בכל מאודך או מכירת חמץ

[איש חסיד]

אדם שיש בידו כמות אדירה של חמץ ונמצא במצב ובזמן מאוחר שאין לו שום אפשרות אלא או לבער או למכור לגוי, והוא עצמו אינו מסתמך על מכירת חמץ כלפי אכילה ולכן חפץ לקיים מצות ביעור חמץ בכל מאודך, האם אריך למעבד הכי או שעדיף שימכור ויפרנס לאחר הפסח את אותם המסתמכים על המכירה
ובכלל יש לדון מצד סברא נוספת שבכל פעם שיש לאדם כמות גדולה של חמץ שראויה לשימוש אף לאחר הפסח שעדיף שימכרנו לנכרי מצד בל תשחית ולאחר הפסח יאכלנו או יפרנס לאחרים, או דלמא שמשום התקנה של מכירת חמץ לנכרי לא התבטלה מצוות ביעור חמץ הפשוטה שצריך לבער אע''פ שמשחית אכלים,
נא לא לכתוב סברות בלתי מבוססות.

[ר' גרונם יקום פורקן]

כיום המנהג לשרוף קודם זמן הביעור, ולכך לכאורה אין בו משום מצווה.

[איש חסיד]

כיום המנהג לשרוף קודם זמן הביעור, ולכך לכאורה אין בו משום מצווה.

לא כ''כ הבנתי דבריך עדיין שייך להסתפק האם מצד התקנ''ח לשרוף קודם [ואף מברכים עליה] שרוצה לקיים מצוה זו ''בכל מאודך'' האם יכול לעשות כן או לא. ואם מצד פתרונות נאמר לו לתת במתנה ליהודי אחר שמסתמך על המכירה אבל לאו בהא עסקי' וכמו שנתבאר.

[תולעת ספרים07]

האריכו האחרונים למעניתם אם המשחית מפני מצווה אי יש בה משום בל תשחית וראה בתוס' הבאים.
תוס' מס' בב"מ לב, ב ד"ה מדברי שניהם וז"ל: דכבוד מלך ונשיא עדיף כמו בל תשחית דנדחה מפני כבודם, דאונקלוס שרף על ר"נ ע' מנה צורי וכו'. עכ"ל.
ופליגי תוס' הנ"ל עם תוס' במס' ע"ז יא, א ד"ה עוקרין שכתבו וז"ל: דבשלמא משום בל תשחית ליכא דכיון דלכבוד של מלך עושין כן. אין כאן השחתה. עכ"ל. הרי דבל תשחית ליכא אצל כבוד המלך, ולא רק שנדחית מפני כבודם. והדברים ארוכים.

אם יש בל תשחית בשריפת חמץ ומדוע אין מברכין שהחיינו.png (148.03 KiB) נצפה 2801 פעמים