הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' אפריל 04, 2011 5:16 pm
מדבריך נראה שאתה שואל גם על מקור הסדר וגם מהו לשון "סדר"
ובכן הלשון סדר הפסח הוזכר בכל הראשונים - וסדר פירושו הלכות, כלומר הלכות הפסח, כך שמעתי משמו של הגרשז"א ז"ל, והראיה מפיוט חסל סידור פסח שחיבר רבי יוסף טוב עלם ז"ל מגדולי הפייטנים של צרפת בסוף הקרוב"ץ לשבת הגדול.
חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ
כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ
כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ
כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ
זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה
קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה
בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה
פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה
וכך פירושו: חסל סידור פסח, כלומר, הלכות הפסח וכו' כאשר זכינו לסדר אותו, ללמוד את ההלכות, כן נזכה לעשותו, כלומר לקיים אותו בליל הפסח, הרי להדיא שסדר הפסח כוונתו הלכות הפסח.
ובנוגע למקור הרי ד' כוסות למדים במדרש תחילת ערבי פסחים וחז"ל תיקנו את ארבע כוסות אלו על הסדר כשלהבת בגחלים והדברים מפורשים בש"ס ובראשונים כך: הא' על הקידוש, הב' ברכת גאל-ישראל, הג' ברכת המזון, הד' ברכת ההלל.