומר יתבאר עוד ע"ש"

אשמח למקורות נוספים..

[אחד הרבנים]

הריעו לה' כל הארץ כ' האריז''ל ר''ת הלכה
ונ'' לבאר ע''פ דברי מוהר''ן שמק' מה עונים לשאלת מה נשתנה ומת' שהתשובה עבדים היינו... ויוציאנו ה' להיות לו לעבדים ועבד לא שואל שאלות, ע''כ.
א''כ כשלומדים דבר ה' ע''מ לעשות זהו גופא מחזק את הרגשת יצי'''מ ובפרט עניני מצוות וההלכות שנובעות מענין היציאה ששם באופן ישיר מורים על הכניסה לעבדות (כמו שכ' בכל המצוות שענינם זכר ליצי''מ)
ועי' ביתר ביאור בבית ישי דרשות סי א' (בכ''מ בסי')
הנה http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... geid=P0023

[כתבן]

כן מפורש בספר קטן הנקרא חומש דברים בפר' ואתחנן, והיא התשובה לבן החכם, שיש מצוה גם בסיפור הלכות החג מלבד סיפור הנפלאות - כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה י אֱלקנוּ אֶתְכֶם: וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ יְקֹוָק מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה: וַיִּתֵּן יְ אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ: וַיְצַוֵּנוּ יְ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת יְ אֱלֹקֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה.

[האמת והשלום]

בתוספתא פסחים י, יא :
חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה אפלו בינו לבין בנו אפלו בינו לבין עצמו אפלו בינו לבין תלמידו

וכן במקורות נוספים ונפסק בשו"ע (ע"פ הרא"ש)
(מעניין שבתוספתא - כל הלילה, במכילתא בא יח - עד חצות.)

ולכאורה המצווה בלילה זה היא סיפור יציאת מצרים, שכל המרבה הרי זה משובח - ואיך היא מתקיימת ע"י הלכות פסח?

ראיתי שהמהר"ל בסוף פרק ב של גבורות ה' מתייחס לעניין:
"..אף על גב דבמכילתא (בא פי"ח) לא אמרו רק שחייבים לעסוק בהלכות פסח, אין זה קשיא דגם הלכות הפסח הוא יציאת מצרים, שהרי מה שאמר פסח זה שאנו אוכלין, וכן מצה ומרור הם הלכות פסח והם יציאת מצרים, ואצל חכם מה הוא אומר יתבאר עוד ע"ש"

אשמח למקורות נוספים..

לדעתי הנראה לאמת בהערתך שבסוגריים לומר דמר כדאית ליה ומר כדאית ליה.
מר כדאית ליה דהיינו התוספתא ס"ל כר"ע,ומר כדאי ליה המכילתא כר''א ב"ע.
והטעם שהרי מצות ההגדה הם בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך והרי אין למצות מצה אלא כקרבן פסח שהוא עד חצות לראב"ע ועל כן זהו מקור החילוק בין התוספתא למכילתא לעניות דעתי.
וזכר לדבר שסבירא ליה להתוספתא כר"ע ממה שיש בגמ' סנהדרין כולו סתמי תלמידי דר"ע הן...סתם תוספתא ר' נחמיה.

[חרסון]

דיברו בזה בספרים אין קץ. ולמשל (מהזכרון): מקראי קודש להגרצ"פ פראנק (ושם ריבוי מ"מ בנושא). הגש"פ החדשה 'שירת הלויים' בריסק. משנת יעבץ להגרי"ב ז'ולטי (לא ישירות אבל נוגע בזה). שיעורי הגרי"ד מבוסטון. ועוד ועוד..

--

וכמובן: בהגש"פ, התשובה (והגדת) לבן החכם: כהלכות הפסח.