פורום אוצר החכמה

?

תלוי בדעות השונות בהבנת מצות תשביתו, אם היא בקום ועשה או בשב ואל תעשה (בתור התחלה עיין מנ"ח). ובכל אופן שריפת חמץ שלנו שהיא קודם זמן האיסור היא מנהג בלבד, ומן הדין אפשר באותה מידה להשליך את החמץ מחוץ לרשותנו.

ולזכות עכשיו בחמץ בשביל לבער בברכה?

לדעת הגר""א שיכול לברך על ביעור חמץ ואי"צ להניח פירורים מבואר לכאורה שמקיים מצווה גם אם אין לו חמץ לשרוף

מאז תמהתי מדוע לא ראינו בחורים משתדלים לקיים מצוה זו של תשביתו, לפי דעת המנחת חינוך.

עבד הזמן כתב:לדעת הגר""א שיכול לברך על ביעור חמץ ואי"צ להניח פירורים מבואר לכאורה שמקיים מצווה גם אם אין לו חמץ לשרוף

כמדומני שלא רק דעת הגר"א כן.
מי חולק עליו בזה?

לולי דמיסתפינא כתב:מאז תמהתי

ולדידי חזי לי כו"כ שאכן משתדלים בדבר (למשל, מבקשים מאביהם לזכות בשריפת חלק מהחמץ).

לבי במערב כתב:ולדידי חזי לי כו"כ שאכן משתדלים בדבר (למשל, מבקשים מאביהם לזכות בשריפת חלק מהחמץ).

והשתדלותם היא לקיים את מנהג השריפה ותל"מ, כי (לדידן וכנראה גם לדידהו) אין שום מצוה מיוחדת בשריפה זו יותר מאשר באכילת החמץ או הוצאתו לחוץ או מכירתו לנכרי.

סגי נהור כתב:

לבי במערב כתב:ולדידי חזי לי כו"כ שאכן משתדלים בדבר (למשל, מבקשים מאביהם לזכות בשריפת חלק מהחמץ).

והשתדלותם היא לקיים את מנהג השריפה ותל"מ, כי (לדידן וכנראה גם לדידהו) אין שום מצוה מיוחדת בשריפה זו יותר מאשר באכילת החמץ או הוצאתו לחוץ או מכירתו לנכרי.

אכילת חמץ לרש"ש הוי כביעור.

הרמ"א מביא ממהרי"ל שאם לא מצא חמץ שישרוף הכלי שתכנן לאסוף בו את החמץ